המוח צריך להיות שליט על הלב,

יש על זה מאמר של של הרב גינזבורג, כולל גימטריות וכו'...

ותכלס- כמו שאומרים- הכל בראש...

אז אם בנאדם מחליט שהוא שמח אז הוא שמח...

היי, החיים לא מזמנים לנו תמיד מצבים שאנו שמחים בהם.

על כל אחד עוברות תקופות קשות או פשוט, לא שמחות כל כך. במקום שהאדם ישקע במרה שחורה וייכנס לדיכאון.

הוא פשוט יכול לעשות מה שאמרת, "להחליט שהוא שמח"!

זה לא פשוט כלל אבל חיוני להמשך תקין ללא ייאוש.

איך אמר ר' נחמן מברסלב?

"אם אינך חש בשמחה, העמד פנים.אפילו אם אתה שרוי בדיכאון התאמץ לחייך, התנהג כאילו אתה שמח.

והשמחה האמיתיתי    ב  ו  א     ת  ב  ו  א"....

יהיה רצון שנזכה כולנו לשמוח ולשמח .(מכל הלב...)

שבת שלום! =) 

איזה חפירה!!!!!! 

עצב הוא לא דבר שלילי, הוא דבר הגיוני..

ואם לוקחים אותו בצורה טובה- הוא יכול להביא למקומות ממש טובים. חשבונפש, רצון לשינוי, וכאלה..

אני חושבת שאנשים מאושרים- הם פשוט אנשים צבועים.. (ב"ה אני ממש לא צבועה)

ככה ש-אין סיבה למנוע מבנאדם רגעים של רצינות.

אבל אם בן אדם צריך להחליט שהוא שמח- זה סימן שהעצב שלו הוא לא באמת עצב, הוא סתם דיכאון מתמשך, שזה לא טוב

(איכס. חפרתי..)

לא הבנתי למה התכוונת שאמרת שאנשים שמחים הם צבועים...

לשמח את עצמו לחשוב חיובי וכ'ו..ואז הרגש ישמח

ומה משפיע על מה..

בס"ד

לעניות דעתי, צריך להפריד בין השאלות.

השכל אמור לשלוט בחיי, אבל זה לא אומר שאני יכול לחשוב שאני יכול לקבוע להדליק ולכבות רגשות, הם צריכות ללמד אותי, אני צריך להחליט במה אני בוחר ואיך אני מתנהג אחרי שהרגשות נתנו לי עוד נתונים למחשבה... בקיצור. אי אפשר להחליט להיות שמח. אפשר להחליט שזאת המטרה שלי, אפשר להחליט שאני צריך ללמוד עין טובה, או שאני הולך לברר מה גורם לשמחה, מה גורם לעצבות ולנסות לנתב את חיי לפי ההבנות החדשות. אבל להחליט להדליק רגש... זה כמו שאני יחליט שאני אוהב תפוח כשאני לא, אני אחליט לכעוס עכשיו, וכו' וכו'. מקווה שקצת מובן.

כל טוב.

אבל הלוואי עלי שהשכל יוכל להחליט מתי אני שמח ומתי לא...

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות