אולי ינסו להפחיד אותך שככה הם לא יכולים לשמור טוב על הפירנאום ועלולים להיות קרעים או דברים כאלה, אבל את יולדת איך שאת רוצה והם עושים את העבודה שלהם שמשלים להם עליה.

אם תביאי דולה לחיזוק, זה גם יכול לעזור.

בהצלחה!

בפרט אם מגיעים עם תוכנית לידה כתובה.

אני ילדתי שם

המיילדת בקבלה קראה בעיון את התוכנית לידה שהבאתי איתי וכל מה שביקשתי איפשרו לי, חוץ מדבר אחד קטן שהסבירו לי למה אי אפשר, ומאחר וזה לא היה לי עקרוני, לא התעקשתי. נראה לי שאילו הייתי מתעקשת לא היו מתעקשים איתי בחזרה

הייתי שם בלידת VBAC שברוב בתי החולים מחשיבים ללידה בסיכון, ובכל זאת לא הייתי מחוברת כמעט בכלל למוניטור, וגם כשכן זה היה בישיבה, ואפילו בעמידה

זה התחיל מזה שהמיילדת רצתה לבדוק אותי, אז הייתי צריכה הסתובב ולשכב על הגב. ואז היתה ירידת מים והם היו מקוניאליים, ותינוק כבר דחף החוצה, והמיילדת והרופאה עומדות מולי, מחכות לתינוק, וכמה שביקשתי להתהפך וללדת על שש או על הברכיים הן לא הסכימו ואמרו שהן חייבות לראות מה קורה בגלל המים המקוניאליים. ב"ה תוך שתי לחיצות הוא היה בחוץ, אז לא היה לי כל כך זמן להתווכח איתן על זה...

אמנם לא מזמינים משטרה, אבל הרבה פעמים הסיטואציה והאי נעימות מהאישה שמיילדת אותך גורמות לך לוותר על הדרישות לך, כי את ממש לא רוצה ללכת ראש בראש עם אנשים כשאת באמצע לידה...

אני ממליצה להגיע ללידה עם אישה מלווה (אמא, אחות, דולה) שתוכל לעזור להגיע לתנוחה שתהיה לך נוחה.

אם מצד אחד את יודעת שעמידה על שש מפחיתה סיכון לחתך / קרע ומצד שני יש לך מיילדת שלא מיומנת בתנוחה כזאת ולא תדע להגן עלייך ככה היטב מחתך / קרע אז איך את מאבטחת את עצמך יותר טוב? בתנוחה שאת יותר מוגנת ממילא, או בתנוחה שאת יכולה לקבל יותר הגנה חיצונית? אני לא שאלת בסרקזם, זו באמת דילמה, אבל אני נוטה יותר לתשובה הראשונה - עדיף להיות בתנוחה שהיא עצמה שומרת עלייך יותר מבתנוחה מזיקה שבה תוכלי לקבל יותר הגנה מהנזק...

כל זה אם זו בכלל תהיה דילמה, וכאמור זה לא מתחייב. מהניסיון האישי שלי, בכמה בתי חולים שונים, רוב המיילדות היום מיומנות ויודעות לעשות את העבודה היטב גם בהרבה סוגי תנוחות שונות.

אבל מה שכן, תעשי את המקסימום לאבטח את עצמך מנזק לפרינאום. לידה על שש זה צעד אחד (למה אני אומרת על שש? כי זה מגן על הפרינאום הרבה יותר מכריעה, ברוב המצבים. אם את ממש מרגישה בזמן אמת שהדבר הנכון בשבילך הוא כריעה, לכי על זה לדעתי, אבל אם את לא מרגישה דחף לתנוחה מסוימת - על שש נחשבת התנוחה הכי מגנה מקרעים. אם תרצי - אפנה אותך לחומר בנושא), יש עוד צעדים: לאמן את הפרינאום מראש עם עיסוי בשמן מתאים או עם אפי-נו, בלידה - ללחוץ רק כשחייבים חייבים, וללחוץ נכון (פה יש הסבר מעולה: http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=1345&MessageId=165343642). לא ללחוץ כשמרגישים תחושת צריבה.

וזהו, את את ההשתדלות שלך עשית, מכאן הכול בידיו של בורא עולם, ומה שהוא גוזר נקבל באהבה...

בהצלחה!

(הכותבת - יסמין זיו שחם, מלמדת יוגה ושיטת קיי)

ראשית, אם יתאפשר לך להיות בדיוק כמו שאת, נאמנה לגמרי למה שהגוף שלך מביא מתוכו ובהקשבה אליו,
את תדעי בדיוק בדיוק מה נכון לך לעשות.

אבל בכל זאת, הנה כמה קווים מנחים-
נקודת ההתחלה היא השילוב בין פתיחה מלאה של 10 ס"מ והופעת רפלקס פליטת התינוק.
אם לוחצים לפני פתיחה מלאה, עלולה להתפתח בצקת בצוואר הרחם.
אם לוחצים לפני הופעת הרפלקס, הוא כנראה לא יופיע כבר ואת תשקיעי המון מאמץ.
אז- שני התנאים מתקיימים (פתיחה ומחיקה מלאות, ואת מרגישה שאת חייבת להוציא את התינוק. ממש ממש חייבת, או שהוא יוצא מעצמו. זה גם קורה).
ואז, מבחינת השמירה על בריאות רצפת האגן שלך, הטוב ביותר הוא לנשוף את התינוק החוצה ולא ללחוץ אותו.
כלומר- כשמגיע ציר לחץ ואת מרגישה שאת חייבת ללחוץ, במקום ללחוץ במלוא הכוח (כמו שרואים בסרטים, בסדרות; כמו ששומעים בסיפורים וזה נכנס לנו טוב מדי לראש),
במקום ללחוץ, את נושפת עם ששששששששש ארוכה ארוכה.
במקביל לנשיפה את מרפה את רצפת האגן. את יכולה לדמות אותה לשער שאת פותחת כדי לאפשר מעבר לתינוק מתוך הרחם אליך, החוצה (אני נותנת תמיד את הדימוי של שער כניסה לבארים של המערב הפרוע- מין שתי דלתות על ציר שנפתחות יחד, אבל אשמח לקבל דימוי נחמד יותר...)
הנשיפה עושה כמה דברים:
היא מווסתת את הצורך ללחוץ בכוח, מה שיפגע ברצפת האגן.
היא מרימה את הסרעפת וכך גם השרירים המרימים של רצפת האגן מתרוממים, מה שמגביר את ההרפייה וההיפתחות של השרירים הסוגרים של רצפת האגן.
כשרצפת האגן עולה למעלה היא כמו מפשילה את עצמה מעבר לראש התינוק.
דבר נוסף שקורה בעת הנשיפה- שרירי הבטן נכנסים פנימה  ומוסיפים אלמנט של סחיטה של הרחם כלפי מטה.
זו הנשימה.


ואיך מתאמנים על כל זה?
הכי טוב- בשירותים, כשמרוקנים את המעיים.
לאפשר לגוף להתנועע כדי לשחרר את תוכן המעיים החוצה.
לנשוף ששששש ארוך כדי לאפשר לרצפת האגן להשתחרר.

הנה העובדות, ומתוכן את יכולה לבחור כיצד לנהוג

1. יש נשים שמועדות יותר לקרעים מנשים אחרות. עניין תורשתי, ביולוגי.

2. יש תנוחות שבהן יציאת התינוק מהירה יותר (למשל, כריעה). בתנוחות כאלה, החשש לקרע עולה, במידה מסויימת.

3. מצד שני, בתנוחות אחרות, מרוב שהיציאה איטית (למשל על הגב), עולה הסבירות שהמיילדת תחליט ש"הוא לא יכול לצאת", ותבצע חתך בפירינאום.

4. ברוב המקרים, עדיף שיווצרו קרעים טבעיים, מאשר חתך של המיילדת. קרעים שנוצרו מעצמם, מתאחים במהירות גדולה יותר ובצורה טובה יותר.

5. המצב היחיד שחתך עדיף על קרע, הוא כאשר הקרע יורד כל הדרך עד לפי הטבעת ולחלחולת (רקטום), חלילה. זה מאוד נדיר.

6. כאשר לידה מתחילה ומתקדמת ללא זירוז, ההורמון המרכך (רלקסין) מופרש כסדרו, מגמיש את אזור יציאת התינוק, והסיכוי לקרעים יורד.

7. כאשר האישה נמצאת בתנועה, וקשובה לגופה שקורא לה לשנות תנוחות בלידה, סביר יותר שתגיע לתנוחה שתקדם את הלידה בצורה הטובה ביותר והבטוחה ביותר עבורה.

גם לניאדו אם אני לא טועה..במעייני הישועה תלוי מי המיילדת.

שער"צ אם את מספיק אסרטיבית,למרות שזה לא ה"פרוטוקולים" שלהם.

שלא עולה כסף..

לא תמיד הוא פנוי אבל אם את צריכה דברים כמו כיסא פרסה או כדור וכו' הם מביאים גם לחדרים אחרים..

מאד זורמים ונעימים..!!!

וכמובן הכל תלוי באסרטיביות שלך ועל איזה מיילדת את "נופלת.."

לידה קלה אי"ה ושתצאו עם ידים מלאות ותינוק בריא!

היה נורא בשתי לידות שיגעו אותי על התנוחה והרמתי ידיים בסוף כי לא היה לי כוחות להתמודד עם הכאבים וגם עם מיילדות...

לידה שלישית הייתה בסדר כי ביקשתי מראש משהי טיבעית (שכיום היא לא אופציה אם את לא משלמת על חדר לידה טיבעי ) לידה רביעת כבר ילדתי איך שנוח לי בלי מלחמות.... בבית...

כנ"ל בלניאדו תלוי על מי נופלים... צריך הרבה תפילות על מיילדת..

כי שכבתי על הגב והיה לי ממש לא נוח

והם לא הסכימו- אמרו שככה הכי טוב

וממש התחננתי..

מזל שזה היה בשלה הלחיצות ולא לקח הרבה זמן..

(זה בבלינסון)

וביקשה שאעבור לישיבה. הרגשתי אז מאוד אומללה ולא מסוגלת לכלום, והיא ממש התעקשה, ותמכה בי ועזרה לי להתיישב. וזה היה בהר הצופים (שבגדול ממש לא הייתי מרוצה מהם, אבל המיילדת הזאת, שסוף הלידה שלי היה בתחילת המשמרת שלה, הייתה נפלאה).

גם בלידה ראשונה.

כשאת הולכת לעשות סיור בבתי החולים שנראים לך רלוונטיים תשאלי האם אצלם זה אפשרי או לא.

ראיתי פה ובפורום של כיפה כמה נשים שכתבו שרוצות ללדת בכריעה או על שש?

למה זה כ"כ עקרוני? זה עוזר לפחות תפרים? זה מונע פגיעה באם/ ילוד ח"ו?

אני ילדתי עם אפידוראל כך שאצלי הלידה היתה יכולה להיות רק בשכיבה, כך שאני לא יודעת איך זה לידה בלי אפידוראל....

בתנוחות הנ"ל המרחב תמרון הכי גדול לאורך תעלת הלידה, לתינוק לעבור בו.

שכיבה על הגב, המרחב הוא הכי צר.

ניתן לחוש זאת היטב במישוש של עצמות האגן הבולטות, שני הצופציקים מתחת לישבן. מששי את הזוית בין הצופציקים בתנוחות הבאות:

ישיבה על כיסא,

שכיבה על הגב,

עמידת שש

כריעה

וחושי איך הזוית ביניהן והמרחק משתנה מתנוחה לתנוחה.

הייתי עם אפידורל ונתנו לי לנסות על הברכיים.. [הצלחתי להיות על הברכיים אבל זה היה פחות אפקטיבי ללחיצות..]

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

וואלה

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אם אני לא מניקה ולא בהריון

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה

תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱

כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.

צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)

תודה!

כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא

גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...

אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)

אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..

אם הוא יונק בלבד - זה תקין,

אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃

הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו

מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.

רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)

יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..

בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת

אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

אשמח למספר אם יש לך

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

באיזור ירושלים

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

לקחת

פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה

שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה

(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).

אני אשאל הפוך

למה לא?

לא יודעת, זה מציק לי

אצל מישהי טובה, מגשרת שמנסחת בקשב לשניכם ועוזרת לכם להגדיר חלומות ויעדים, זה עשוי דווקא להיטיב לזוגיות. תגגלי הסכם ממון עם המילה טיפול או משהו. יש שיטה של מדרגות אגב שבסופן, על פי ההסכם, הכסף כבר מקבל מעמד של שניכם.

פרקטית, ממילא גם הצד שלך מביא סכום... שכמובן יחזור אלייך אם חלילה יקרה משהו לפי מה שהגדרתם מראש בהסכם.

אז לא רואה סיבה להתנגד לעצם ההסכם.

כן לדייק את זהות המנסח והתהליך כולו.

ויכוח על עצם ההסכם לא יוביל לשום דבר טוב גם אם תוותרו על הזכייה.

ההורים שלכם שמים הרבה כסף כנראה

אם המצב לא משו גמככה - למה לא לשמור על הכסף של הורים?

מה הוא מציע שיהיה בהסכם?

ואגב בסוף זו החלטה שלך כן? את לא חייבת להסכים למרות שכדאי לדעתי

ובלי קשר ועם קשר כדאי לטפל בזוגיות. רכישה של בית יכולה להשפיע לרעה על זוגיות מקרטעת כי נאלצים לשתף פעולה ולקבל החלטות משותפות בהרבה דברים ואם השיח והתקשורת לא טובים - זה מדרון חלקלק

חיבוק♥️

במקום שלא ממוזג הייתי מלבישה שכבה אחת דקה ארוכה.