לא יודעת למה החלטתי לספר לכם, אולי בגלל שנתקלתי בלא מעט הודעות של "בעסה" גם פה וגם בפורום שלא אומרים את שמו..
נכון שלפעמים אנחנו לא מבינים למה הקב"ה מעמיד אותנו בניסיון ועוד ניסיון..
אז תדעו.. שה-כ-ל הקב"ה עושה לטובה, גם אם זה לא נראה לנו כל כך טוב!
מאמינה שהכוח שלנו הוא בהתבוננות על הדברים ובקבלה שלהם.
השבת אנחנו קוראים את פרשת לך לך.. הפרשה הזו פותחת את עשרת הניסיונות של אברהם אבינו..
את הכוחות שלי אני מנסה לשאוב משם..
ובכלל מהתורה הקדושה שלנו..
אולי הסיפור שלי יגרום לאנשים להסתכל קצת על דברים בצורה שונה..
לפני שנתיים אבא שלי קיבל בפעם הראשונה אירוע מוחי, יותר נכון 2 אירועים.
אחד בימין ואחד בשמאל. עד אותו היום הוא היה די הידיים והרגליים של אמא (שהיא כבר 7 שנים נכה אחרי ניתוח בעמוד שידרה)
הרופאים לא האמינו שאבא יחזור לעמוד על הרגליים ואם הרבה תפילות של הרבה מאוד אנשים טובים
אבא חזר לתפקד כמעט ב100%.
לפני 4 חודשים הוא קיבל את האירוע השלישי, קשה יותר ואחרי 4 חודשים של שיקום שכבר ראינו את האור בקצה המנהרה, חזרנו ביום שבת האחרון לבית חולים עם אירוע נוסף.
עם זה התמודדנו כמו שאנחנו מתמודדים תמיד, החיים הרגילו אותנו למצב הזה (גם אם זה עצוב להגיד את זה)
אממה, שהמצב הפעם לא היה מזהיר. אבא לא הרגיש את הרגליים.
והרופאים צפו שהוא יהיה עוד זמן מה עם כסא גלגלים ולאט לאט יחזור בעזרת הליכון..
אתמול שיחררנו את אבא מבית חולים, ואפילו לבקשתו לקחנו אותו קצת להכנסת ספר תורה שהיה אצלנו בקהילה.
עד עכשיו זו רק הקדמה..
היום בבוקר מוקדם מאוד אמא שלי מעירה אותי לבוא לעזור, בגלל הגשמים והרוחות שהיו בלילה כל הסככה של האוטו שבנויה מברזלים וברזנט התמוטטה על האוטו וכמעט ושברה את השימשה והיה צורך איכשהו לפרק הכל בגשם שוטף..
ע"מ לפרט עלינו לעליית גג איפה שכל הכלי עבודה של אבא, ואז חשכו ענינו.. כל הגג מוצף מים מהגשם
והמים לא מפסיקים לזרום. ממש כמו ברז.. (ב"ה הגג כבר תוקן)
ברגעים כאלה לא מבינים מה הקב"ה רוצה מאיתנו, הרי רק אתמול חזרנו מבית חולים..
אבל הקב"ה יודע טוב מאוד מה הוא עושה..
אבא מאוד דאג איך נצליח לפרק את כל הסככה בגשם שטוף, בכל אופן אני בת, כמה כח פיזי כבר יהיה לי..
אני לא יודעת איך הקב"ה נתן לו כוח והוא קם והלך על הרגליים, בקושי רב, אבל הלך..
הקב"ה דאג לסדר לנו מצב שאבא שלי יתגבר על הקושי יעמוד וילך..
אמא בכתה, ראתה איך אבא נקרע ורוצה לעזור לי כשדמעות מציפות את העיניים שלו אבל הוא לא יכול..
הוא יכול רק לתת הוראות..
ואני אמרתי תראו איזה טוב ד'..
תראו איך הוא הכל עושה לטובה..
אבא הצליח ללכת.. ועוד הרבה יותר מהר ממה שזה היה צפוי..
אנשים יקרים!
אם קראתם עד לכאן ממש תודה..
ועצה שלי..
תתחילו להסתכל על כל הטוב שהקב"ה נותן לנו, זה לא ברור מאליו.
זה מתחיל מהדברים הקטנים שנראים כל כך ברורים מאליהם..
יש לו את הדרך שלו לתת לנו כל מה שאנחנו צריכים..
לא סתם אמר דוד המלך.. השלך יהבך על ד' והוא יכלכלך..
זה עובד, מניסיון..
זה לא עוד סיפור ששמעתי אלו החיים שלי ממש.
תודה שקראתם וסליחה על החפירה!
יהי רצון שהקב"ה לא יעמידנו בידי ניסיונות יותר!
שבת שלום!
ותודה לכל מי שהתעניין והתפלל ושאל 
