למה אתה יוצא נגד אנשי הגבעות המוסרים ולא נגד השמאלנים האנטי ציוניים שיוצאים נגד צה"ל ומדינת ישראל? רק להם יש חופש ביטוי? רק להם יש דמוקרטיה? האחדות ב"בית הלאומי" יכולה להיות רק עם שמאלנים? לא עם אנשים אידאליסטים?
פסטיבל רבין- עכשיו גם רבני בית הלל!
למה אתה יוצא נגד אנשי הגבעות המוסרים ולא נגד השמאלנים האנטי ציוניים שיוצאים נגד צה"ל ומדינת ישראל? רק להם יש חופש ביטוי? רק להם יש דמוקרטיה? האחדות ב"בית הלאומי" יכולה להיות רק עם שמאלנים? לא עם אנשים אידאליסטים?
פסטיבל רבין- עכשיו גם רבני בית הלל!
לב אדום.עם כל הכבוד, ויש המון כזה..
תורת המלך היא לא מורשת כל הציבור הדתי,
בטח שלא התג מחיר..
אז זו זכותו לקום ולומר את דבריו,
גם אם הם קצת שונים מאלו שלך....
הרב דב ליאור נתן הסכמה לספר, זה עדיין לא הפך אותו למורשת ציבור.
אני לא מזלזל ברב, אני פשוט מסוגל להבין מחלוקות.
זכותו של הרב בני לומר את דברו, וזכותך שלא לצדד בהם.
ייתכן כי זו הייתה המטרה בעצרת,
אבל אל תשכח כי גם רב שהיה צועק את דעותיך,
לא היה מקבל מחיאות כפים מכל גווני הציבור.
יש סוגים, נשמה,
יש כיוונים ודעות.
אפשרי והגיוני להתווכח על הצדק בייצוג המגזר על ידי הרב,
אבל את המגזר שלנו, מעטים הבנים המסוגלים לייצג..
אחד מהם הוא גדלותו של הרב דב ליאור.
אך הציבור החרדי שונה מאיתנו בצורתו, בשיטת ההנהגה שלו.
הציבור החרדי אינו מתקיים כמונו , ואינו מתנהל כמונו.
אי אפשר להביא אותו כאינדיקציה.
יש עובדות לחיוב ולשלילה בהתנהלות של הציבור הזה.
ובאמת שאין טעם לפתוח את זה כאן..
הייחודיות של הציבור שלנו היא בריבוי הדעות, בהפנמה של המושג אחדות.
לא אחידות.
את הרב דב ליאור מכבדים המונים.
אך באפשרותם ללכת על פי דעת רבניהם.
ולכן, עף על פי הכבוד שאם חולקים לרב,
תמצא אותם חולקים את הפסיקות שלו.
זו תורה וזו תורה.
לזה יש מקום ולזה יש מום.
אתה זה שתקבע אחרי מי צריך ללכת?
אחרים חושבים שצריך ללכת אחרי רבנים אחרים... מה אתה רוצה...
הטענה היא הפוכה, הטענה היא שאף רב לא יכול לקחת לנו את המבט השפוי.
ולדביר, הפונציקים לא אמר שהרב בני לא יכול לומר את מה שאמר, הוא שאל למה הוא לא מבקר גם את האנרכיסטים שבשמאל.
בכל אופן, עכשיו, כשברור לכולם כמה מביש זה היה בשביל בני עקיבא והרבנים שם...
כשיולי תמיר נאמה נאום פוליטי לחלוטין...
כשהרב אבי גיסר התקבל בקריאות בוז,
לא נראה לי שעוד יש ויכוח, זה היה ונשאר אירוע פוליטי של השמאל,
זאת היתה פשוט השפלה...
אבל דעתי הייתה
על זכותו של הרב בני לומר את דברו
גם אם הם מנוגדים לפונצ'יקים,
הוא דיבר בכלי על הבית הלאומי, לאו דווקא על הרב.
יותר על הפן הכללי של הסוגייא.
אני רוצה כפייה מתוך הבנה...
לב אדום.שיש מחלוקות בעם.
לאחר שתהייה הבנה, ייתכן כי ילכו אחריו וייתכן שלא.
אין כאן מסלול קבוע..
לגיטימי שיהיו דעות אחרות,
גם אם ילמדו את "תורת המלך" בתור לימודי ליבה..
מחלוקות הן לא דבר חדש, הבנה לא מחייבת הסכמה.
!...
תראה איזה בלאגן יש ביהדות התורה ובשס, תקרא את הכל מבפנים..
זה שיודעם תמיד לנופף בבעיות שלנו זה לא אומר כלום!
(אבל ודאי שזה גרוע שלא כולם מקשיבים לגדולי הדור כדוגמת מרן הרב דוב ליאור שליט"א)
אפשר לומר ש90% (לפחות) מהציבור החרדי יצביעו ש"ס או ג'.
נכון שיש פילוגים ומחלוקות (ואפ' יותר מכל ציבור אחר), אבל שורה תחתונה יש קבלת עול רחבה, מילה של הרבנים המנהיגים היא מילה! ויעידו הדברים בשטח.
זה לא קשור לרבנים, פשוט ברור לכל אחד שצריך להצביע למפלגות חרדיות. האמת, אני לא יודע בקשר לש"ס, אבל המצביעים של יהדות התורה מצביעים פשוט כי אין אופציות אחרות ,
ברור לכל אחד שצריך להצביע למפלגה שמתעסקת בישיבות ובתקציבים... כי אין שום דבר חשוב חוץ מזה... וכי הציבור החרדי תחת התקפה כל הזמן והוא צריך להתגונן,
בקיצור, כולם מופקעים חוץ מהמגזר החרדי...
חרדי שמגיע למסקנא (אאוטסיידר בלבד) שהוא צריך להצביע לליכוד נניח... לא ממש מתחשב בהוראת הרבנים.
הרבנים לא באמת קשורים לזה.
ואני לא ממש מצליח להבין מה זו הדרישה המוזרה הזאת ללכת אחר רב מסויים, (אני מתכוון לאלה ש"תמהים" על כך שלא כולם הולכים אחר הרב דב ליאור) מי מחליט אחרי מי צריך ללכת?
אתה חושב שהרב ליאור הוא הגדול מכולם ואחרים חושבים אחרת... מאד לא ברור....
נניח, אפשר בקלות רבה יותר להתחבר למצע התורני של אמסלם, להישגיות של כחלון, למלחמה על הארץ של בן ארי, ללאומיות של ליברמן ואפילו למנהיגות של לפיד.
מה עם החרדים העובדים?? לא יודעת עד כמה נוגע להם העניין של התקציבים.
ואדרבה, החרדים הלומדים- יכול להיות שאם יעשו 'דיל' עם מפגלה אחרת הם ישיגו תקציבים גדולים יותר!
תכלס, כל מפלגה ברת דעת תסכים להרבה דברים ותקציבים ובלבד שהחרדים יבטיחו את קולם. לא נראה לי שזה האושיו גם ברמת הכלל וגם ברמת הפרט.
אני חושבת שעדיין יש היררכיה רבנית מאד מסוימת. אתה לא תשווה בין הרב כהן מחברון, עם כל גדולתו לרב קנייבסקי נניח.
(לפחות את המצביעים של יהדות התורה, הספרדים אני לא יודע)
לכחלון הם בודאי לא יצביעו כי הוא חילוני, והוא בטח ירצה לגייס את הישיבות...
לאמסלם הצליחו להדביק את התדמית של הבוגד ברבנים ובתורה והמתחבר לחילונים... (מה שאולי נכון, הוא לא מצא חן בעיני...) ובכל מקרה - הוא ספרדי. (שוב, אני מדבר על האשכנזים.
אי אפשר לעשות דילים עם צמגזר, אפשר לעשות דילים רק עם נציגים אמיתיים של המגזר, בהקשר הזה את צודקת שרק מי שיעשה דיל עם ר' חיים קנייבסקי יוכל לקבל את תמיכת החרדים. (היום כבר לא את כולו...)
אבל זו לא היררכיה, ברור שהרב קנייבסקי נחשב ה"גדול", אבל לא בגלל ההוראה שלו אנשים מצביעים ג' הם מצביעים כי הם היחידים שנלחמים כל הזמן למען הישיבות... (תקציבים את אולי צודקת, זה מעניין בעיקר אברכים - אבל קודם כל - יש את עניין הישיבות... ויש גם את הרצון להרגיש שייך לציבור האברכים, שגם אם אתה עובד אתה מרגיש נחיתי כלפיהם. ..
וחוצמיזה, אני בטוח שהמון חרדים עובדים מצביעים ליכוד ובכלל...
הגידול הטבעי של המגזר החרדי הוא יוצא דופן, וג' לא גדלה כלום (כבר כמה קדנציות?)
כללית, הסיבה שהמצביעים של יהדות התורה לא מצביעים למפלגה אחרת כי הם לא באמת רואים אופציות אחרות, כי חוץ מהמגזר החרדי כולם מופקעים בעיניהם, (לא שאני מזלזל בזה...)
כשאמרתי אופציות אחרות לא התכוונתי שאין מפלגות... טכנית יש אופציות, אבל בפועל האופציות לא נחשבות אופציות, הציבור החרדי חי במלחמה כל הזמן נגד האחרים.
בזרועות פתוחות!
מי שעושה צעד אחד שמאלה (פתיחת בית מדרש חברתי וכיו"ב), נאלץ ליישר קו עם חסידיו החדשים.
על עצמו לדורותיו
האמת מצידי שהרמבם יתדברר שעבד אלילים. זה לא משנה לכלל ישראל ולנרטיב של הרמבם
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.