מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי קטע כזה שאני עושה משהו.. מדברת עם אנשים, הולכת ברחוב, נמצאת בשיעור וכו'
היה לי קטע כזה שאני למשל ברחוב (זה הכי בולט) אני הוכלת ופתאום אני מאבדת ריכוז ואני נעלמת ואז כשאני חוזרת לריכוז אין לי מוסג איך הגעתי לאן שהגעתי (בדרך כלל אם זה מקום שאני מכירה טוב אני לא הולכת לאיבוד אני פשוט מגיע לאן שהייתי צריכה) זה לא שחשבתי על משהו מסוים או בליל מחשבות זה פשוט שאני נעלמת אני לא חושבת על כלום!!
אז עכשיו זה קורה לי גם בעבודה!
הבוס שלי לא אוהב את זה (הוא לא צעק עלי ח"ו הוא פשוט אמר לי שזה לא מוצא חן בעינו) ואני מבינה אותו פתאום יש לו עובדת שלא נמצאת בחנות היא איפה שהו....
העניין שאני מודעת לעובדה שזה נראה שאני "מרחפת" אבל האמת היא שאין לי שליטה על זה... אני פשוט נעלמת! אני אפילו לא יודעת למה זה קורה... זה יותר מרגיש לי כאילו אני הולכת לישון בעמידה עם עניים פתוחות..
אולי יש לכם איזה טיפ שאני יכולה לעשות להישאר מרוכזת (ולא רטלין) או אולי משהו שיכול להאיר/להעיר לי איך להתמודד עם זה / להימנע מזה??
תודה רבה מראש!!
ברור שבכך יש איסור חמור
)