על פניו קשה להגיד שזה יותר מהודר אלא אפשר להגיד שזה יותר בטוח.

פירוש, אם הקלף כהה (ג'ינג'י או אפור בד"כ) וזה ניכר מאחורה, זה סימן שלא הורידו הרבה בצד השער.

ומה היכפת לי שיורידו הרבה?

נדמה לי שיש חיי אדם שהתקבל מאוד בישראל ומובא בביה"ל, שאומר שאם מורידים הרבה בצד השער (את הקליפה) הקלף כבר יוצא מגדר קלף אבל לפי חת"ס כל עוד שהוריד את השכבה הדקה בצד הבשר אע"פ שמוריד הרבה בצד השער מקרי קלף. אם אני זוכר נכון גם מהמאירי משמע כחיי אדם לכן מחמחירם בזה ומאוד חשוב לקנות קלף עם הכשר. (זה דבר יחיד שהם בודקים!)

 אבל זה לא אומר שכל קלף שהוא לבן מאחורה זה קלף מגורד יתר על המידה מכיון שיש הרבה פרות לבנות והשערות לא ניכרות כ"כ לעין.

עד כמה שידוע לי כל הקלף המצוי בחנויות קלף מוכרות הם משליל, לפחות כך נאמר לי ע"י מוכרים.   

יש בעיה עם זה שבחרתי יריעות של 3 עמודות?

הם הרבה יותר משובחות ונוחות לכתיבה, אבל השאלה אם ריבוי התפירות מפריע ללקוחות (ספר ספרדי)?

אולי זה קצת מעבה את הספר בגלל הקיפול בתפירות במקום 62 יריעות יהיה לך בערך 80 יריעות, אבל בס"ת שנכנס לאגז אין שום בעיה בזה. כשיבואו לקנות את הארגז כדאי למדוד את העובי ורק אח"כ לקנות.  תפירות ממש לא אמורות להפריע לבעל קורא או משהו.

והנה תשובה שראיתי לפני כמה דקות באתר כסא רחמים (גם קשור לנושא)

האם יש הידור ביריעות עצמן

שאלה: אני כותב ספר תורה.סוחר יריעות הציע לי יריעות בנות 3 עמודות כל אחת באומרו שאין כאן גריעותא מהיריעות הרגילות בנות 4 עמודות.בין עמודה לעמודה יש 4 סנטימטרים כנדרש לכתחילה.היתרונות הם שניים:

א.לטענתו העמודה הראשונה נוחה יותר לכתיבה ופחות מחוספסת וכו' להבדיל מהיריעות הרגילות.אציין שדבר זה לא נבדק עדיין על ידי.

ב. מחיר יריעה הוא 135 ש"ח.(באופן יחסי המחיר ליריעה בנות 4 עמודות הוא 180 ש"ח)

שאלתי היא,קודם כל מצד ההידור יש כאן נחיתות ואפילו הקלה שבקלות?
כמו כן האם ספרי תורה מיריעות כאלה פחות פופולריים בשוק וקשה יותר למוכרם?
בכל מקרה אשמח מאוד לנהוג כדרי הרב תהיה תשובתו אשר תהיה.

שאלה נוספת:בעניין בדיקת מזוזות ידוע לי על אופן כזה של השארת מזוזה אחת עד לאחר בדיקת השאר.איזו מזוזה עדיף להשאיר,בכניסה הראשית או בחדר שינה של ההורים?אגב,שאלתי רב אחד אשכנזי מהזרם הציוני והוא אמר לבדוק אחת אחת:להוריד אחת ולשים במקומה אחרת,לשלוח אותה לבדיקה להחזירה וכן הלאה בכולן.אציין שבעלי הבית אשכנזים למקרה שיש הבדל בין העדות. תודה רבה רבה וסליחה על אריכות הדברים.
 

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.