אתמול חברה שלי כתבה על הלוח בכיתה "להתפלל לרפואת יהונתן בן מלכה (פולארד)".
פתאום, חברה אחת שלי, שיושבת לידי, שואלת אותי: ,מי זה פולארד?"
הייתי בשוק, אז עניתי לה שזה האסיר שיושב בכלא בארה"ב, ואז היא, בשיא הטיבעיות, אומרת לי: "אה, זה עם הזקן, למה הוא צריך לעניין אותי???"
לא עניתי לה, לא הרגשתי צורך..
איך הייתם מגיבים??
אז אני וחברה שלי הכנו שיעור על פולארד לכיתה..
זה ממש זעזע אותנו שחברה אמרה לנו "אהה זה שגנב??"
צריך להבהיר את הסיפור שלו.....
מדינת ישראל מתנהגת בצורה מגעילה!!כפויי טובה...
עאלק האמריקאים האלה ידידים שלנו...יימ''ש...
שהיא אפילו לא התעניינה!
"אה, למה שהוא יעניין אותי?"
מה????
את נורמלית??
הוא סיכן את החיים שלו בשבילה
והיא"למה שהוא יעניין אותי?"
הוא יושב בכלא בשבילה ואין לה מושג מי זה?
הם אף פעם לא ראו סטיקרים ושלטים?
אין מצב! זה לא הגיוני!
המצב באמת לא נורמלי, אבל היא? למה שבאמת יהיה אכפת לה מאסיר אי שם באמריקה?
ז"א, אולי היא מסוגלת להבין ולרחם עליו - אבל למה שתרגיש קשר מיוחד?
כי הוא יהודי? כמה באמת אנחנו מרגישים קשר לכל אדם בשל יהדותו?
אבל במינימום צריך להיות לה אכפת !!!
סליחה מראש 
לא יודעים מי זה פולארד, משפחת פוגל [בקושי ..] ובכלל-מנותקים מהכל!!
ישמצב שאפילו הם לא יודעים שיש בחירות.. בקיצור-הרצתי שם נושאים
ולכל אחד יש פעם ראשונה.. תשבי איתה ותסבירי לה, היא תבין.. [מנסיון 
]
אני כותבת בצד של המחברות תמיד "לשחרר את פולארד" ותמיד שבנות משאילות ממני מחברות הם שואלות אותי כזה "מי זה?" או שהם רואות את הצמיד שלי אז הם שואלות אותי "הוא כזה חשוב לך?" "הוא קרוב משפחה שלך?"
ב' יותר מכך,הוא פעל למען מדינת ישראל..יש שיר מרגש של שמידוב עליו..
ולא חייב שהחברות שלכן אשמות,בכלל לא אשמות בעצם,אלא שהן לא מודעות. צריך להגיבר מודעות.
ללמד אתה ולהסביר לה באמת למה זה חשוווווב
אבל זה בגלל שאצלם יש החוק הוא חזק אמריקה ואזרחיה יש להם חוסר סובלנות לשחיתות ולעבריינות
ישראל לעומת זאת מכבדת את העבריינות והחוצפה שהם חלק חלק ממאפיינה לכן ישראל נראית כמו שהיא נראית...
(פתאום צץ לי סיפור שקרה בערב ראש השנה ועוד בבנימין (תחליטו אתם אם קשור או לא...)
עליתי על קו 148 לירושלים הוא נכנס לעפרה ושם הייתה אשה עם ילדים שעלתה לאוטובס הנהג אמר שאין מקום (כבר דיברנו כבר על המאפייה של אגד...)
היא התחננה תוך שהיא עולה לאוטובוס בכח אנשים התווכחו איתה ובחורה שם התחילה לצעוק עליה והנהג הראה פנים זועפות והיה אטום (חובש "כיפה" נדמה לי...) היה שם שוטר מגעיל שאמר שהיא תרד בינתיים הנהג הזמין משטרה והמתין ואז יאמר לשבחו של חייל בחור חילוני החליט לתת לה את מקומו וירד מהאוטובוס (אין הרבה ישראלים כאלה...) האשה בכתה לאחר התקרית
כל זה קרה בערב ראש השנה
ואגב מה הבחורה צעקה שם? שהיא צריכה להגיע ל...מלון בירושלים...
טוב אין לי מה להוסיף אני הייתי מזועזע תחליטו אתם איך זה קשור...
זה נורא!
זה פשוט אנוכיות..
מישהי הסתכלה על הצמיד שלי ושאלה מה זה?
אמרתי לה צמיד של פולארד.
מה זה? מישהו שיושב מלא שנים בכלא האמריקני הקיצר הסברתי לה בקצרה כזה..
אז היא כזה אה? ומאיפה הוא בא לך? הוא לא מת?
וכולי התעצבנתי כזה ובעע וגררר זה הרגיז בטירוווף
גבעתי!לובשים צמידים של פולארד אומרים שזה כואב לנו אבל בתכלס!!!!!!!מה אפשר לעשות?????מבטה כתוב לעשות התרמות ולהתפלל...אבל יאללה!כל דמי אחיך זועקים אלך מן האדמה!!!!!!הואגוסס לנו מול העיניים!!!!!מה אנחנו יכולים לעששות???איפה כל המדינה הזאת או לפחות הנוער???
מתוסכלת ממממממממשששש!!!!
זקנים, מגולחים ופולנים זה חלק מהמגרעות שיש בהמשך המשפט??
המדינה הוקמה ע"י אנשים ערכיים..ציונים..לא רוצחים ח'ו..אולי מגולחים כן (לא כולם) אבל גם מקימי ארה'ב היו מגולחים..כופרים..וחלק גם רוצחים..
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
