עבר עריכה על ידי כפרגניסט.. בתאריך י"ט חשון תשע"ג 23:00
ברית הבריונים
אותם בריונים שהיו בשכנותו של רבי מאיר והיו מצערים אותו הרבה,
היה מבקש רבי מאיר רחמים עליהם
שימותו
אמרה לו ברוריה אשתו: מה דעתך? - משום שנאמר "יתמו חֲטָאִים"?
וכי נאמר "חוטאים"? - "חטאים" נאמר!
ועוד, רד לסופו של הפסוק "ורשעים עוד אינם" -
כיוון שיתמו חטאים - ורשעים עוד אינם?
אלא בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה - "ורשעים עוד אינם!"
בקש רחמים עליהם
וחזרו בתשובה.
[ברכות י א].
אותם בריונים שהיו בשכנותו של רב זירא
שהיה מקרבם כדי שיחזרו להם בתשובה
והיו חכמים מקפידים
כשמת ר' זירא אמרו: עד עכשיו היה הקטן חרוך-השוקים (כינויו של ר' זירא) שהיה מבקש עלינו רחמים,
עכשיו מי יבקש עלינו רחמים?
הרהרו בלבם ועשו תשובה.
[סנהדרין לז א].
שכניו הרעים של רבי מאיר מכעיסים אותו מאוד וכמעט מוציאים אותו מדעתו. ר' מאיר מחליט "לבקש רחמים" עליהם, שימותו. מיתתם של רשעים טובה להם וטובה לעולם. מין "המתת חסד" שכזו. אלא שלמזלם אשת ר' מאיר, ברוריה, היא אשה חכמה, בעלת חושים חדים וחפצה בחיים, וגם לימוד התורה אינו זר לה.
ברוריה אינה מדברת על לבו של בעלה ואינה פונה לרחמיו, היא מבינה שכעסו כה רב או שייאושו כה עמוק, עד שהנפש אטומה מלשמוע. היא פונה אל דעתו. "מה דעתך?" היא שואלת רטורית; מאיזה היקש או דרש הסקת שיש להתפלל למותם? האם מהפסוק מתהילים "יתמו חַטָּאִים מן הארץ ורשעים עוד אינם"? פסוק זה היא מבקשת עתה לדרוש, מעשה חכמים מובהק, כדי לבסס ולהוכיח את עמדתה. האם הציפייה היא לסופם של האנשים או לביטול מעשיהם? הלא "חֲטָאִים" כתוב! ואיך יתקיים המשך הפסוק? - התפלל שיעשו תשובה וממילא "רשעים עוד אינם"!
ר' מאיר בתגובה לא זע ולא נע. לא מתפלפל, לא מתנצח, אף לא משיב. הוא מיטיב את הטלית על ראשו ומהדק את רצועות התפילין על זרועו. פניו עודן מופנות לכותל המזרח, ואף מילות התפילה נותרו בפיו. הוא מבקש עליהם רחמים. רק הכוונה היא שנשתנתה. מסוף המעשה מובן המהפך שעשה בתפילתו - חזרו השכנים הרעים בתשובה.
(נלקח מאתר ״דעת״)
הסבר קטן,.. היה אירוע לא נחמד בכלל שהיינו מעורבים בו... ולמרות שבאותו מקרה היינו הצודקים ההתנהגות הייתה צודקת אבל לא חכמה... ונגרם חילול ה׳. אז יוסי הצדיק!!!!! לקח על עצמו ואמר: זיכוי הרבים...זה הדבר הנכון לעשות אז תודה שהייתם שותפים....
המשך לילה מצויין!!

