זה ש"ת חמורה (כלומר שגם אם התינוק יקרא טוב זה יהיה בדיעבד)

תסתכל ביריעות שלמה שמביא שבאופן של שאלת תינוק ותינוק קראה כראוי היא כשרה בדיעבד אך אחר שיתקנה (כשקראה התינוק כראוי) זה עולה בחזרה לרמת לכתחילה ע"ש

שאני מתייעץ אתו הרב גרוס, ש"ת בנדון חמור כזה (שלמטה לא רק יותר צר גם נוטה לכיון למעלה כסמ"ך ספרדי) לא בטוח שיחשב לכתחילה אבל בלי"נ אשתדל לשאול (אני גם ככה לא בטוח לגבי הש"ת)

אתה יודע את כל הנימוקים של הרב?

אם יר"ש כתב אז זהו?

סמ"ך כשרה אבל לא מהודרת (מיסודו של תשו' דרכי נועם, בהבדל בין סמ"ך ומ"ם דתלוי באורך המושב ביחס לגג, ובשיפועו, ואכמ"ל).

אות ם מביא בדיוק ציור כזה ואומר שאלת תינוק

ההבדל בין ס לם הם ג דברים

א.אורך המושב והגג

ב.גודל השיפוע

ג.התעגלות

ואין ספק שאני מסופק מה זה הלכך לעניות דעתי הרב מועלם צודק

שם הביא ציור דומה, ולענ"ד הציור שהביא שם יותר דומה לס מהנדון שפה.

וכתב שהדין הוא ש"ת.

ועוד עיין שם בע"מ רנז אות ב, שבכדי לפסול לגמרי ללא ש"ת, לא די שיהיה מושבה קצר מגגה, אלא צריך שיהיה עגול ולו מצד אחד.

כלומר את התמונה שהועלה לכאן, והרב אמר שזה פסול ולא מועיל ש"ת.

אסור לפסוק כזה שאלה על סמך ספר, רק ע"י שאלת חכם.

וכן לא שואלים תינוק לפני ששואלים חכם . שאלתי את הבן שלי (רק בשביל כיף כי הוא כבר תינוק חכם מדי ב"ה וגם לא היו לי אותיות מאותו כתב להרגילו וגם לא בטוח שמועיל ש"ת דרך מחשב) והוא קרא סמ"ך.

ודאי שחכם עדיף, אבל:

א- הספר נותן כללים והגדרות, והחכם צריך לקבוע מה מתאים למה. ולעתים החכם חולק על הספר.

ב- מנסיון, הרבה פעמים חכם חולק על חכם אחר, והכל תלוי בטביעות העין ובשימוש.

הרב גרוס פעם סיפר לי ששאל שאלה ל-5 חכמים (גדולי הדור בתוכם הרב אלישיב הרב קרליץ וכו') קיבל 5 תושובות שונות (מפסול עד כשר וכל מה שבאמצע) 

הבעיה בספר היא, שהמציאות יכולה להשתנות כחוט השערה וזה כבר לא מתאים לציור במאה אחוז אלא ב-99 ואילו ההלכה משתנה לגמרי.

ואין די בלהראות התמונה.

כפי שכבר נכתב, הצילומים אינם תמיד ברורים ונהירים, ולעתים מילימטר אחד (או מעלה- בזויות) קובע.

ספק גדול עם אפשר

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.