ב"ה
כ' מרחשון, זהו יום הולדתו (בשנת תרכ"א - לפני 152 שנה) של כבוד קדושת אדמו"ר הרש"ב, רבי שלום דובער שניאורסון, הרבי החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד ומי שייסד את ישיבת 'תומכי תמימים', שהיא אם הישיבות שממנה נולדו כל ישיבות חב"ד בארץ ובעולם.
הרבי הרש"ב הוא גם זה שהכניס בלימודי החסידות את המימד של עיון ופלפול עמוק ממש כפי שלומדים סוגיה בגמרא, ובשל כך זכה בפי החסידים לכינוי 'הרמב"ם של החסידות'.
יום הולדתו של הרבי הרש"ב חל כמובן תמיד בסמיכות לפרשת וירא שאותה קראנו השבת, ובחלק מהשנים כ' מרחשון אף חל בשבת וירא עצמה. אחד הסיפורים הידועים בהקשר הנ"ל, שבהיות הרבי הרש"ב בן 4 או 5, נכנס לחדרו של סבו, כבוד קדושת אדמו"ר הצמח צדק, כדי להתברך מפיו לכבוד יום הולדתו, והחל לפרוץ בבכי. וכאשר נשאל ע"י סבו מדוע הוא בוכה, סיפר לו שלמד באותו יום ב"חדר" על כך שהקב"ה נגלה לאברהם אבינו ("וירא אליו ה'"), ושאל אותובדמעות מדוע רק לאברהם אבינו נגלה הקב"ה ואליו לא?! הסביר לו הצמח צדק, שכאשר יהודי צדיק, בגיל 99, מחליט למול את עצמו, ראוי הוא שהקב"ה יתגלה אליו!...
בכיו זה של אדמו"ר הרש"ב, מלמד אותנו עד כמה עוד בהיותו ילד רך בשנים, כל השתוקקותו הייתה לדבר אחד ויחיד - לראות אלוקות בגילוי! להביא לגילוי השכינה פה למטה בעולם הזה התחתון והמגושם שבו אנו חיים.
או במילים אחרות - להביא למציאות של הגאולה השלימה שעליה מבטיח הנביא ש"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". אז תהיה מציאות שבה כל הגילויים האלוקיים יהיו הדבר המוחשי ביותר עבורנו. או ליתר דיוק, אז הם יהיו הדבר המוחשי היחיד. "תורה חדשה מאתי תצא", מבטיח לנו ישעיה הנביא; וחז"ל מבארים שאין מדובר ב"תורה אחרת" ח"ו מזו שקיבלנו בסיני, אלא שהתורה שעתידה להתגלות לנו ע"י משיח צדקנו תהיה כל כך מופלאה ונשגבת מבינת אנוש, יתגלו בה כל הסודות הנעלמים והטמירים ביותר ("סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"), שלכן היא נקראת 'תורה חדשה'. ולכך ייחל אדמו"ר הרש"ב כבר בגיל 4-5. לא רק בשבילו. בשביל כל עם ישראל והעולם כולו!
הסיפור המובא לעיל גם מחדד עוד יותר את הנקודה, ולפיה כל תפקידה ועניינה של תורת חסידות חב"ד בעולם נועדה למטרה אחת בלבד: להביא את פנימיות התורה (שמהווה מעין 'טעימה' קטנה ממה שעתיד להתגלות לעתיד לבוא)בהבנה והשגה של שכל אנושי (חכמה-בינה-דעת), שבדרך זו מגיעים למימוש הכתוב בפסוק "ונגלה כבוד ה'(פנימיות התורה - 'סוד טעמיה ומסתר צפונותיה') וראו כל בשר יחדיו (ע"י לימוד העניינים הללו בהבנה והשגה שאז יהודי רואה וחש ענייני אלוקות על בשרו גם בנפשו הבהמית) כי פי ה' דיבר".
כלומר, שע"י לימוד תורת חסידות חב"ד זוכים לראות אלוקות גם בראייה חושית ובעיני בשר.
וכאמור מכל רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד הקדושים, מי שאצלו רואים כל זאת בהדגשה מיוחדת הוא הרבי הרש"ב בעל יום ההולדת. וכפי שכל מי שזכה 'לטעום' ממאמרי החסידות המפורסמים שלו - בעיקר ה'המשכים' של תרס"ו ותרע"ב, המבארים את היסודות והעיקרים של תורת חסידות חב"ד בעמקות מופלאה שאין לה אח ורע; או 'קונטרס ומעין מבית ה'', הכולל סדרת מאמרים שעניינים חיזוק בעבודת ה' עפ"י דרכי החסידות ונכתב על רקע הרוחות הרעות שנשבו אז מכיוונן של תנועות ה"השכלה" וה"ציונות" שהיוו איום ממשי על אמונת ישראל והצליחו להפיל ברשתם ל"ע יהודים תמימים רבים - יכול לראות במוחש עד כמה כל מאמריו הם דברי אלוקים חיים!
כמי שביום שייסד את ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש (בשנת תרנ"ז-1897), הגדיר ישר את המטרה - נצחון סופי ומוחלט על הגלות כנגד כל אותם אלה "אשר חרפו עקבות משיחך" - וכינה את תלמידי הישיבה שהקים בתואר חיילי-בית-דוד (ע"ש התפקיד המיוחד שמוטל עליהם - ללחום את מלחמת בית דוד נגד מחרפי עקבות המשיח) - זכה הרבי הרש"ב שדורנו זה, שבא שני דורות אחריו, בראשותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, שהוא חתנו של הרבי הריי"צ בנו של הרש"ב ("ימלוך בנו תחתיו ובן בנו" כמ"ש הרמב"ם בהקדמה לפרק 'חלק') - ישלים את המשימה ושנזכה למימוש כמיהת כל הדורות בהתגלותו של הרבי בעז"ה עוד היום שהרי "מגלגלים זכות ליום זכאי", ונזכה תיכף ומיד לראות את הרבי קם וגואל את עמ"י והעולם כולו בגאולה האמיתית והשלימה! 20121105062736.jpg
