אבל תמיד תוכל לנסות לשכנע את עצמך שאין באמת ממצאים ממש ודאיים (רק העובדה שהוא אהב לצלם ילדות קטנות ערומות.) ושיכול להיות שהוא סתם זקן חביב עם תחביבים מוזרים במיוחד.

(אצלי זה עובד יופי.)

פיטר פן יוצאים עם אותו הרושם על המחבר...

מה זה אומר?

שהגירסה המוערת היא הפדופילית?

אהמממממממממ........ מה יש לי לומר ע"ז?

לגבי מי שמצלם ילדות באופן דלעיל, אין ספק שהוא חולני ומעוות.

לגבי סתם קשרים עם ילדים קטנים, צריכים להבין שבדורנו דור הפאניקה, כל קשר של מבוגר עם ילד זר, מחשיד. ובצדק!

אני כאמא סופר חשדנית. המציאות בימינו מחייבת את זה.

אבל צריך להסתכל על העניין בפרספקטיבה של זמן, ולזכור שהפאניקה הזאת היא בת דורנו, ויש הרבה קשרים יפים בין מבוגרים לילדים.

בספרות זה בא הרבה פע' לידי ביטוי, פשוט משום שאותם אוהבי ילדים- במובן החיובי כמובן, גם כתבו הרבה פע' לילדים.

ואזכיר גם את אנדרסן (שגם לגביו יש שמועות כאלו...)

מאידך כשאדם כמו א' מילן כתב ספר, אף אחד לא יחשוד בו.. ולו מן הסיבה שהוא כתב זאת לבנו.

נשמע קטנוני לומר שהם "מחפשים לדבר על נושאים כאלה"

אבל בכל זאת אני חושב כך... אוהבים סטיות, ואוהבים לדבר על זה.

בעיני זה חלק מאישיותו של הסופר, ואם ידוע דבר כזה, והוא לא נכתב, במסגרת הספר המוער, זה לעשות שקר עם הקוראים.

הרי כל המטרה של הספר המוער הוא כדי לתת את האספקטים של הנסביות האישיות של הסופר, בקשר לכתיבת הספר. זה כל המטרה והכייף. להבין את הסופר טוב יותר, לדעת למה הוא כיוון (נגיד בציטוטים שהוא הביא) ומה עמד מאחורי הטקסט.

אז לדעתך זה לא רלוונטי? כשמדובר בספר שנכתב למען ועל ילדה קטנה, ואמיתית לגמרי?

של ספר שנכתב על יהודים בידי סופר אנטישמי... נניח שלא רואים את האנטישמיות במוצהר בסיפור, עדיין ברור שיש מקום להזכיר זאת, כשמדברים על הסופר ה\בהקשר של הסיפור והיהודים..

אולי אני מבלבל ת'שכל, אבל אני חושב או רוצה לחשוב, שגם אם היו תופעות כאלה,(וישנן) הם באמת מחפשים למצוא ולהמציא אותן...

לא זוכר את שמו של מי שכתב את פיטר פן, אבל ממש לא אהבתי את הסטייה שהדביקו לו, לפי מה שזכור לי לא היתה ראיה אחת! הוא פשוט אהב ילדים, והם פשוט בכוח ניסו להדביק לו סטייה.

אלא שהיום שכל העולם כבר סוטה, לא פלא שרואים את זה בכל מקום...

חשבתי על זה כשקראתי את "גלגל על הגג"

פתאום קלטתי עד כמה העולם השתנה והפך מטורף, בעניין חיי הנישואין ו"המסתעף"...

לדעתי ספרות עכשוית גם כשהיא "נקייה" - היא פשוט מסוכנת,

כל כך בקלות אפשר להרוס את צורת החיים השפויה שלנו. אני מתכוון להרוס בראש, ז"א, דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם, כאלה שהיו מובנים מאליהם גם בעולם הגדול עד לפני מאה שנה - בקלי קלות כבר לא כאלה,

נראה לי שאני פשוט נשאר עם הספרות של לפני תקופת הטירוף,

הקלאסיקה הישנה והטובה,

קצת סטיתי מהנושא אבל סטיות זה בסדר היום

לגבי ג'ייס מתיו בארי, אני מסכימה. זה באמת נראה כאילו ניסו להדביק לו משהו.. אבל שוב אולי מדובר בטעות בתפיסת הדברים. אם כי כאשר מדובר בחוקרי ספרות מדופלמים, קשה להניח כך...

לגבי לואיס קרול.. צר לי, אבל זאת ההתרשמות שלי. ולדעתי נכון לציין את זה. כמו שנכון לציין שאוסקאר ויילד היה אנטישמי.

ולגבי הספרות של היום, זה כ"כ נכון מה שאתה אומר!

אשרי מי שמסוגל להשאר ולקרוא רק את הקלאסיקות הישנות... !

(אגב, אני עדיין מתענגת על סדרת ספריו של ג'יימס הריוט... ספר שעונה להגדרה הזאת^ לגמרי!)

כבר שקראתי את ג'יימס והאפרסק הענקי ומתילדה (אל תדאגו זה היה בגיל 10) אני זוכר שאמרתי לעצמי שהבנאדם אכזרי בצורה מגעילה

קראתי את זה בגיל 10 ואני עדין לפעמים קוראת את מתילדה.ספר חמוד.אתם מנסים למצוא בספרים בעיות?אנלא מבינה..!

וגם איך שהדודת מתנגות לג'יימס ואייך שDHHNX VURD TU,O GO VTPRXE N,HKSV KT ERT,H VRCV ZNI TCK TBH ZUFR AVHU EYGHO AVDGHKU TU,H CRGHUBU, VJUKBHHO AQKVO

בעסה אם למישהו יש ת'תוכנה שהופכת אני ישמח

*גיימס הורג אותם עם האפרסק מתילדה לא קראתי הרבה זמן אבל אני זוכר שהיו קטעים שהגעילו אותי ברעיונות החולניים ש/להם

ועכשיו אני נזכר בעוד ספר של רואלד דאל,  בשם:"הו, המיסתורין המתוק של החיים..." (סיפורים קצרים,יש בו קטעים קצת גסים... אם זה מעניין אתכם,)

ואתה צודק, יש שם סיפורים שפשוט גורמים לבחילה. ובאמת עושה רושם שהוא נהנה מזה

(יש בו גם סיפור אדיר, על סוחר העתיקות שמתחזה לכומר... מישהו מכיר?)

הוי אומר, עם הערות על רקע הספר והסופר וכו'...

על הכוונת ג'רום ההוא משלושה בסירה אחת... לא תרגיעו הוא לא פדופיל או אנטישמי....

אבל הוא היה מאוכזב מהספר הזה כי הוא רצה לכתוב כמו דיקנס (כלומר רציני)

 ד"א הוא גם משווה בין תרגומים והוא לא אוהב את התרגום של בולרא, אבל לדעתי הוא הכי טוב

לדוגמא: המחלה היחידה שג'ורו'ם לא חולה בה (בפרק הראשון) היא "רגלי עוזרת בית" (מחלה שנגרמת מהליכת יתר, וזה אמור להיות מצחיק כי הגיבור של הסיפור הוא סטלן שלא זז) אבל העווית רחם של בולרא יותר טובה

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר