אין מה לעשות, מניסיון רב וכואב אני אומרת לך שאין על שום (דרך אגב, גם לעוד הרבה דברים אחרים... לא סתם הוא נקרא "האנטיביוטיקה של הטבע". הבנתי שהוא מחטא מדהים וטבעי אז מה יותר טוב?)

גם אני, בתור ילדה ואפילו בגיל גדול יחסית, סבלתי הרבה מתולעים, ואני זוכרת את עצמי מכניסה לעצמי, יושבת וסובלת כמה שניות - ויודעת שזהו, זה גומר את הסיפור ואפשר לחזור לחיים נורמליים...

דרך אגב, את יכולה לומר לי איך את רואה את זה? אני בד"כ מנחשת לפי הגירודים שלהילדים. אין לי מושג איך זה אמור להיראות.

ולגבי איך לשים - אני חותכת חתיכה קטנה ממש, בעובי של גפרור או פחות ובאורך של איזה סנטימטר. ועוד לפעמים שמה על זה וזלין, ככה שזה כמעט ולא שורף להם... ועושה להם ככ טוב! (לי יש יותר מצפון כשאני דוחפת אקמול )

בהצלחה.

כשרואים תולעת זה לא נראה שום דבר אחר. באורך ס"מ + מטיילת... דקיקה ומהירה...

קפסולות בתוספי מזון.

וזה הדבר היחיד שעוזר.

למרות שאני ראיתי תוצאות טובות גם עם שום, רק שצריך לשכנע את הילדה לאכול את זה...

(מצד שני גם את וורומקס את עשויה להצטרך להכריח אותה לבלוע...)

וכמובן - להקפיד לרחוץ היטב ידיים אחרי כל ביקור בשירותים, וכל פעם לפני האוכל

מחסל את הבוגרות, אלו שכבר יוצאות החוצה

לאכול את השום מחסל את אלו שעוד בפנים.

אז בסופו של דבר גם לחסל את אלו בחוץ אמור לחסל אותן לחלוטין, כי זה עוצר את מחזור הרבייה שלהן. אבל גם לאכול שום מועיל בהחלט.

שימי לב שגם כנראה היא מגרדת באף (ולפעמים גם ההורים כשנדבקים מהקטנים).

מומלץ לקחת שן שום, לחתוך ביד ולסחוט ממנה טיפות ולהרטיב את פנים הנחיריים, 4-5 פעמים ביום- והביצים שם מתחסלות.

וכשמשתמשיםם בשום צריך להקפיד לא לחתוך אותו במתכת אלא בפלסטיק.

ולכן תראו היום בשוק כותשי  שום מפלסטיק

האם זה גם עובדה מדעית?

הרי היא לא גילתה את זה בעצמה

"הבעל שום טוב"

המושג "בעל שם" משמעותו בתק' שבה חי ופעל הבעש"ט- "רופא טבעי" -שמשתמש בצמחי מרפא ועשבים, וגם בידע שלו בשמות קודש -כדי לרפא אנשים.

ככה שכל מה שצריך לחקור דעית עכשיו זה- איך הרפואה היום מבינה את הרפואה של לפני כמה מאות שנים)

בדיוק אני צריכה לקנות כותש שום והפלסטיקים דווקא לא נראו לי חזקים מספיק.

כנראה שאצטרך לקנות מפלסטיק

הזוי ומפחיד...

אדיר לגמרי- בדיוק היום גיליתי ששתי ילדי נדבקו

ומשקראתי את מה שכתבת אני מגרדת את אפי כל היום

תגידי את אולי יודעת האם שמן שום- כלומר לקחת קפסולה עם שמן שום ולטפטף לתוך האף גם צריך לעשות

את העבודה???

תודה רבה

אני הולכת להתנסות בשטח...

הפתרון הטוב ביותר הוא ורמוקס. לא טבעי, אבל פותר לגמרי את בעיית התולעים (צריך מרשם מרופא).

אם את רוצה טבעי - אני יודעת שיש גם דברים טבעיים בבתי המרקחת.

כרוב הולך יופי.

מאז שגיליתי את זה- כל פעם שיש לי חשד קל שבקלים- אני מכינה סלט כרוב גדול לארוחת ערב (הילדים מתים על זה- מתובל בחומץ, מיץ לימון וסוכר חום), ותולעים אין!

להוסיף חופן לסלט (או אם לא נרתעים מזה אצלכם- להוסיף שום כתוש..)

כי אם יש לך שבעה ילדים שסובלים מזה בתורנות- זה נעשה הרבה פחות מצחיק, והרבה יותר דחוף למצוא לזה פתרונות....

הרבה בריאות!

הוא שאם יש לילד אחד  אז מטפלים בכל המשפחה כי זה מאד מדבק...

הרעיונות שהתולעים באף ולאכול גרעיני דלעת (אולי גם חסה תעזור? או תה אוכמניות?...) וכל הבדיחות שבין לבין. אם כי אין לזלזל, אני מניחה שמי שכתבה יש לה איזשהו מקור/ ניסיון בדוק. לקפסולות שום שהמלצתי כימדומני קוראים שום 2000. ובהקשר למה שנכתב למטה. אז כן, גם אני חיסלתי לביתי שתי תולעים במו ידי (וזה היה מגעייייל) ומאז אין לה אבל זה לא מחייב כי אם התולעים הטילו ביצים אז לא יעזור שהרגת את התולעת. בנוסף, קראתי שכאשר יש לילד תולעים כדאי לכבס לו את כל המצעים ומאד מאד להקפיד על רחיצת ידיים עם סבון ומים אחרי כל פעם שהוא היה בשרותים או אולי נגע באברים של עשיית הצרכים. (ילדים קטנים נוהגים לדחוף ידיים לפעמים...). ואני הקפדתי על הדברים הללו וב"ה שאר ילדי לא נדבקו.

ממקומות שונים שקראתי הבנתי שזה עלול לגרום למעין כוויה מקומית בפי הטבעת.

בכל מקרה- לבת שלי גיליתי תולעים ונתתי לה לאכול 200 גרם גרעיני דלעת... התולעים לא שבו אלינו מאז, וזה היה לפני יותר משנה.

עוד המלצות: א. למרוח וזלין בפי הטבעת ואז המגעילות יוצאות ונדבקות.פיכס.

ב. אם זה ממש מציק- לעשות אמבטיה עם מי סוכרואז הן יוצאות בהמוניהן בגלל שהן אוהבות מתוק... בעעעע. אמבטיה מלאה בתולעים. אבל לפחות על הילד זה יכול להקל.

ג. תזונה, כמובן, להוריד סוכר.

אבא היה צד לי אותן. פשוט תופס עם נייר טואלט ומשמיד אותן.

ניסינו איזה כדור אדום שפוררו לי לשוקו ולא אהבתי.

כשהייתי יותר גדולה - צדתי בעצמי. ממש התלהבתי והצטערתי כשזה נגמר...

הייתי אורבת עם נייר טואלט מול הראי ומחכה ו..הופ!

שום שורף את התולעים הבודדות שנמצאות בקרבתו (ויש מאות בקיפולי המעי) ויכול גם לעשות לה כוויה במעי!

לכי לרופא קבלי וורמוקס. אחרי כמה ימים שכחת מזה....

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....