אך כדי שלא לדחותך בקש, אענך.
רבים הם האנשים, שכאשר שואלים אותם לגבי סתירת הגזירה-בחירה, הם עונים במשל ומליצה-(הקדמה קצרה-כשאני משתמש בגרשיים כוונתי או לצטט-מה שבד"כ-או לחזור על דברי אחרים בקול לגלגני משהו)"נגיד שאני נותן לילד לבחור לשתות כוס קפה שחור, או לאכול סוכריית טופי. אני יודע שהוא יבחר בטופי, אבל הוא בחר בטופי!!", ואז עולה על שפתותיהם חיוך זחוח. ולהם אני עונה-לא!! אם נתת לו בחירה כזו, הרי שבעצם אתה בחרת בשבילו בסוכריה, שכן ידעת בבירור שהוא יקח אותה!!! בחירה אמיתית הייתה לו היית שם לפניו סוכרייה וסוכרייה על מקל...
סרקתי את הנושא שתי וערב, ואעלה כאן מספר דעות:
1. הידועה מכולן, שיטת הרמב"ם. הרמב"ם, בהתאם לגישתו של 'שלילת התארים', טוען כי כשם שאיננו יכולים להבין את מהות ה', איננו יכולים להבין את פשר המלים "ה' יודע", מה?! אינשטיין יודע הרבה דברים, וה' יותר?! ברור שידיעת ה' אינה זהה לידיעת אנוש, ולכן ממילא חוקי הלוגיקה המוצאים פה סתירה אינם חלים. חסרון השיטה-למעשה היא לא עונה על השאלה. היא מותירה אותך עם זה שלעולם לא תוכל לדעת, וגם אם זה נכון, זה די מבאס. מלבד זאת, דוגמאות-האם משה בחר לגאול את ישראל?! האם מכירת יוסף לא הייתה חלק מתכנית אלוקית?!
2. שיטה של ר' משה אלשיך. בפירושו למגילת איכה, 'דברים נחומים', כותב הוא על הפסוק "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב". הוא מסביר, שאצל הקב"ה קיימות שלוש בחינות פעולה. בחינת מחשבה, דיבור ומעשה. כל דבר שעולה במחשבה לפני הקב"ה, חייב לעבור דרך הדיבור בכדי שיהיה למעשה (בעשרה מאמרות נברא העולם וכד'). ידיעת ה' את מעשינו היא בבחינת מחשבה, ומעשינו בפועל הם מעשה. אבל "מפי עליון לא תצא", כלומר שאין את שלב הדיבור, ולכן ידיעת ה' אינה הגורם למעשים. חסרונות-האם באמת ניתן להבין את "בחינות הפעולה" של האל?! האם ניתן לייחס לו באמת מחשבה, דיבור או מעשה?!
3. שיטתו של ר' חסדאי קרשקש-שיטה שלמרות הרתיעה הראשונית שהיא גורמת, היא מיוסדת על אדני פז, ומבוססת היטב. ר' חסדאי קרשקש טוען כי למעשה אין בחירה, שכן כל מה שמתרחש בטבע קורה מכוח סיבתיות. לטענתו, קיימת לאדם רק בחירה אחת. הוא לא יכול לבחור האם לרצוח, האם להניח תפלין, יותר מזה, אפילו לא אם להאמין. אבל הוא יכול לבחור האם הוא מזדהה עם מעשיו או לא. הוא יכול לשמוח על כך שהוא "חלק ה', עמו" ושהוא עושה מצוות, והוא יכול להתבאס מכך, אך בזה מצומצמת בחירתו. חסרונות-ע"פ שיטה זו, אין לנו השפעה על מעשינו, וזה יכול להוביל אנשים לייאוש ולשקיעה בחטא, כי במילא זה מה שיקרה, מכורח הסיבות.
4.שיטת הרלב"ג(ידעתם שיש על שמו מכתש בירח?)-שיטתו מרתיעה גם היא. הרלב"ג פותר את הבעיה בפשטות אין-קץ. הוא טוען פשוט, שהקב"ה לא יודע את כל מעשינו. על-פי דבריו בספרו 'מלחמות ה''(אשר כונה בפי מתנגדיו 'מלחמות על ה''), הקב"ה אינו יודע מה כל אדם יכריע בכל מעשיו, אבל יש בידו מעין תרחישים של סיבה-תוצאה לכל הכרעה שייקחו בני האדם (משו כמו נוסחה מתמטית, ובחירותינו הן המשתנים). חסרונות-קושי הטענה שהקב"ה לא יודע הכול, והעבר4תו למצב פאסיבי לחלוטין, כשמערכת כלשהיא של נוסחאות (הרלב"ג כתב בזמנו על אסטרולוגיה, אילו חי היום היה מן הסתם משתמש במכניקת הקוונטים) היא השולטת בעולם.
צר לי על הקדיחה ועל ציון החסרונות לענ"ד....קטוננו מלהכריע בין גדולי ארץ אלה. אם למישהו ישנן עוד שיטות אשר לא ידעתין, אשמח לשמוע עליהן.