למה לא נוח לי לכתוב פה כבר?!
ממשממש רציתי לכתוב משו.
זה אפילו היה מסודר לי בראש.. בערך כזה אבל ממש טוב.
ואני באה לכאן.. מתחילה לכתוב.. ויש לי ת'הרגשה הזו של 'מה, אני באמת רוצה שכולם יראו מה אני מרגישה? מה שאני באמת חושבת בלי המסיכות?'
ואז אני לא כותבת. ומרגישה סתומה. וילדה קטנה שעושה דברים רק לפי 'מה יגידו' וכ"כ לא!
וחשוב לי לכתוב. ושידעו. אז למה אני כ"כ חסומה?!
אני מרגישה בודדה. בים של אנשים. מרגישה שאין לי אל מי לשלוח אפילו 'קשה לי, תעזרי לי' אפילו שיש אנשים. ואני יודעת שהם כאן ושאם אני יבקש עזרה אז בשמחה אני אקבל.. אבל קשה לי לבקש עזרה.
לא חושבת שזה כי קשה לי להכיר בקושי שלי, או שאחרים יכירו בו..
אולי אני מרגישה חופרת. אולי.
אני מוצאת ת'צמי לא מדברת עם אנשים, כי אני מרגישה מעיקה. אולי כי אני עכשיו במקום של לפרוק, ופחות במקום של להכיל.
ואני לא מרגישה טבעי. זה מפריע לי המצב הזה! זה לא האופי הנורמאלי שלי! מה עובר עליי??
אני מפחדת לומר בקול מידי מה אני באמת חושבת. כי אז אולי יעזבו אותי. כולם הולכים. ואני נשארת לבד.לבדלבד. ואין אף אחד שאכפת לו.
חרדת נטישה?! לא יודעת. אולי.
סופריקה. מוזרה מוזרה. בכלל לא מה שהתכוונתי לכתוב.
)
אם את צריכה משו וכ'ו.. בכיייפ 
