זה נראה כשר????

הכלל במקרה כזה אומר:

א. מבודדים את הו' כמו מה היא נראית ? ספק נוטן ספק ו'

ב. אם עוב מתחת לשיטה של אותיות התיבה או לא

לכך בנידון דידן שאלת תינוק

כי א. ספק

ב. יורדת מתחת לאותיות התיבה

הדין בזה הוא ש"ת. כיון שנראה שאינה ארוכה מעט מהו' הרגילה אלא יותר ממעט, ויכול להיות דמיון כ"ש לן 'פשוטה.

ומכל מקום לפי הזכור לי מבודדים את האותיות שלאחריה (ולא את שלפניה, שלא כמו בתמונה זו).

כתוב בבריתא שלא ידמה יו"דין ו"וין, ו"וין יו"דין וכן זי"נין נו"נין וכו'

כלומר הדמיון לנו"ן פשוטה לא שייך לאות ו"ו כי אנו לא נוהגים לעשות נו"ן פשוטה כעין ו"ו ארוכה וזה דבר ראשון.

דבר שני, הו"ו ארוכה מבי"ת הרבה כי היא קצרה יחסית לשאר האותיות.

לכן החכם שאני שואל, ואני שאלתי אותו לא מעט מקרים כאלה, מכשיר ללא שום ש"ת 

פשוט כך היה זכור לי.

וכעת בדקתי וראיתי שכ"כ ביר"ש (ח"ג ע"מ קיב קיג) והביא כן מיבי"א ועוד.

ולגבי הדבר הראשון שכתבת, עיין ביר"ש (שם ע"מ רפה) שכשרה בתור ן פשוטה (אמנם בדיעבד).

שחרץ את דינו של הו"ו בהחלטיות גמורה

ידוע לי דעתו של יר"ש ובכל זאת אני יותר מתחבר לטעמו ונימוקו של הרב גרוס, וכן רוב הכתבים באשכנז אפילו אלה שמפורסמים מאוד כמו הצדיק רבי אפרים הסופר היו עם ו"וים ארוכים. כך גם אפשר להסביר את המציאות שרואות עיננו.

אם ו"ו מאוד ארוכה הרב גרוס פוסל אותה משום שינוי צורה ולא משום שהוא ידמה לנו"ן ודו"ק

עיין בתמונה, מתפילין של ר' אפריים הסופר, מיוחס לתפילין של ר' נחום מצ'רנוביל (אסור להשתמש בו למטרת מסחר )

20121110205511.jpg

מה שאמר שלום הוא צודק בחלק ובחלק לא ומה שאמרת אתה במחילה מכת"ר זו טעות גמורה

מה שאמר שלום שמבודדים את האות שלפניה ולא שלאחריה זה לא נכון לכאן כיון שאנו מתייחסים לתיבה בה היא נכתבת ולא לתיבות האחרות

ומה שאמרת שלא ש"ת אם היא בין ו לן' לא נכון וכי אם עשה את כל הנונין הסופיות כמו שבדפוס זה פסול??????. נכון שהקול יעקב פסל אך חלקו עליו וכן כתב חוץ מהרב עובדיה גם הרב בן ציון ע"ש ולכן זה לא יהיה פסול ומה שדייקת מנונין זיינין שכתוב בבריתא בא להשמיע לנו רק שלא יאריך את הקצר ולא יקצר את הארוך ומה שנשמע אגב שנון פשוטה היא כז' ארוכה זה נשמע אגב! לכן לא פסלין ן' כזו שבדפוס ומי שהאריך ו' כזו כן' זה פסול ובאמצע שאלת תינוק וזה ברור ופשוט והנראה לעניות דעתי כתבתי עיין יריעות שלה ואת מקורותיו והדברים ברורים כשמש בזוהר הרקיע

אני שמח שאתה משמש לרבנים רציניים בתחום, אבל יש עוד רבנים ויכול להיות דעתם שונה מדעתם של רבותך.

לכן, אני תמיד מביא את דעתו של הרב גרוס שהוא מורי ורבי בתחום הזה, ואני זוכה לשמשו. אתה תתן את דעתם של רבותך וכך נזכה לדעת מה דעתם וכל אחד יפסוק בדעת רבו.

וכן אני תמיד אומר, שגם אם אני נותן פסיקה של הרב שלי שקבלתי ממנו, אין לנהוג כך למעשה, חלילה לסמוך עלי  או על מישהוא אחר וכך לפסוק הלכות. חשוב מאוד שכל אחד יזכור את זה.

צדקתם, הנה התשובה כלשונו:

וי"ו ארוכה כקולמוס (וכן מעט יותר ואין נפק"מ) הוי ש"ת - החיד"א זצ"ל, ושאר פוסקים, ובעיקר שרגלי הנוני"ן בדר"כ ארוכים הרבה כמו כ"ף פשוטה.

עברתי על כמה תמונות של כתבי אשכנז ואכן ו"וין ארוכות עד כחצי קולמוס או מעט יותר.

לכן לגבי התמונה המצורפת, צדקתם, שדינו יהיה ש"ת. ישר כח גדול על בירור החשוב הזה.

המדד הוא אם זה יורד שהשיטה או לא

לדוגמא כולם בודאי מכירים את הסוגיא מקצר ועולה (והולך) שם מאריכים את האותיות באותו קולמוס ובכ"א זה ו' והוא היה הכתב הספרדי שביב מתפרש על 4 ואפי 5 קולמוסים לכך אם לא יורד מהשיטה זה כשר

ולגבי הכיסוי הרב מועלם מביא שבאופן הזה הוא יוצא דופן וכן צריך לכסות כי דבר זה עלול לבלבל אותו והנראה לעניות דעתי כתבתי

מה תהיה הדין של ו"וין בכתב האר"י הישן שהעלתי?

כך היה הכתב הספרדי וכן סוגית הגמ' מקצר והולך מקצר ועולה מכיר את הסוגיא? או שנפרט?

גם אם אני מכיר, לא רק אני נמצא כאן.

נמצא כמה דקות והולך לכתוב לפעמים יש זמן אני יודע? נדבר...

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.