מצד אחד אפי' קוצו של י' צריך שיכתב לשמה, וגם אם נאמר שמקצת האות אינה צריכה כוונה לשמה, מ"מ פה הרי כתב ב' אותיות.

מצד שני אמר בתחילת הכתיבה וכל אזכרות שבו וכו'.

אולם, עד כמה שזכור לי איננו סומכים למעשה על אמירת וכל אזכרות שבו (בתחילת הכתיבה) אלא לצרף זה לס"ס במקרה והסופר מסתפק שמא שכח לקדש השם.

ולכן לעד"ן שצריך לכתבו מחדש.

ובוודאי שאינני רוצה שיסמכו על זה למעשה, אלא ישאלו רב פוסק מובהק.

נ.ב כמו שכתבתי כאן בעבר, מנסיוני אין מצב שסופר יכתוב שם הוי"ה בחילוק וישכח מלקדש (ואם שכח, יתפוס עצמו באות י...).  וזו תועלת נוספת בכתיבה בחילוק חוץ מההכרח שבזה לדעת הרב מצ"ש והקו"י וכו'.

יכול להיות שאם הסופר אשכנזי, ושכח לקדש השם, ייתכן והוא רשאי לסמוך על מה שאמר בתחילה וכל אזכרות וכו'.

מה קורה אם הוא כותב בשביל ספרדי?

לפי קול יעקב רע"ו ס"ק ב' וד' אם לא חשב לקה"ש, לא יועיל ההכרזה של "כל האזכרות" ולא תעזור כאן הידיעה. וכן כך נוהגים הספרדים ועל פיו ישק דבר.

אבל דעה מקלה באופן קיצוני היא דעתו של הרב עובדיה יוסף הי"ו שמקל ע"י ההכרזה גם אם יודע בבירור שלא קידש, ולדעתו ברור שיהיה מועיל קידוש לפני הסיום בזמן שזוכר. לא הכרתי אף רב אחד שמקל כך. אישית לא ראיתי את התשובה בפנים אלא ראיתי שפוסק אחד ציטט אותה במאמר הלכתי 

אם נראה לי כקו"י ולך כקס"ה, אז סופר ספרדי צריך לנהוג כקס"ה?

ולאות והדר: היכן דיבר בזה הרב עבדיה שליט"א? תודה!

ולהביא את המקור בלי"נ.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.