זה יותר מגאוני.

איך שהעלילה שם זורמת, מעולם לא ראיתי משהו כל כך רהוט, כל כך מושלם.

והדמויות נהדרות.

אההההה

אני מניח שפעם עוד אקרא אותו שוב בשלמותו....

(למרות שהאוירה שם מזעזעת,...ולמרות ש... אני מסתייג מספרות רוסית באופן כללי)

בכל אופן הבעיה היתה שלא הצלחתי לקרוא אותו לאט (גם משום שהייתי לחוץ להחזיר אותו)

ניסיתי לקרוא מהר ובסופו של דבר נמאס.

עוד סיבה, בספר יש קטעים מוצלחים ומרתקים סתם כעלילה, מתח וכו',

ומנגד ישנם קטעים ארוכים של נאומים ותורות.. לא תמיד היה לי מצב רוח לקרוא רעיונות...

כך שבשלב מסויים עקפתי על קטעים כדי לדעת מה קורה בהמשך...

בקיצור, אני צריך ללמוד לקרוא ספרים לאט.

(הה... ו... גם להתחתן, כי הספר לא ממש נקי ואין לי ממי לבקש שיצנזר לי.)

שלך.

המממ...אפשר בהחלט להתווכח על זה........

אבל לא כתבתי את זה, כתבתי שאישתי תצנזר לי

(בתור ילדים, אמא היתה מביאה ספרים ומצנזרת, (אם הם היו מהספריה היא היתה מצמידה דפים עם סיכות משרדיות)

היום היא לא ממש מצנזרת לי, וגם אין מצב שהיא תעבור על כל האינסוף הזה ותצנזר...

אז... או שאישתי תצנזר לי, או שסתם כשאתחתן זה יהיה יותר מתקבל על הדעת.

אסור? לא מבינה את הגישה הזו.. 

גם לאישה יש נפש..

כמו ששמירת עיניים (לא בקטע של להיכשל.. בקטע של השפעה על הנפש!!) שייכת גם לנשים.. ככה גם בקריאה...

אחרי הכל בספרי ילדים מדובר...

היא צנזרה די כל דבר שקשור לאהבה וכו'...

ספרים עם "לכלוך" של ממש לא נכנסים בכלל לבית.

הגדרה עצובה במעט.. 

אהבה אמורים לעודד, לא?

לעודד? מה...נראה לך שאני חושב שיש רע באהבה?

אלא שתסכימי איתי שצורת החיים שלנו שונה מהמקובל היום בעולם,

וכדי לשמור עליה יש צורך בחינוך.

העולם שלנו - בהיעדר הגדרה אחרת - קצת התחרפן.

וזה מה שיקרה לילד שלי אם הוא כבר מגיל צעיר יכיר הכל וידע הכל...

ילד שנחשף לתרבויות ונורמות אחרות בגיל צעיר - יאבד את התרבות שלו\שלנו.

אני ממש לא מעוניין ש..נניח... ערכי המשפחה ו...מוסד הנישואין יראו אצל הילד שלי כמו שהם נראים היום בעולם...

והם יראו ככה אם הוא יקרא עליהם כך בספרים כל הזמן.

(ממ... בספרות הילדים הישנה והטובה באמת כמעט ואין צורך לצנזר ,

יתכן מאד שאצלי בבית יהיו רק הספרים האלה... הספרים של טרום הטירוף....)

קשה לי מאוד בדרך כלל לקרוא קלאסיקות רוסיות, אבל לפי גברת ויקיפדיה היא אמריקאית יהודיה, והספר תורגם מאנגלית..

ו...רק סופרת רוסית יכולה ליצור אוירה כל כך מזעזעת

דווקא מאוד נהנתי מהאווירה.

אבל אני דיי בהתחלה, בהתחשב שיש בו מעל ל900 עמודים.

המליץ בחום על הספר הזה.

אבל מאיך שהוא המליץ עליו לא היה לי כוח לקרוא אותו. הוא היה נשמע כבד כמו שר הטבעות..

התבלבלתי, זו הייתה המלצה על תותחי נברון.

אז איך הספר הזה - מרד הנפילים?

זה ספר מספיק מפורסם בשביל ערך בויקיפדיה (והוא יותר כבד משר הטבעות, אגב)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D

מחפשת אותה בעצמי. שאלתי לדעתכם.

של מבקרים וקוראים בכל העולם? (ע"פ המכירות שלו)

בכל אופן. הספר מרשים.

וכתוב מדהים, לעילא ולעילא (אם כי  ל א  נקי).

מסופר שם על בת למשפחה 'לבנה' (קפיטליסטית\אוהדת צאר) לאחר המהפכה הקומוניסטית בברית המועצות

על קשריה על בן אצילים לשעבר, לבן כמותה, ומנגד עם חבר המפלגה האדומה והשולטת.

העלילה מסתבכת ומסתעפת והספר כאמור מסעיר ומרגש.

אבל מרד הנפילים הוא כנראה הספר והיצירה היותר מפורסמים שלה

איין ראנד כותבת בצורה זורמת?!

והדמויות נהדרות?!

יש שם כמה רעיונות לגמרי מדליקים (ספרותית ופילוסופית), אבל העלילה מדדה מהו-גיבור-קדוש-מושלם-מזוכיסט-ויוצר-קסמים שפוגש רפה-שכל-תלותי-מיסטי-פתטי-וחסר-דעה-עצמית.-שלא-לדבר-על-אופי (או עוד הגקמזו"ק כמוהו) לנאומים על גבי נאומים שחוזרים על עצמם. גם ב"כמעיין המתגבר".

בס"ד ובהשתדלותי

לדעתי יש לו סיפורים ממש טובים

אלא את "ואדם אין" החדש יחסית של שירה סטופל. חביב מינוס. טוב לזמני שיעמום.

אבל היא דתייה, אז זה נקי, מה שבטוח.

פרסי ג'קסון....

ילדותי למדי, אבל מאוד כיפי לקריאה...ושומר על מתח רצוף אז די קשה להפסיק לקרוא..

אבל הקטע שמאוד הורס אותו זה הניסיון הכל כך ברור של הכותב לחכות את הארי פוטר..

וראיתי את זה המון...

ומבחינתי זה ממש קלקל כי אני מאוהבת נואשות בסדרת הארי פוטר ואין לה מתחרים, אז כשבכל זאת מנסים זה מוריד את הרמה של מי שניסה... חבל...אבל באמת שבסה''כ זה חמוד..

זה אולי ספר לילדים אבל הסופרת כל כך עמוקה ומרגשת שמבוגרים יהנו ממנו אפילו יותר...

תודה על ההמלצה לספר נוסף

בס"ד

אבל לא נראה לי שתתחבר

נשים קטנות

ג'יין אייר

גאווה ודעה קדומה

השפעה

אמה

תבונה ורגישות

צ'רלס דיקנס למינהם...

בת, סנובית

"המערכה על הגולן: יוני 1967"

ובשבוע שעבר סיימתי את "היום בשש תפרוץ מלחמה".

קישון, הרבה קישון.

הערפלאים! סדרת פנטזיה מעולה! שוות ערך להארי פוטר. רציני, לא צוחקת. (אזהרה- כל ספר הוא משהו כמו 800, ואי אפשר להפסיק. אם אין לכם זמן- אל תתחילו אפילו לקרוא.)

אגם החלומות (לא נקי. אבל אני רק בהתחלה, וזה לא לא נקי, זה פשוט.. יש שם כמה איזוכרים. אני מתלבטת אם להמשיך)

של קים אדרואס. (בתו של שומר הזכרון. )

והשמיים קוראים לה.

וזהו, לבינתיים.

אם יש ספר קשה במיוחד, או כבד במיוחד, אני לפעמים עורכת 'הפסקות התרעננות' עם ספרים קלילים וכייפים יותר.

לשבת אני תמיד שומרת ספר מתח, כי אני צריכה לקרוא אחרי הסעודה כדי שלא ארדם מיד, ואז נדפקת לי שנת הלילה לגמרי... אז יוצא שאני קוראת לעיתים שלושה במקביל...

העניין הוא שבטח אאבד את החשק לחזור לספר הכבד...

כי פתאום נעלם המצב רוח...

(כמו עם הבחירות בארה"ב, זה עניין אותי מאד בזמן העימותים, הסקרים וכו', מאז הסופה שם שהסיטה את תשומת הלב הייתי אדיש למדי, בליל הבחירות סתם צפיתי באדישות גמורה)

משתווה להארי פוטר??????????????????? אין כזה דבר!!!!!!!! |מכור קשות לה.פ.|

אני אקרא את זה אח''כ נחליט.....רשמתי לי את השם וזה הפרוייקט הבא....כלומר, שיהיה לי זמן..ה'!!!!

אבל מי יודע...אולי יש עוד כמה גאונים על פני הגלובוס הזה......

ונהנית בסך הכל.

(לא מאה אחוז נקי)

עד שאסיים את כל ספריו מן הסתם, יקח עוד שבועיים...

אני מחפשת נואשות ג'יימס הריוט בחנויות יד 2 וטרם הצלחתי להניח את ידי על הספרים שלו. 

תגלי לי?? 

זה בכל אופן מה שהיא עשתה כמדומני...

אכן רכשנו מהספריה

(אני מנסה כעת רכשנו במקום קנינו, נשמע לא רע, הא?)

הספרים שלה עוצמתיים ומשפיעים ולא מומלץ לקרוא אותם.

אבל... מה רע באגואיזם ואקוצנטריות קיצונית?

כשהייתי צעירה קראתי את ספריה, ולא חשבתי על זה כסכנה. אבל עכשיו אני חושבת אחרת.

כמו שלא היית קורא ספר של מסיונר שמטיף לדת אחרת...

איין רנד מטיפה לקפיטליזם בעוצמה לא פחותה. הוא אצלה ממש כמו דת. (דרך אגב ממה שזכור לי זה הכי בולט ב"מרד הנפילים") ואל תשאל אותי מה רע בקפיטליזם. יש טוב ויש רע. אולי אי אפשר להגדיר אותו כעבודה זרה כמו נצרות, אבל אסור להפוך אותו לדת.

עכשיו אני חושבת על ספר "נקי או לא נקי" במובן הרבה יותר רחב מאשר בענייני צניעות. יש עניין של מסר ותפיסת מציאות מסויימת, שהיא נגד התורה, וזה מחלחל. זה גורם לי לחשוש, שאת רוב הספרים שקראתי בנעורי - לא אמליץ לילדי לקרוא... (הרגשה בהחלט מתסכלת). לדוגמה: קראתי את "נשים קטנות" לפחות עשר פעמים כילדה. עכשיו אני רואה שהוא פשוט נוטף נצרות מכל הכיוונים... לא רק באיזכורים של חגי הנוצרים, זה טכני. הבעיה היא במסרים.

סליחה שוב שאני מתערבת בפורום לא לי. באמת אני לא קוראת פה בדרך כלל אבל במקרה ראיתי.

לא שאני מזלזל ביכולת של ספר להשפיע.

לא צריך להגזים בהשפעה.. ברור שיש.. אבל בעיניים של ילד לא מבחינים במסרים שמבחינים בעיניים של בוגר...

ולכן זה גם לא משפיע..

זו היא דעתי..

אין אין על נשים קטנות!!

הוא תנך של אישה!!

(טוב.. הגזמתי.. התכוונתי שהוא נפלא ומלמד המון!!)

וכן.. אותו קראתי לאחרונה..

כל הזמן..

הוי קלאסיקות תענוג צרוף!!!

בס"ד

כתוב :"אנא נפשי כתבית יהבית"-

הקב"ה כתב את "נפשו" בתורה, ואותה נתן לנו.

גם סופרים כותבים את הנפש שלהם.

כשאדם בעומק פנימיותו נוצרי מאמין,

אז המסרים הפנימיים שהוא מאמין בהם יחלחלו דרך ספריו היישר אל הנפש שלנו.

מסתמא יש תערובת במסרים האלו, יש גם אמת, מוסריות וכ' וכ'.

ודווקא אז כשהרע מעורב עם טוב הוא חודר עמוק יותר.

אז צדיקים היזהרו בקריאתכם

ו.. סליחה על הנצל"ש

הייתה של דיקנס. 

זה התדרדר למצב שהשתמשתי בזה בתור סם לשינה. 

את דיקנס צריך לקרוא כשאתה ערני לחלוטין, כי הבחור הזה ציני ומחוכם ברמות לא נורמליות, ואם לא מספיק ערניים פשוט קוראים את אותה פיסקה בלי להבין דבר וחצי דבר, כעשר פעמים. 

הוא סופר גאוני, אבל לשעות הערות 

קלאסיקה שקראתי מלפני שנים רבות היא "אוהל הדוד טום", וגם את "טום סויר" (הקטע עם האלמנה וקציצת האוזניים עשה לי סיוטים בערך. ).

וכמובן, את הסדרה של אן שירלי, חרשתי עליה במשך שנים. ואת "נשים קטנות" למרות שלפעמים קצת מפריעה לי כל הנצרות שנכנסת שם בפנים. וגם את "ג'יין אייר" למרות שלא התחברתי ממש לכל הרומן הנ"ל, ואת "אבא ארך רגליים" IסגידהI 

את "השפעה" ו-"גאווה ודעה קדומה" (גאוני!!), ואת המקביל לו - "יומנו של מר דארסי", שכתבה סופרת שונה. 

וגם "באין משפחה", "בחיק משפחה", ו-"הנער הנודד", ספרים נקיים, מרתקים שזכור לי שממש אהבתי אותם.  

"הקלאסיקות" שלו

אז מה אם הוא כתב בשביל כסף?

בשביל מה כולם כותבים? לתיקון העולם?

איך הוא הפך למושחת? הוא נחשב לאחד עם ביקורת חברתית...

אני לא ודע אם הוא צדיק גדול, אבל מושחת?

תפתח ויקיפדיה. או ההקדמה של המתרגמת של ניקולס ניקלבי

מה שאני מצאתי... חלק כי אני לא אכתוב את הכל... הוא נטש את אשתו עם עשרת ילדיו בגיל 46 בשביל שחקנית בת 18 ואחר כך כתב על פרידתם מאמר צבוע ושקרני לעיתון... וזה רק פרט אחד

אבל... כתוב שהוא תמך בהם כלכלית כל חייו, כך שהוא לא נטש.

אני לא חושב שרואים פה שחיתות...  מה גם שאי אפשר לדעת מה עומד מאחורי הפרידה.

על המאמר בעיתון ועל כך שהשחקנית היתה בת שמונה עשרה  - לא כתוב בויקיפדיה.

ואחרי הכל, אני לא מבין, את לא קוראת סופרים שכתבו כדי להרוויח? חוששני שרובם כאלה... מה נטפלת לדיקנס?

מה פתאום?? עם היית מביא לי את למשל רומן גארי... אני מתה על הספרים של דיקנס אבל זה לא אומר שהוא בנאדם טוב

זאת את שפתאום אמרת שהוא מושחת,

נו טוב, לא חשוב

מתנצלת מעומק הלב עם זה פגע בך....

אז בעדינות: הוא לא בנאדם טוב...

אבל בהחלט קראתי - "ספר יום הדין". ספר מוצלח מאוד. מומלץ!!

מומלץ מאד אן שרלי וכל הסדרה..

את נשים קטנות קראתי כשהייתי ממש קטנה(כיתה ג-ד)

אבל זכור לי כספר מעניין אבל קצת כזה.. לא יודת..

מומלץ..

תהנו!

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.