זה יותר מגאוני.

איך שהעלילה שם זורמת, מעולם לא ראיתי משהו כל כך רהוט, כל כך מושלם.

והדמויות נהדרות.

אההההה

אני מניח שפעם עוד אקרא אותו שוב בשלמותו....

(למרות שהאוירה שם מזעזעת,...ולמרות ש... אני מסתייג מספרות רוסית באופן כללי)

בכל אופן הבעיה היתה שלא הצלחתי לקרוא אותו לאט (גם משום שהייתי לחוץ להחזיר אותו)

ניסיתי לקרוא מהר ובסופו של דבר נמאס.

עוד סיבה, בספר יש קטעים מוצלחים ומרתקים סתם כעלילה, מתח וכו',

ומנגד ישנם קטעים ארוכים של נאומים ותורות.. לא תמיד היה לי מצב רוח לקרוא רעיונות...

כך שבשלב מסויים עקפתי על קטעים כדי לדעת מה קורה בהמשך...

בקיצור, אני צריך ללמוד לקרוא ספרים לאט.

(הה... ו... גם להתחתן, כי הספר לא ממש נקי ואין לי ממי לבקש שיצנזר לי.)

שלך.

המממ...אפשר בהחלט להתווכח על זה........

אבל לא כתבתי את זה, כתבתי שאישתי תצנזר לי

(בתור ילדים, אמא היתה מביאה ספרים ומצנזרת, (אם הם היו מהספריה היא היתה מצמידה דפים עם סיכות משרדיות)

היום היא לא ממש מצנזרת לי, וגם אין מצב שהיא תעבור על כל האינסוף הזה ותצנזר...

אז... או שאישתי תצנזר לי, או שסתם כשאתחתן זה יהיה יותר מתקבל על הדעת.

אסור? לא מבינה את הגישה הזו.. 

גם לאישה יש נפש..

כמו ששמירת עיניים (לא בקטע של להיכשל.. בקטע של השפעה על הנפש!!) שייכת גם לנשים.. ככה גם בקריאה...

אחרי הכל בספרי ילדים מדובר...

היא צנזרה די כל דבר שקשור לאהבה וכו'...

ספרים עם "לכלוך" של ממש לא נכנסים בכלל לבית.

הגדרה עצובה במעט.. 

אהבה אמורים לעודד, לא?

לעודד? מה...נראה לך שאני חושב שיש רע באהבה?

אלא שתסכימי איתי שצורת החיים שלנו שונה מהמקובל היום בעולם,

וכדי לשמור עליה יש צורך בחינוך.

העולם שלנו - בהיעדר הגדרה אחרת - קצת התחרפן.

וזה מה שיקרה לילד שלי אם הוא כבר מגיל צעיר יכיר הכל וידע הכל...

ילד שנחשף לתרבויות ונורמות אחרות בגיל צעיר - יאבד את התרבות שלו\שלנו.

אני ממש לא מעוניין ש..נניח... ערכי המשפחה ו...מוסד הנישואין יראו אצל הילד שלי כמו שהם נראים היום בעולם...

והם יראו ככה אם הוא יקרא עליהם כך בספרים כל הזמן.

(ממ... בספרות הילדים הישנה והטובה באמת כמעט ואין צורך לצנזר ,

יתכן מאד שאצלי בבית יהיו רק הספרים האלה... הספרים של טרום הטירוף....)

קשה לי מאוד בדרך כלל לקרוא קלאסיקות רוסיות, אבל לפי גברת ויקיפדיה היא אמריקאית יהודיה, והספר תורגם מאנגלית..

ו...רק סופרת רוסית יכולה ליצור אוירה כל כך מזעזעת

דווקא מאוד נהנתי מהאווירה.

אבל אני דיי בהתחלה, בהתחשב שיש בו מעל ל900 עמודים.

המליץ בחום על הספר הזה.

אבל מאיך שהוא המליץ עליו לא היה לי כוח לקרוא אותו. הוא היה נשמע כבד כמו שר הטבעות..

התבלבלתי, זו הייתה המלצה על תותחי נברון.

אז איך הספר הזה - מרד הנפילים?

זה ספר מספיק מפורסם בשביל ערך בויקיפדיה (והוא יותר כבד משר הטבעות, אגב)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D

מחפשת אותה בעצמי. שאלתי לדעתכם.

של מבקרים וקוראים בכל העולם? (ע"פ המכירות שלו)

בכל אופן. הספר מרשים.

וכתוב מדהים, לעילא ולעילא (אם כי  ל א  נקי).

מסופר שם על בת למשפחה 'לבנה' (קפיטליסטית\אוהדת צאר) לאחר המהפכה הקומוניסטית בברית המועצות

על קשריה על בן אצילים לשעבר, לבן כמותה, ומנגד עם חבר המפלגה האדומה והשולטת.

העלילה מסתבכת ומסתעפת והספר כאמור מסעיר ומרגש.

אבל מרד הנפילים הוא כנראה הספר והיצירה היותר מפורסמים שלה

איין ראנד כותבת בצורה זורמת?!

והדמויות נהדרות?!

יש שם כמה רעיונות לגמרי מדליקים (ספרותית ופילוסופית), אבל העלילה מדדה מהו-גיבור-קדוש-מושלם-מזוכיסט-ויוצר-קסמים שפוגש רפה-שכל-תלותי-מיסטי-פתטי-וחסר-דעה-עצמית.-שלא-לדבר-על-אופי (או עוד הגקמזו"ק כמוהו) לנאומים על גבי נאומים שחוזרים על עצמם. גם ב"כמעיין המתגבר".

בס"ד ובהשתדלותי

לדעתי יש לו סיפורים ממש טובים

אלא את "ואדם אין" החדש יחסית של שירה סטופל. חביב מינוס. טוב לזמני שיעמום.

אבל היא דתייה, אז זה נקי, מה שבטוח.

פרסי ג'קסון....

ילדותי למדי, אבל מאוד כיפי לקריאה...ושומר על מתח רצוף אז די קשה להפסיק לקרוא..

אבל הקטע שמאוד הורס אותו זה הניסיון הכל כך ברור של הכותב לחכות את הארי פוטר..

וראיתי את זה המון...

ומבחינתי זה ממש קלקל כי אני מאוהבת נואשות בסדרת הארי פוטר ואין לה מתחרים, אז כשבכל זאת מנסים זה מוריד את הרמה של מי שניסה... חבל...אבל באמת שבסה''כ זה חמוד..

זה אולי ספר לילדים אבל הסופרת כל כך עמוקה ומרגשת שמבוגרים יהנו ממנו אפילו יותר...

תודה על ההמלצה לספר נוסף

בס"ד

אבל לא נראה לי שתתחבר

נשים קטנות

ג'יין אייר

גאווה ודעה קדומה

השפעה

אמה

תבונה ורגישות

צ'רלס דיקנס למינהם...

בת, סנובית

"המערכה על הגולן: יוני 1967"

ובשבוע שעבר סיימתי את "היום בשש תפרוץ מלחמה".

קישון, הרבה קישון.

הערפלאים! סדרת פנטזיה מעולה! שוות ערך להארי פוטר. רציני, לא צוחקת. (אזהרה- כל ספר הוא משהו כמו 800, ואי אפשר להפסיק. אם אין לכם זמן- אל תתחילו אפילו לקרוא.)

אגם החלומות (לא נקי. אבל אני רק בהתחלה, וזה לא לא נקי, זה פשוט.. יש שם כמה איזוכרים. אני מתלבטת אם להמשיך)

של קים אדרואס. (בתו של שומר הזכרון. )

והשמיים קוראים לה.

וזהו, לבינתיים.

אם יש ספר קשה במיוחד, או כבד במיוחד, אני לפעמים עורכת 'הפסקות התרעננות' עם ספרים קלילים וכייפים יותר.

לשבת אני תמיד שומרת ספר מתח, כי אני צריכה לקרוא אחרי הסעודה כדי שלא ארדם מיד, ואז נדפקת לי שנת הלילה לגמרי... אז יוצא שאני קוראת לעיתים שלושה במקביל...

העניין הוא שבטח אאבד את החשק לחזור לספר הכבד...

כי פתאום נעלם המצב רוח...

(כמו עם הבחירות בארה"ב, זה עניין אותי מאד בזמן העימותים, הסקרים וכו', מאז הסופה שם שהסיטה את תשומת הלב הייתי אדיש למדי, בליל הבחירות סתם צפיתי באדישות גמורה)

משתווה להארי פוטר??????????????????? אין כזה דבר!!!!!!!! |מכור קשות לה.פ.|

אני אקרא את זה אח''כ נחליט.....רשמתי לי את השם וזה הפרוייקט הבא....כלומר, שיהיה לי זמן..ה'!!!!

אבל מי יודע...אולי יש עוד כמה גאונים על פני הגלובוס הזה......

ונהנית בסך הכל.

(לא מאה אחוז נקי)

עד שאסיים את כל ספריו מן הסתם, יקח עוד שבועיים...

אני מחפשת נואשות ג'יימס הריוט בחנויות יד 2 וטרם הצלחתי להניח את ידי על הספרים שלו. 

תגלי לי?? 

זה בכל אופן מה שהיא עשתה כמדומני...

אכן רכשנו מהספריה

(אני מנסה כעת רכשנו במקום קנינו, נשמע לא רע, הא?)

הספרים שלה עוצמתיים ומשפיעים ולא מומלץ לקרוא אותם.

אבל... מה רע באגואיזם ואקוצנטריות קיצונית?

כשהייתי צעירה קראתי את ספריה, ולא חשבתי על זה כסכנה. אבל עכשיו אני חושבת אחרת.

כמו שלא היית קורא ספר של מסיונר שמטיף לדת אחרת...

איין רנד מטיפה לקפיטליזם בעוצמה לא פחותה. הוא אצלה ממש כמו דת. (דרך אגב ממה שזכור לי זה הכי בולט ב"מרד הנפילים") ואל תשאל אותי מה רע בקפיטליזם. יש טוב ויש רע. אולי אי אפשר להגדיר אותו כעבודה זרה כמו נצרות, אבל אסור להפוך אותו לדת.

עכשיו אני חושבת על ספר "נקי או לא נקי" במובן הרבה יותר רחב מאשר בענייני צניעות. יש עניין של מסר ותפיסת מציאות מסויימת, שהיא נגד התורה, וזה מחלחל. זה גורם לי לחשוש, שאת רוב הספרים שקראתי בנעורי - לא אמליץ לילדי לקרוא... (הרגשה בהחלט מתסכלת). לדוגמה: קראתי את "נשים קטנות" לפחות עשר פעמים כילדה. עכשיו אני רואה שהוא פשוט נוטף נצרות מכל הכיוונים... לא רק באיזכורים של חגי הנוצרים, זה טכני. הבעיה היא במסרים.

סליחה שוב שאני מתערבת בפורום לא לי. באמת אני לא קוראת פה בדרך כלל אבל במקרה ראיתי.

לא שאני מזלזל ביכולת של ספר להשפיע.

לא צריך להגזים בהשפעה.. ברור שיש.. אבל בעיניים של ילד לא מבחינים במסרים שמבחינים בעיניים של בוגר...

ולכן זה גם לא משפיע..

זו היא דעתי..

אין אין על נשים קטנות!!

הוא תנך של אישה!!

(טוב.. הגזמתי.. התכוונתי שהוא נפלא ומלמד המון!!)

וכן.. אותו קראתי לאחרונה..

כל הזמן..

הוי קלאסיקות תענוג צרוף!!!

בס"ד

כתוב :"אנא נפשי כתבית יהבית"-

הקב"ה כתב את "נפשו" בתורה, ואותה נתן לנו.

גם סופרים כותבים את הנפש שלהם.

כשאדם בעומק פנימיותו נוצרי מאמין,

אז המסרים הפנימיים שהוא מאמין בהם יחלחלו דרך ספריו היישר אל הנפש שלנו.

מסתמא יש תערובת במסרים האלו, יש גם אמת, מוסריות וכ' וכ'.

ודווקא אז כשהרע מעורב עם טוב הוא חודר עמוק יותר.

אז צדיקים היזהרו בקריאתכם

ו.. סליחה על הנצל"ש

הייתה של דיקנס. 

זה התדרדר למצב שהשתמשתי בזה בתור סם לשינה. 

את דיקנס צריך לקרוא כשאתה ערני לחלוטין, כי הבחור הזה ציני ומחוכם ברמות לא נורמליות, ואם לא מספיק ערניים פשוט קוראים את אותה פיסקה בלי להבין דבר וחצי דבר, כעשר פעמים. 

הוא סופר גאוני, אבל לשעות הערות 

קלאסיקה שקראתי מלפני שנים רבות היא "אוהל הדוד טום", וגם את "טום סויר" (הקטע עם האלמנה וקציצת האוזניים עשה לי סיוטים בערך. ).

וכמובן, את הסדרה של אן שירלי, חרשתי עליה במשך שנים. ואת "נשים קטנות" למרות שלפעמים קצת מפריעה לי כל הנצרות שנכנסת שם בפנים. וגם את "ג'יין אייר" למרות שלא התחברתי ממש לכל הרומן הנ"ל, ואת "אבא ארך רגליים" IסגידהI 

את "השפעה" ו-"גאווה ודעה קדומה" (גאוני!!), ואת המקביל לו - "יומנו של מר דארסי", שכתבה סופרת שונה. 

וגם "באין משפחה", "בחיק משפחה", ו-"הנער הנודד", ספרים נקיים, מרתקים שזכור לי שממש אהבתי אותם.  

"הקלאסיקות" שלו

אז מה אם הוא כתב בשביל כסף?

בשביל מה כולם כותבים? לתיקון העולם?

איך הוא הפך למושחת? הוא נחשב לאחד עם ביקורת חברתית...

אני לא ודע אם הוא צדיק גדול, אבל מושחת?

תפתח ויקיפדיה. או ההקדמה של המתרגמת של ניקולס ניקלבי

מה שאני מצאתי... חלק כי אני לא אכתוב את הכל... הוא נטש את אשתו עם עשרת ילדיו בגיל 46 בשביל שחקנית בת 18 ואחר כך כתב על פרידתם מאמר צבוע ושקרני לעיתון... וזה רק פרט אחד

אבל... כתוב שהוא תמך בהם כלכלית כל חייו, כך שהוא לא נטש.

אני לא חושב שרואים פה שחיתות...  מה גם שאי אפשר לדעת מה עומד מאחורי הפרידה.

על המאמר בעיתון ועל כך שהשחקנית היתה בת שמונה עשרה  - לא כתוב בויקיפדיה.

ואחרי הכל, אני לא מבין, את לא קוראת סופרים שכתבו כדי להרוויח? חוששני שרובם כאלה... מה נטפלת לדיקנס?

מה פתאום?? עם היית מביא לי את למשל רומן גארי... אני מתה על הספרים של דיקנס אבל זה לא אומר שהוא בנאדם טוב

זאת את שפתאום אמרת שהוא מושחת,

נו טוב, לא חשוב

מתנצלת מעומק הלב עם זה פגע בך....

אז בעדינות: הוא לא בנאדם טוב...

אבל בהחלט קראתי - "ספר יום הדין". ספר מוצלח מאוד. מומלץ!!

מומלץ מאד אן שרלי וכל הסדרה..

את נשים קטנות קראתי כשהייתי ממש קטנה(כיתה ג-ד)

אבל זכור לי כספר מעניין אבל קצת כזה.. לא יודת..

מומלץ..

תהנו!

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים