בס"ד

"נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה"

כי אז אני לא צריכה לבוא לשירות..

אני צריכה לדעת 100%!!

והלוואי שזה היה מסיבות יותר משמחות..!

יתקיימו בזמן הקרוב הערכות מצב, ואז יוחלט אם כן או לא...

בזכות זה שהמדינה ממגנת את עצמה לדעת, בשדרות אין בעייה עם הלימודים - להיפך,לרוב, בבית הספר הילדים יהיו ממוגנים יותר מאשר בבית. בשדרות לומדים.

באסון יהיה כשהמדינה תחליט שכדי שכל הדרום יוכל להמשיך ללמוד בשקט, היא תמגן את כל בתי הספר בטווח 70 קילומטר מהרצועה. במקום להכנס למבצע שיטתי, שכן,יגבה חיים של חיילינו, אך במטרה מכוונת של השמדת כל הטרור הרצועה, כל כלי הנשק, וחזרה לשליטה ברצועה, שליטה מלאה -  במקום זה, מעדיפה הממשלה מדיניות של איפוק ותקיפה רק כש"עברו את הגבול". הבעייה היא שלעבור את הגבול הטרוריסטים עברו כבר כשירו את הטיל הראשון שלהם אי שם בעבר הרחוק מאוד.

למה בני דודים שלי בנתיבות צריכים לבכות מאזעקה באמצע ליל שבת? בשביל שעוד ילד פלסטיני ידע שאבא שלו הטרוריסט עדיין חי בזכות זה שהוא נמצא יחד איתו בבית והצבא ה"יהודי" לא יעז להפציץ בית עם ילד פלסטיני? הרי ההיגיון אומר למחוק כל בית של מחבל, ואם יש שם חפים מפשע, אז או שידעו מראש לא להיות שם (הבטחה אישית שלי - אחרי 3-4 משפחות של טרוריסטים שתאיידו מתחת לפצוצת של חייל האוויר, כל בני המשפחות שלא קשורים ישמרו על מרחק מספיק מהטרוריסטים.), או שישאו בתוצאות. ואין פה שום גזענות - אלא אמת נוקבת.

ממני, אחד שידע ימים קשים בשתי החזיתות, הצפונית, והדרומית.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....