בנותי חזרו היום בצהריים מהבית ספר (בנות 7 ו- 9) שהמנהלת הגיעה היום לבית ספר ובאמצע היום היא רצה החוצה ונסעה עם בעלה
אחרי שעתיים אמרו להם שהיא ילדה בת.
הם שאלו אותי איך יכולים ללדת
ולא ידעתי בדיוק מה לענות להם
אבל אני יודעת שמחר בבוקר הם שוב פעם ישאלו
צריכה את הצעתכם המאירה
מה לומר להם ואיך להסביר להם מה שהם חוו היום
(בינתיים מה שאמרתי להם זה: שאולי קראו לה מהבית חולים לבוא לקחת את התינוק, והן לא כ"כ האמינו להסבר הזה).
אומרים להן, בשמחה, שהיה לה תינוק בבטן, והגיע הזמן שלו שיצא, והיא הלכה ללדת אותו. הקב"ה החליט שהנשמה שלו צריכה להגיע לעולם, וזו שמחה גדולה. דברים כפשוטם.
אל תשדרי להן שהן חוו "טראומה".. הן חוו אירוע מאד משמח...
לא מתאים להגיד ככה.
הכל תלוי במי שאומר ואיך אומר.
דברים כאלה ניתנים להיאמר באוירה הכי צנועה שבעולם.
ולהיפך - צריך להיזהר מלספר בדיות. ממתי אומרים לילדים שאמא הלכה להביא את הילד מבי"ח? הן לא רואות שאמא היתה לפני כן מאד שמנה?..
אם אינך רוצה להיכנס לעוד פרטים, תגידי כמו שכתבתי, ותוסיפי עוד על כמה שזה משמח שיש תינוק חדש וכו', ומרכז הכובד יהיה באופן טבעי על הצד ה"ערכי".
וכעת אני רואה את מה שכתבת לד.
לא יודעת מה עושים בחוג שלכם, אבל עוד שנתיים פחות או יותר בתך תהיה בשלב בו היא תצטרך תשובות על כל המשתנה בגופה, ואם אמא לא תהיה פתוחה לדבר איתה ולהסביר לה [שוב, כמו שאמרתי, במילים הכי פשוטות וצנועות, הם לא מחפשים יותר מזה] אז מי כן? ואז משיגים את המידע ממקומות לא ראויים וחבל.
וזה מתחיל בדברים הקטנים האלה, שלדעתי הם כ"כ פשוטים ויפים שחבל להרוס עם בדיות.. [חוץ מזה שזה באמת לא מתקבל
]
לא משנה באיזה חוג אתם, היום הילדים מגלים דברים
שלא היינו רוצים שנדע. מה לעשות, ככה זה, לכן עדיף
שהם ישמעו את הדברים מאיתנו בצורה צנועה וספוגה
יראת שמים מאשר דרך חברה ששמעה מחברה שהדוד החילוני
שלה אמר לה ש...
נראה לי ממש לא מוקדם (אפילו קצת מאוחר לדעתי האישית...) לספר שהתינוק מתפתח ב"ה בבטן של האמא
ואחרי 9 חודשים יש צירי לידה שהאשה מרגישה אותם לוחצים ואז התינוק נולד ויוצא מפתח מיוחד שה' ברא. ובד"כ הולכים לבי"ח חולים באותו הזמן.
מה הן לא למדו ספר בראשית? הולדת האבות\עשיו ויעקב\בני יעקב\משה וכו'?
שבדרך כלל את הילדים לא בדיוק מענין "איך".
אם אומרים להם שהוא "יוצא מהבטן", הם סומכים על המבוגרים שהם יודעים מה הם אומרים.
רוב הבעיות - זה בראש של המבוגרים...
[כמובן, זה לא אומר שצריך חלילה להקצין לצד השני, של ה"רחוב" שהכל "גלוי וידוע" ומחריבים את מושג הבושה, הצניעות, העדינות וכו']
ל 'יוצא מהבטן של אמא'
'אבל אמא איך?'
'לאמא יש פתח מיוחד שה' פותח כשהתינוק צריך להיוולד'
'אמא איזה פתח? איפה זה? מה זה?'
בעקבות גילם הצעיר שלבני, השיחה מסתיימת בשלב זה, ב' אל תדאג עד שתהיה אבא אתה כבר תדע'...
ואני חושבת שלשקר ולומר שהתקשרו מבי"ח להודיע שהתינוק נמצא, זה דבר נורא.
קודם כל זה מערער את האמון בך. כשהן תדענה את האמת, והן תדענה בע"ה. הן ללא ספק תזכורנה את השקר שסיפרת להן.
דבר שני, אלו עובדות החיים, זה לא משהו לא צנוע שתינוק נולד מאמא שלו! להיפך! 'מבשרי אחזה אלוקים' אפשר לספר איזה נס זה! להאדיר את שם ה', וכמובן בלי להוסיף פרטים מיותרים, שגם לדעתי בגיל הזה עדיין מוקדם מדי להתמודד עימם.
אבל עוד מעט.. היא כבר תתבגר הגדולה שלך, בהתאם יופיעו אצלה סימני הבגרות וגם השאלות... כדאי לך להתחיל לחשוב הלאה...
ולא אמרתי שאף פעם לא שואלים מעבר,
אלא להמחיש מה בין ה"ראש" של המבוגרים לזה של הקטנים, לפעמים..
את הלידה הרביעית שלי ילדתי בניתוח. לפני שבעלי הביא את הילדים הוא טרח להסביר להם שאסור לקפוץ על אמא כיוון שיש לה חתך בבטן. למזלי היה לו את הרגישות להוסיף ולהגיד לילדים שהם יצאו מפתח שהקב"ה ברא בגוף של אמא. האמירה הזו היתה מאוד חשובה עבור ביתי הגדולה שהיתה אז בת שש, כיוון שהיא מאוד רגישה והיה לה קשה אם היא היתה מבינה שגם היא כ"כ הכאיבה לאמא. כמובן שהיא שאלה אותי איפה הפתח ולא ראיתי בעיה לומר לה, זה חלק מהגוף שלננו כנשים (וילדות) ולא צריך להסתיר אותו.
בדר"כ הילדים מקבלים את האמירות האמיתיות והפשוטות ולא מנסים לחקור מעבר.
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
