אומרים להן, בשמחה, שהיה לה תינוק בבטן, והגיע הזמן שלו שיצא, והיא הלכה ללדת אותו. הקב"ה החליט שהנשמה שלו צריכה להגיע לעולם, וזו שמחה גדולה. דברים כפשוטם.

אל תשדרי להן שהן חוו "טראומה".. הן חוו אירוע מאד משמח...

לא מתאים להגיד ככה.

הכל תלוי במי שאומר ואיך אומר.

דברים כאלה ניתנים להיאמר באוירה הכי צנועה שבעולם.

ולהיפך - צריך להיזהר מלספר בדיות. ממתי אומרים לילדים שאמא הלכה להביא את הילד מבי"ח? הן לא רואות שאמא היתה לפני כן מאד שמנה?..

אם אינך רוצה להיכנס לעוד פרטים, תגידי כמו שכתבתי, ותוסיפי עוד על כמה שזה משמח שיש תינוק חדש וכו', ומרכז הכובד יהיה באופן טבעי על הצד ה"ערכי".

וכעת אני רואה את מה שכתבת לד.

לא יודעת מה עושים בחוג שלכם, אבל עוד שנתיים פחות או יותר בתך תהיה בשלב בו היא תצטרך תשובות על כל המשתנה בגופה, ואם אמא לא תהיה פתוחה לדבר איתה ולהסביר לה [שוב, כמו שאמרתי, במילים הכי פשוטות וצנועות, הם לא מחפשים יותר מזה] אז מי כן? ואז משיגים את המידע ממקומות לא ראויים וחבל.

וזה מתחיל בדברים הקטנים האלה, שלדעתי הם כ"כ פשוטים ויפים שחבל להרוס עם בדיות.. [חוץ מזה שזה באמת לא מתקבל] 

לא משנה באיזה חוג אתם, היום הילדים מגלים דברים 

שלא היינו רוצים שנדע. מה לעשות, ככה זה, לכן עדיף 

שהם ישמעו את הדברים מאיתנו בצורה צנועה וספוגה

יראת שמים מאשר דרך חברה ששמעה מחברה שהדוד החילוני

שלה אמר לה ש...

גם אם לא כ"כ מקובל לדבר על זה- הם לא ראו את הבטן שלה? הן לא רואות סביבן נשים בהריון? זו פעם ראשונה שלהן שפגשו מישהי שהיתה לפני לידה ואח"כ שמעו שהיא ילדה? 

ככל שמתייחסים בטבעיות ונורמליות לדברים האלו כך הם יתקבלו.

נראה לי ממש לא מוקדם (אפילו קצת מאוחר לדעתי האישית...) לספר שהתינוק מתפתח ב"ה בבטן של האמא

ואחרי 9 חודשים יש צירי לידה שהאשה מרגישה אותם לוחצים ואז התינוק נולד ויוצא מפתח מיוחד שה' ברא. ובד"כ הולכים לבי"ח חולים באותו הזמן.

מה הן לא למדו ספר בראשית? הולדת האבות\עשיו ויעקב\בני יעקב\משה וכו'?

שבדרך כלל את הילדים לא בדיוק מענין "איך".

אם אומרים להם שהוא "יוצא מהבטן", הם סומכים על המבוגרים שהם יודעים מה הם אומרים.

רוב הבעיות - זה בראש של המבוגרים...

[כמובן, זה לא אומר שצריך חלילה להקצין לצד השני, של ה"רחוב" שהכל "גלוי וידוע" ומחריבים את מושג הבושה, הצניעות, העדינות וכו']

ל 'יוצא מהבטן של אמא'

'אבל אמא איך?'

'לאמא יש פתח מיוחד שה' פותח כשהתינוק צריך להיוולד'

'אמא איזה פתח? איפה זה? מה זה?'

בעקבות גילם הצעיר שלבני, השיחה מסתיימת בשלב זה, ב' אל תדאג עד שתהיה אבא אתה כבר תדע'...

ואני חושבת שלשקר ולומר שהתקשרו מבי"ח להודיע שהתינוק נמצא, זה דבר נורא.

קודם כל זה מערער את האמון בך. כשהן תדענה את האמת, והן תדענה בע"ה. הן ללא ספק תזכורנה את השקר שסיפרת להן.

דבר שני, אלו עובדות החיים, זה לא משהו לא צנוע שתינוק נולד מאמא שלו! להיפך! 'מבשרי אחזה אלוקים' אפשר לספר איזה נס זה! להאדיר את שם ה', וכמובן בלי להוסיף פרטים מיותרים, שגם לדעתי בגיל הזה עדיין מוקדם מדי להתמודד עימם.

אבל עוד מעט.. היא כבר תתבגר הגדולה שלך, בהתאם יופיעו אצלה סימני הבגרות וגם השאלות... כדאי לך להתחיל לחשוב הלאה...

ולא אמרתי שאף פעם לא שואלים מעבר,

אלא להמחיש מה בין ה"ראש" של המבוגרים לזה של הקטנים, לפעמים..

הרבה פעמים אנחנו מפרשים את השאלות של הילדים לפי הרמה שלנו. לפני שעונים צריך לוודא שהבנו את  כוונתם:

"אמא, איך תינוק יוצא מהבטן?"

אמא מתחילה להסביר הסבר ארוך ומפורט...

"לא, אמא, איך תינוק יוצא מהבטן של אמא- עם בגדים או בלי בגדים?..."

אבל כמובן לומר את האמת ורק אותה

את הלידה הרביעית שלי ילדתי בניתוח. לפני שבעלי הביא את הילדים הוא טרח להסביר להם שאסור לקפוץ על אמא כיוון שיש לה חתך בבטן. למזלי היה לו את הרגישות להוסיף ולהגיד לילדים שהם יצאו מפתח שהקב"ה ברא בגוף של אמא. האמירה הזו היתה מאוד חשובה עבור ביתי הגדולה שהיתה אז בת שש, כיוון שהיא מאוד רגישה והיה לה קשה אם היא היתה מבינה שגם היא כ"כ הכאיבה לאמא. כמובן שהיא שאלה אותי איפה הפתח ולא ראיתי בעיה לומר לה, זה חלק מהגוף שלננו כנשים (וילדות) ולא צריך להסתיר אותו.

בדר"כ הילדים מקבלים את האמירות האמיתיות והפשוטות ולא מנסים לחקור מעבר.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות