אפשר למחוק את נו ולא צריך לעשות חורים.

בכל אופן, ו"וים בעייתיים

שמותר לגרוד את ה נו' ואסור לקלוף כיון שמעיקרא לדינא שו"ע הבדל פרשה הוא 9 יודים ובפחות מכך אין כלום! אך לחשוש לשיטת ר"ת שב3 יודים הפרש פרשה צריך לחשוש לכתחילא כך כתב מרן החיד"א אך כיון שזו רק חומרא והידור אסור לקלוף את ה' מפאת זה הלכך ובהתאם לזאת יהיה אסור לקלוף ואם רוצה להרויח את החומרא דלעיל יעשה איזה נקב  באמצע הרווח ונגמר הסיפור

הרב מועלם

וכן אמר הרב יעקה כחלון לשכן שלי

שבתכלס בקושי התירו קילוף אלא כמו האשכנזים קדירה

אך כיוון שהיה מנהג בבגדד לקלוף והוא מנהג מבוסס התירו מכאן ועד לזה אלי ואנוהו שזה לא חומרא או עיקר הדין איפה

ועוד מה עם שמא ישבר הקלף באמצע והיו הרבה מקרים כאלו מה הדין וכי יש לו דין של מתעסק הפוסקים אומרים שקשה מאד מאד לומר שיש לו דין של מתעסק כיוון שזה קורה והרבה אז להכניס את הראש למיטה חולה על מה ? עיקר הדין? מקסימום אפשר לא חומרא ולא זה אלי ואנהו

אני דיברתי עם משעלי מזכרון יעקב הידוע בתור המומחה בקילוף שאלתי אותו האם זה נכון שקורה הרבה שבירות הוא אמר לי המון ואתה לא יודע כמה

יכול להיות שהקולף מומחה גדול מאד אך הקלף בעייתי ולפעמים השם נכנס בעל עובי הקלף או ברובו והקולף לא תמיד מבחין לכן זא נראה בכלל והנראה לעניות דעתי כתבתי

שזה איסור דרבנן לחתוך מעובי שם ה' אבל אם ישאר אח"כ יהיה מותר לגרד אותם

למרות שיש חולקים על זה ואומרים כמו שיש נתיצה אחר נתיצה בע"ז יש גם כאן איסור מחיקה אחר מחיקה

אבל מכובד משקל הדברים שאין עצה ואין תבונה נגד ה' במקום שזה לא מעיקר הדין לא מתירים לקלוף

תשאל את המורים...

אתה צודק אך אם השם נכנס לכל העובי הקלף לא יצא רק רושם אל אישאר אותיות כי הוא מגיע עד הסוף ובזה צריך להזהר

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.