אם נפסקה החטוטרת באמצעה בפירוד שאינו ניכר להדיא השו"ע בסימן לב אומר מותר לחבר ולא שואלים תינוק וזה ח' נכון? עד כה הכל טוב ויפה
אבל מה יהיה הדין שכתב מזזות והתגין של שני הזיינין קרובים בפירוד שאינו ניכר להדיא אך לא נוגעים יש הקף גויל של משהו מה הדין כשר זה לא ח' מה ההבדל? זה מזכה שטרא לביה תרי!
תשובות עם מקורות בבקשה לא מ הבטן תודה.
יש הבדל כשמדובר בין ב' אותיות קרובות לבין ב' חלקים של אותה אות.
כשמדובר בין ב' אותיות אחרות כמו ב' זיי"נין, הרי אלו ב' זי"נים כשרים עם הפסק ביניהם (ומספיק כחוט השערה)
כל זה טוב למשל בין כ לו קרובות הם כשרות מצד מוקף גויל בכל שהוא אך מ שנפרדה ל2 אוניות באינו ניכר להדיא אני עושה שאלת תינוק אבל בח' אותו ציור אני אומר כאן זה ח וכאן זה ב' דיינין יש מבין?
מה אכפת לי מה אני צריך אני צריך לדעת מזה מה שכתוב פה ח מופסקת או 2 זיינין ממה נפשך זה צריך להיות דבר אחיד לא לפי מה שאני צריך כל אות איפה שלא תהיה לא דנים מה אני צריך דנים מזה? אמר לי הרב מועלם שבגלל זה יש כאלו שפוסלים 2 זיינים בפירוד שאינו ניכר להדיא משתי זיינים אלא ח' מופסקת אני צריך להרחיב איתו את היריעה על זה אמרתי לשכן שלי שיביא מקורות גם מהרב כחלון נראה ה' יעזור נעדכן אתכם
אזלינן לפי המעשה באות ח' היתה ח' כשרה היה לה שעת הכושר ונפרדה אזי אני דן מדין פירודים אך שני זיינין שתמיד היו שני זיינין ולעולם לא היה להם שעת כושר של ח שנפרדה אזי אני דן מדין היקף גויל שבין אות לאות והוא בכל שהוא
זה לא מהרב כחלון זה מדעתו הוא אמר שיש לו שימוכין הוא יראה לי
מה אתם אומרים נשמע טוב לא?
ואריק חלילא וחססססססס לא זילזלתי מה קרא לך מה פתאום ח"ו
מה שאמרתי מה אכפת לי זה לא שלא אכפת לי ממנו אמרתי זאת על הסברא לא מזלזל מה פתאום למה
תקשיב
פעם הבן שלח לאבא מכתב מחול ואז כל אות היתה יקרה אז הוא צימצם במילים וכתב "אבא תביא כסף"
האבא התעצבן מזה וזה
הלך לרב אמר לו הרב למה אתה קורה בעצבים אתה תביא כסף!!!!!!!!!!!!
תקרא בעדינות אבא תביא כסף ברוגע בשווה
אותו הדבר תקרא את מה שכתבתי
נכון שכאן זה לא עולה כסף אבל זה בדיוק מה שהתכוונתי ואם נפגעת סליחה
ועוד אני עדיין לא תלמיד של הרב כחלון אני מתכנן אבל עוד לא בכל אופן אי"ה
בתמונה המצ''ב מתוך שערי הלכה לרב חזות. לכאורה זו לא ההסבר הקלאסי לחק תוכות, ואף לא הזכיר עניין גרירת דיו ומחיקה אלא שינוי אות לחברת ע''י הוספת דיו. פספסתי משהו?
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.
