מה הייתם עושים במקומי? חדרי השינה עם 2 קירות חיצוניים, בסלון חלונות גדולים, במטבח אריחי חרסינה ובמסדרון בויידם(מחסן עליון...) וגם בחדר מדרגות קיר חיצוני...
אם הילדים ערים יוצאים למדרגות, ואם לא... עד היום יצאתי. אולי סתם חבל? רק ארחיק את המיטות מהחלון? אבל מה עם ונשמרתם? מה אתם אומרים? ו...כן, קצת חיזוק לא יזיק
גם יש קירות חיצוניים/חלונות?
שיהיה לכם המון כוח ושה' ישמור עליכם! אתם הגיבורים האמיתיים של המדינה!
אנחנו גרים בירושלים, אתם מוזמנים בחום לבוא להתארח אצלנו בשבת (אם לא מפריע לכם לישון בסלון)!
כל מי שבמקומות המופגזים כעת - הוא שליח של כלל ישראל בהחזקת מעמד יציב מול האויב ימ"ש. חזקו ואימצו.
צריך לפעול לפי ההוראות של פיקוד העורף לענ"ד - אפשר לשאול אותם. לא כדאי לעשות "הנחות". רק הבוקר היו לכך תוצאות קשות.
בעז"ה - יעבור בקרוב.
כמה זמן יש לך מהרגע ששומעים אזעקה, אצלנו זה 30 שניות, זה די הרבה.
ומה המרחק למקלט הקרוב?
ובכלל, איפה אתם גרים, יש מקומות שהם בטווח אבל מעולם לא היתה שם נפילה
אם את מעריכה שזה מסוכן, אז מחובתך לעשות מאמצים בשביל ללכת למקלט.
אם זה קשה לך מידי יש הרבה שמארחים את תושבי הדרום (יש באתר הזה פירסום וגם באתרים אחרים)...
באמת המצב מפחיד וקשה, אבל הסבל שלנו הוא לא לחינם
תזכרי שיש לזה משמעות מאוד גדולה.
ה' יתברך רואה אותו וזוכר אותו וזוכר כל יהודי שסובל
יש לו משמעות ניצחית, והאנשים שנבחרו לסבול, גם אם הם
לא רוצים בזה, בסופו של דבר זה סוג של מחמאה מה' יתברך, ושליחות.
ה' יתברך יראה שאנחנו בורחים כל פעם מהבית למקלט ובזכות זה הוא יבנה ויכנס לבית שלו, בית המקדש.
וככל שנחזק את הקשר שלנו עם ה' במציאות הקשה הזאת,
כך היא תתמעט ותהיה משמעותית יותר.
גם אם זה נשמע שחוק, זה מאד אמיתי. אני חושבת שזו גבורה עצומה להחזיק מעמד כל דקה שעוברת.
מצטרפת לדן-פיקוד העורף הוא יועץ יותר מוסמך,
למרות שאני לא מדמיינת איך שורדים כך, עם הדאגה, המתח, הריצות למרחב מוגן עם הקטנטנים 
שה' ישלח לך ולכולנו הרבה כוחות וניצחון על אויביו!
"בעמוד ענן ידבר אליהם...ונוקם על עלילותם"
לאחר שהיתה פגיעה ישירה 2 בניינים ממני, לא היתה שאלה ובין אזעקה לאזעקה לקחתי כמה בגדים ודברים נחוצים וברחתי... למקום קצת יתור בטוח...
עכשיו ה' יעזור, אני בבית, מתה מפחד והילדה שלי לא משתחררת ממני, כל אמבולנס מעלה צרחות... (היא כבר למדה לומר "אנגולנס") אבל עדיין, הבהלה... ועד שנרגעים ממנה... לא קל. (היא בכלל לא רצתה לחזור הביתה... מהרגע שאמרתי שחוזרים היא נכנסה למין חוסר רוגע... (עוד לא בת 3 הקטנטונת)
יהיה טוב, נכון?
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
