א. כמדומני שהרמ"א פוסק להלכה ביו"ד קי שהלכה כמ"ד את שדרכו לימנות, ומן הסתם מזוזה נכללת בזה.

ב. עד כמה שזכור לי (אינני ליד הספרים עכשיו) יש אומרים שצריך לכתוב המזוזה לשם קדושתה מהתורה, ולכן הספק פה הוא דאורייתא ולא דרבנן.

ג- יש מהראשונים שלמדו ביטול ברוב מאחרי רבים להטות, ולכאו' גם בנד"ד שייך זה, אך לפי הטעם שכתב הר"ן בזה (ובטעמו של ר"י דאמר שמין במינו ל"ב), שכל דבר הדומה לחבירו אינו מבטלו אלא מעמידו מחזקו וכו', משמע שזה רק באוכל וכיו"ב, ולא במזוזות.

ולמעשה בע"ה אחפש כשאגיע לספרים וביישוב הדעת (בע"ה אם יהיה לי זמן בשבת קדש...)

תודה על השאלה המעניינת.

"דבר שבמנין לא בטל" הוא דין מדרבנן, האם בדאורייתא כן יהיה ביטול?

לגבי דעת ר"י שמין במינו לא בטיל אפילו באלף, לא נפסק להלכה כלל, ומן במינו בטל ברוב בדאורייתא (וביבש גם מדרבנן) 

ישר כח

פשוט, הר"ן הסביר ע"פ דבריו את דברי חכמים, שמין במינו כן בטיל, וע"פ זה הסביר כל ענין הביטול ברוב. וע"פ הר"ן הזה ברור שלא שייך דין ביטול ברוב כי אם באוכל וכיו"ב.

ולא הבנתי את השאלה הראשונה. חכמים אמרו שהדברים הללו אינם בטלים. אלא א"כ תאמר שכל דברי חכמים הנ"ל וגזירתם הוא רק לגבי אוכלין וכיו"ב.

לגבי הנקודה הראשונה, הרי כל דין דבר חשוב לא מתבטל הינו דין דרבנן. אני שואל אם היינו מניחים שלא היה דין  של דבר שבמניין האם מן התורה המזוזה כן היתה מתבטלת?

נראה לי יש בזה נפקא מנא גדולה.

נניח שתלך לחנות בשר ותמצא הודעה על הקיר: "התערבב לנו עוף נבלה בין העופות. הרב ... פסק שזה בטל ברוב." האם תקנה שם עוף? מה אם העוף הנבלה הוא זה שיעלה בחלקך?

מי שקרתה לו תערובת כזאת רשאי אם הוא רוצה לשאול רב ולקבל התר לאכול הכל בעצמו. אין דבר כזה לקבל התר להונות מישהו אחר, ולמכור לו עוף נבלה (בלי להודיע לו על מה שקרה) בטענה שהוא התבטל. גם אין פה ענין של ספק כי מישהו בטוח יקבל את הנבלה. הונאה ולפני עור לא תתן מכשול הם איסורים חמורים דאורייתא.

הרב משה שאול קליין שליט"א פסק על רצועות תפילין עם צבע מתקלף, שרצועות כאלה הן סחורה פגומה "ואף אם הוא כשר יש בזה הונאה לקונה ויכול לחזור בו."

מי שהתערבבה לו מזוזה כזאת רשאי לבקש התר לקבוע את כל המזוזות בביתו שלו. למכור את המזוזות האלה בלי להודיע לקונים זה איסורים דאורייתא בגלל הונאה ולפני עור לא תתן מכשול.

הייתי אוכל אותו לבריאות ולתאבון,

וגם מובא בפ"ת (ביו"ד צ"ח) לעשות כן, ואסור להחמיר.

לגבי המזוזה, הרב ויינר כתב מאמר, הגיעה למסקנה לאסור, בלי"נ אנסה למצוא אותו ב"ה.

תערובת מזוזה פסולה בכשרות

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.