א. אין ספק שתוספת של גבר אוכל היא בהחלט משמעותית.

ב. בלי קשר, ממליצה לעבור ולשמור כל פעם פירוט של הקניות. אני מגלה הרבה טעויות.

גם במכולות של ישובים..

(ואם מעניין אתכם תבונ ה צרכנית, עדיף לא לרשום במכולת אלא לשלם במזומן ולהרגיש כל שקל(:

או אפילו צ'קים בקניות גדולות.)

לנו יוצא בסביבות 800-900

אבל מקווה שאנחנו בסטנדרט..

חח כי אני אוהבת שיש שפע...

נגמור את החודש עם 2000 בטח...

ואנחנו לא מבזבזים.. נראה לי לפחות..

גם אם המכולת יקרה יותר מהסופר-

כשמגיעים לסופר השפע נשפך מהמדפים אל העגלה, וקונים גם המון דברים שלא צריכים

ככה שמשתלם יותר לערוך קניות במכולת

אלא אם כן אתם אנשים עם משמעת ברזל, וכשאתם הולכים עם רשימה אתם צמודים אליה ולא קונים שום דבר נוסף.

אך לדעתי צריך אולי לחדד:

אני יוצאת מנקודת הנחה, שכשאדם קונה במכולת הוא קונה מצרכים בודדים.

מרביתנו כאלה..

ועל כן עדיף שיקנה אותם בסופר.

(זה עומד על אותו עקרון של "רשימה")

וכשניגשים לסופר לקניה יותר גדולה עדיף לעשותה עם רשימה מסודרת

אךבהחלט נכון שצריך להזהר שלא יקרה שאותה רשימה מצומצמת, תזלוג לעגלה מלאה מצרכים

בעקרון העיצות שלהם מיועדות למי ש"חולה", מי שבריא לא צריך תרופה.

למשל:

אם בן אדם מתנהל עם כרטיס אשראי בדיוק באותה צורה כמו מזומן, למה שיענה את עצמו וישתמש רק במזומן?

אותו דבר - אם בן אדם שולט בעצמו בסופר, למה שישלם יותר במכולת? לא הגיוני.

מי שאין לו בעיה בתחום הקניות, אפילו אם הוא עני, העיצות האלה לא יעזרו לו, רק יציקו לו.

אבל לצערינו רוב האנשים במדינת ישראל מתנהלים כלכלית באופן מזעזע!

וחוצמיזה שרשימת מכולת / סופר - היא דבר הכרחי תמיד לדעתי.

גם לחסכנים שבינינו, כדאי לזכור כל מה שצריך בבית.

[חוץ ממקרים יוצאי דופן של זכרון פנומנלי]

וכמעט ללא בשר. אה, זה כולל חיתולים ל-2.

עדיף לנסוע על הדרך לאנשהו לעשות קניה גדולה בסופר שנחשב זול פעם בכמה שבועות. אבל צריך בשביל זה רשימות מסודרות של מה באמת צריך.

אבל מחירי המזון עולים כל הזמן אין כלכך מה לעשות עם זה חוץ מלצמצם את התפריט. או להגדיל את ההכנסה....

קחו בחשבון שתקופת מעבר לא משקפת כי היא לא שיגרה

בטוח שיש כמה דברים שלא קניתם לפני המעבר כי זה סתם כאב ראש לעבור עם מקרר מלא וכו...

אז אחרי המעבר יש "השלמות" וזה נראה קצת יותר

בנוסף תקופת מעבר היא אחת מהשתיים, או תקופה מתוחה שזוקקת פיצויים טעימים (מקווה שלא אצלכם)

או תקופה כיפית שמתפנקים על דברים לא רגילים 

בכל אופן  היא לא שיגרה ולא מדד אז תתאזנו בנחת  ותתארגנו בהתאם

איזה כיף שהוא השתחרר ב"ה 

בקרוב ישובו כל חילנו לביתם לחיים טובים ולשלום .

בתור מרוקאית, ומי שמכינה עוגה מושקעת לשבת, וארוחה בשרית כל יום:

300 שקל ל2 שבתות בחודש שעושים בבית = 600
ועוד 150 שקל כל שבוע = 600
יוצא לנו 1200 בחודש.

נראה לי סביר מאוד להוציא על אוכל סכום כזה לזוג.

ועוד לא חישבתי לך מטרנות, טיטולים, אבקות כביסה, חומרי נקיון, ביגוד והלבשה וכו'..

לחיות זה יקר.. מסתבר..

ברוך ה'!

אני ממליצה על שלושה מדדים:

1. מדד רשימת קניות

שימי במטבח מקום עם גלגלת נייר\ פתקים- לרשום מה צריך כל פעם שרואים שחסר משהוא

ככה הולכים למכולת עם רשימה- ולא "יורים באוויר" וקונים סתם

ב. מדד הקבלה

שני שימושים למדד הזה-א. כדי להשוות בין הרשימה שיצאת איתה למכולת- לרשימה שחזרת איתה בשקיות... עד כמה חרגת מהרשימה? זה היה דברים שנזכרת או "ולא תתורו" ממש?

ב. תאספי את הקבלות (מגנט חזק על המקרר למשל, או במגירה מתחת למגש סכו"ם) בסוף החודש תעשי סיכום סה"כ מה היה -ותראי איזה דברים היו לכם הכי יקרים

3. מדד הפח

איזה אוכל או מצרכים נזרקו לפח בלי שיאכלו או ישתמשו בהם? --הם אלו שמיותרים לכם כנראה, או שאתם לא מנצלים היטב את המשאבים.

שיהיה איזרוח נעים!

מדד הפח.

אם ההוצאות גבוהות על דברים יבשים כי עברנו ברמי לוי וקנינו סטוק לחודשיים - זה בסדר.

אם התלהבנו על משהו יקר במכולת - זה קורה, זה בסדר.

אם נזרק לפח יותר מדי - זה אומר שקונים יותר מדי /קונים לא מתאים וצריך לעשות סדר.

שווה בדיקה

וקונים רק בסופרי בסביבות ה-1200 ש"ח ,וזה כי אנחנו קונים בשפע...

אז זוג עם תינוק יכול להסתפק בסופר עם 600 לדעתי

http://www.cbs.gov.il/www/statistical/home10_h.pdf

מי שרוצה להעמיק בעוד נתונים מוזמן להציץ באתר הלמ"ס. יש שם שפע של נתונים שאפשר לפלח בכל מיני שיטות (כול נתונים ליישובים / מועצות אזוריות) בכל מקרה הנתון של 600 ש"ח במכולת הזוי בכל קנה מידה (אלא אם כן לא נמצאים כמעט בבית - עושים שבתות אצל ההורים וכו')

אנחנו עם שישה אכלנים ב"ה, וההוצאה החודשית על מזון וטיטולים וכו'- שזה אומר קנייה ברמי-לוי+ קניה יומית בכולת של לחם- חלב-פירות וירקות יוצאת לנו בערך 2000 בחודש.

אז נכון שאנחנו לא אוכלים בשרי כל יום, וגם לא מתפרעים עם עוגות וכאלה- סה"כ אפשר לומר שאנחנו חושבים לפני כל קנייה, ולכן מצליחים להישאר בסכום הזה- שהוא נמוך יחסית לכל מה שמתארים פה.  אני כותבת רק כדי לומר שאפשר בהחלט לחיות ככה, ולדעתי הוצאה של 2000 שקל לזוג עם תינוק זה מוגזם.

אנחנו שישה ומוציאים 4500-5000 ש"ח בחודש ,ואנחנו לא אוכלים מי יודע מה

על הכל כולל אוכל ושאר מוצרי צריכה בלי לקנות כלום בסופר רק במכולת של היישוב.

בס"ד

שזה כולל המון בשרי וממתקים.

אנחנו זוג+ 4 ילדים והחמישי בעז"ה יצטרף בקרוב מוציאים 1500 - 2000 לחודש 

כל השבתות בבית עם  שניים -שלוש אורחים כמעט תמיד. 

תכנון מדויק שח התפריט השבועי מאוד עוזר

איזה מוצרי חלב אתם צורכים?

איזה סוג לחם אתם אוכלים?

פירות וירקות- כמה? מאיזה סוגים?

דגני בוקר?

משתמשים לפעמים בחד"פ?

כמה בשרי אתם אוכלים? בקר או עוף? דגים?

אתם קונים ירקות קפואים? שימורים?

עוגיות פשוטות או יקרות יותר? חטיפים?

כל אחד מהדברים האלו- משפיע על הסכום הסופי

לא דומה בית של 6 ציפורים שאוכלים לחם לבן אחדי- לבית של 3 אכלים שאוכלים לחם מלא (למשל)

אז ככה שאנחנו לא קונים מעדנים [חוץ מגילה פעם ב..] [ושמנת מתוקה פעם בחודש נגיד..]

חלב- בערך 3-4 בשבוע

לחם לבן רגיל

פירות וירקות- הרגילים, לא מתקמצנים על בריאות אבל גם לא קונים קוקוסים או גויבות או עגבניות שרי אם זה יותר יקר..]

כן קונים קורנפלקס- בערך אחד לשבועיים

אוכלים עוף [קונים 3-6 פעמים בחודש תלוי בשבתות] ודג בשבתות בבית.. אנחנו כמעט שבת כן שבת לא

לא ירקות קפואים

לא קונים עוגיות... מכינים בבית שהמרכיב הכי משוכלל בהן זה שוקולדציפס

קונים במכולת גם טיטולים ומטרנות

וגם חומרי ניקוי ושמפו וכו'

ופינוקים כשצריך [שוקולד לפעמים...]

ויוצא לנו 2000 בחודש!!!

אבל מסתבר שזה נורמלי אז אני נרגעת...

נערה בגיל העשרה פחות מבינה עניין ..

על זה הוא לא יכול לעשות עליך שום קופה.

ומהנסיון שלנו המחירים במכולות בישובים בכלל לא יקרים בהרבה לעומת סופרים גדולים- זה רק נראה כך! אבל אם תוסיף למחיר את הדלק, והזמן של לעשות קניות מחוץ לישוב זה יהיה בערך אותו דבר.

אנחנו גרנו כמה שנים בישוב ונהנו מאוד משירותי לוויתן

עשינו חישוב שלא משתלם לנו לסוע במיוחד לרמי לוי להשקיע עוד זמן ודלק

והיינו עושים קניה שבועית במכולת היישובית-פעם בשבוע בלבד ואולי עוד קפיצה לדברים ששכחנו

קנינו הכל כולל טיטולים ושות'.

והמחירים אצלו ממש סבירים אפילו אמא שלי שגרה בישוב בצפון ( ועושה קניות בסופר בעיר הקרובה) הייתה מתלהבת מהמבחר של מוצרים ולפעמים הייתה עושה קניה  ביישוב לפני שחזרה הביתה.

אני חושבת שצריך לחשוב פעמיים - ואני יודעת שרשמת זאת בסוף הודעתך -לפני שמטיחים זה ממש בגדר לשון הרע.

קניות לפני חגים - כן היינו עושים קניה יותר גדולה מכרגיל  ונוסעים לרמי לוי.

ולגבי  הוצאה חודשית- אני מסכימה מאוד עם בעיתה אחישנה

אנו תמיד הולכים עם רשימה צמודה.

כמעט ולא קונים ממתקים וחטיפים - למעט ממתק של שבת ( 3 ילדים ב"ה) ואז לא קונים בשקית אישית אלא שקית גדולה של חטיף ומחלקים בקערות לכל אחד.

משתדלים להכין כמה שיותר ביתי- בעיקר בקטע הבריא אבל זה יוצא משתלם

אני לא קונה אוכל קנוי- לא טבעול ולא שניצל קנוי ולא צ'יפס וכו' וכו'.

בעיקר קונים מוצרי בסיס ואיתם מכינים אוכל ביתי

אנחנו קונים רק עוף ולא בשרים- אבל לזה אנחנו גם רגילים מילדותנו.

כן מומלץ להעזר בטיפים של פעמונים- לא ללכת רעבים לקניות, לעשות רשימת קניות לפי מה שצריך וחסר בבית

לעשות תכנון שבועי בערך מה רוצים לאכול וכך יודעים מה צריך להשלים ולקנות

לא לקנות מבצעים כדי שיהיה אורז לשנתים הקרובות כי היה אחלה מבצע 20 ב-10......

בקיצור ב"ה אנחנו- 5 נפשות- מוציאים כ-2000 ש"ח לחודש כולל הכל ( אוכל,ניקיון,טיטולים - אין לנו מטרנה...)

בהצלחה רבה

ולזכור שהכל מאת ה' והכל לטובה

• משתדלים לא לקנות במכולת בכללל אלא רק בסופר הכי זול באזור ולשמור קניות ספציפיות (כמו חיתולים) לסופר הזול הרחוק יותר. אולי כדאי גם ביישוב להתארגן כמה משפחות על אוטו אחד ולעשות קניות יחד בסופר.
• לא חייבים לקנות את המוצרים הכי יקרים בסופר. גם כשקונים בריא אפשר למצוא את החברות הזולות יותר.
• דבר נוסף אחנו כמעט לא קונים מוצרים מוכנים כמו מרקים, ממתקים, עוגות, מוקפאים מוכנים, סלטים וכדו'.

פשוט מכינים יותר בבית..

יותר מאשר לקנות במכולת. כשעגבניות בחצי שקל לקילו, זה טירוף לשלם 7 ש"ח.

יכול להיות שבפועל קניה במכולת תהיה יותר זולה, כי מתקמצנים על כל תפוח ועל כל מנת דג. אבל בשביל קניה "כמו שצריך"- כולל טיטולים (ל3 ילדות. מתי, מתי נגמול אותן מטיטול בלילה...), עדיף לדעתי לנסוע לרמי לוי הקרוב.

אפשר גם פעם בחודש ואז קונים את רוב המוצרים בכמות חודשית ומשלימים במכולת פירות וירקות, ולחם. 

וחוץ מזה- לגמרי מסכימה עם מומין אמא. אנחנו 4 נפשות אוכלות (אוכלות...) ועוד אחת יונקת (מה שאומר שאמא שלה אוכלת) ויוצא בסביבות 1600-1700 לחודש. אבל אנחנו לא אוכלים כמעט מוצרי חלב וגם לא אוכלים בשרי כמעט באמצע השבוע, אז זה משפיע, מן הסתם.

חברים,

אני קורא כאן את הסכומים הנמוכים ולא מבין האם אנחנו חיים באותה מדינה....

בתור בעל משפחה עם 4 ילדים מפ"ת לא הצלחתי באף חודש לרדת מ-4500 ש"ח, כאשר ברוב החודשים מדובר על 5,000-5,500 ש"ח.

קניות לשבת בלבד עולות 500 ש"ח, כך שרק על שבת "מבזבזים" 2,000 ש"ח לחודש (וזה בהנחה ואין חגים באותו חודש)

אני אשמח מאד אם מישהו יכתוב רשימת קניות שמספיקה לשבוע ל-6 נפשות בפחות מ-800 ש"ח.

האם יש דברים שאתה קונה בתור פינוק- שאל באמת הכרחיים?

אתה קונה- באיזה חנות בפ"ת? שוק? שופרסל? סופר זול מהרשתות החרדיות? מכולת?

אתה קונה מרשימה או מכל הבא ליד- לעגלה?

אולי תעלה אתה דוגמא של קבלה שיש לך מהקניה האחרונה- איזה דברים קנית, כמה עלה כל מוצר- ונרשום אנחנו כמה אצלינו זה עולה?

פעם היה מדור כזה במוסף כלכלה של עיתון מקר"ש-

מראיינים משפחה על איזה סופר הם קונים ולמה, ומביאים טבלה של סל מוצרים- עם השוואת מחירים בין 2 מקומות הקניה האפשריים לאותה משפחה

לנו יש פה בפורום אנונימי- לא צריך להיות בעיה לעשות את זה גם אצלינו

או לא אוכלים?

כי הסכומים פה נשמעים הזויים.

2000 שקל ל5 ילדים + זוג הורים כשכולם בבית?

זה יכול להיות שני ילדים במעון ושני ההורים עבודים יחסית עד מאוחר והילדים האחרים בצהרון ככה שארוחות צהריים לא אוכלים בית שזה בשרי. יכול להיות  גם בוקר.  

בין מבוגרים לתינוקות

דיברתי על השרשור הזה עם אמא שלי והיא אמרה לי אפילו שתשמח להגיב בו אם יהיה צורך..

כמו שכבר כתבתי אנחנו 5 מבוגרים בבית כולל ההורים - כולם אוכלים את כל הארוחות בבית, ואם לא בבית אז לוקחים את האוכל מהבית.

ההורים שלי מוציאים בערך 3000 ש"ח +/- לקניות בסופר בחודש.

וב"ה יש בבית גם 2 סוגים של קונפלקס, ים של ממתקים, עוגיות, מיצים (לא של אזכרות ) ומעדנים (לא הפשוטים) .. לא חסר כלום ב"ה!

אממה לומדים לעשות קניות נכון ובעיקר מרשימה, מתכננים מה הולכים לבשל במהלך השבוע ולפי זה קונים מוצרים, לא עושים מחסנים בבית של פסטה שאז מט"ו בשבט צריך לאכול כי עוד שנייה פסח וכן של מוצרים נוספים, בשר קונים טרי ולא עושים סטוק לחודש. 

וכמו שאדמין והצדיקה אמרו, זה בעיקר מדד הפח, עדיף לחדש מלאי במהלך השבוע של ירקות פירות וכו' מאשר לזרוק לפח, גם זה כסף.

אנחנו גם מחלקים את הקניות בין מס' מקומות לדוגמה אבקת כביסה ומרכך שהולך אצלנו כמו מים לומדים לקנות איפה שיש במבצע.. ועל זו הדרך..

בבית עם תינוק צריך לזכור שאם תינוק לא יונק אז מטרנה עולה בסביבות 70 ש"ח (המידע מאחותי שעובדת בסופר פארם) נגיד וזה מספיק לילד לשבוע (אין לי מושג לכמה זמן זה באמת מספיק) זה כבר  280 ש"ח תוסיפי טיטולים שזה עוד בערך 60 ש"ח לחבילה ושות' זה כבר עוד סכום משמעותי.

אז צריך להסתכל על כל הנ"ל. 

אולי לבקש מאמא שלי שתסביר..

אני לא יודעת איך הם עשו את זה אבל הם הגיעו מקניות לשבת ב700 ש"ח +/- (זה היה מגיע גם ל1000 ש"ח לשבוע) לקניות של מקס' 400 / 450 ש"ח

במהלך השבוע מוציאים בממוצע עוד 300 ש"ח +/-

מגיעים בערך לקניות של 3500 ש"ח בחודש אנחנו 5 מבוגרים בבית (כולל ההורים)

יש בבית אותם דברים ואפילו יותר, וזה הרבה מעבר למוצרי בסיס.

גם למדנו "לצרוך" דברים בצורה נכונה, היום כבר לא קונים מליון מבצעים ויש מחסן פסטה בבית וכו' 

לומדים לעשות השוואת מחירים - לדוגמה: אבקת כביסה אם זול יותר לקנות בסופר פארם כי יש מבצע וצריך עכשיו לחדש "מלאי" או בסופר ליד הבית או ברשת מזון שבה עושים קניות לשבת..

כלל ברזל - כשהולכים לסופר לא קונים מוצרים שבגובה העיניים בדר"כ במדף מלמעלה או מלמטה יש אותו מוצר של חברה אחרת בכמה שקלים טובים פחות.

ד"א אנחנו גרים באיזור השרון (איפה שאני גרה למצוא מוצרי מזון בהכשר מהדרין זה לא דבר רגיל וגם עולה בהתאם) 

מוציאים 600-800 לחודש.

ואנחנו רושמים כל קניה. אז אני בטוחה בזה.

לחם- אנחנו קונים בשוק 40-50 פיתות מקמח מלא, חלות לשבת אני אופה (גם קמח מלא)

יבשים (פסטות, אורז, קטניות וכו') אנחנו קונים הרבה כשיש מבצעים, ומשתמשים במה שיש (כלומר- אם בא לי קינואה לשבת, אבל בדיוק אין לי בבית ואין מבצע- אני אבשל משהו אחר במקום)

אוכלים בשרי בעיקר בשבתות, ועוד פעם אחת בשבוע.

אוכלים יחסית בריא- הרבה קטניות מלאות, ירקות, ביצים.

לא טבעול וסויה למיניו. (שזה וואחד הוצאה- 30 ש"ח לקילו לפחות..)

כן פירות וירקות- קונים לפחות פעם בשבוע, קצת מכל דבר שלא נצטרך לזרוק.

עוגיות\עוגות וכד'- אני אופה לבד.

נוסעים לרמי לוי לקניות גדולות, וחלב וכד'- דברים שאין הפרש גדול, קונים במכולת.

ונוסעים לשוק גם לקנות פירות-ירקות, קטניות ותבלינים.

חומרי ניקוי וכאלה- ברגע שפותחים חבילה- מתחילים לחפש מבצעים באיזור ואז קונים את החבילה הבאה.

טיטולים- קונים כשיש מבצע. תמיד שיהיו עוד חב' לפחות בבית.

שלא נמצא את עצמנו קונים יקר- כי אין ברירה וצריך.

אה, ואני מכורה לשוקולד, אז זה יוצא איזה 50 ש"ח בחודש.. 

קודם כל- הולכים לסופר עם רשימה של דברים בדיוק מה שצריך ועושים קנייה פעם בשבועיים (אנחנו עושים פעם בחודש...)

ברשימה רושמים את כל מה שצריך ומתוכנן הלאה וגם דברים מפנקים - ככה שלא מתבאסים אם אין דברים כייפים.

בד"כ לנו יוצא קניה פעם בחודש משהו כמו 400 ש"ח (אבל אנחנו זוג צעיר וחמוד שבקושי נמצא בבית והדברים נשארים להרבה זמן..

אם באים מתוכננים ולא מוציאים יותר ממה שצריך חוסכים המון.

וגם-

לא משתמשים ב"לרשום" ובאשראי ובצ'קים! רק מזומן או דיירקט ככה שהכל ירד מיד כשקונים.

בס"ד

לרשום בפנקס קטן כל מה שקונים. הכל. בגדים-נעליים-שוקולד-צעצועים לילדים-מתנות לשכנים-חלב-בוטנים מסוכרים- אנאערף מה...

כשהכל נמצא מול העיניים זה עוזר.

[לא להשתמש באשראי זה לא כ"כ רלוונטי למי שגר ביו"ש- שהכספומטים לוקחים עמלה של 7 ש"ח ואפשר להוציא כל פעם 400...]

היינו 5 נפשות עכשיו 6.

אז בכלליות נראה לי שהיינו מוצאים בסביבות 2000-2500 בחודש.

וצהריים הרבה פעמים אוכלים על חשבון העבודה.

יש לנו 7 ילדים ואנו מוציאים (אחרי מבצעים וזפזופ בין רשתות שונות) 4200 ש"ח לתשע נפשות. בלי במבות וקולות. רק בשר, פירות וירקות (המון), דגנים וחיתולים.

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו

אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.

הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.

השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?

האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.

מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.

בהצלחה יקרה!

מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?

אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.

הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.

ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.

קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.

 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.

כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).