וצוחקים עלי...?
פה זה המקום היחידי שאני יכול לפרוק דברים רצינים...!!!
אדמין 2- זה נכון שלפורום הזה יש הגדרה מאוד כללית, לך תגדיר לי "נוער וגיל ההתבגרות".. באופן טבעי נראה שהפורום הזה הוא למען הנוער ואפשר לעשות בו מה שרוצים. הגיוני..
אז זהו, שלא..
הפורום זה הוא חלק ממערכת פורומים גדולה ומסועפת, שבא [כמעט] לכל נושא שתרצה יש פורום בפני עצמו. כך שכל אחד יכול לבחור את המקום המתאים למה שיש לו להגיד, את המקום שיקבלו, שמחכים לאמירות בנושא מסויים [אם זה ספורט, אקטואליה, לימודי נהיגה, לקויות למידה ועוד רבים..]
האגדה מספרת שהפורום הזה בכלל נועד להורים על נוער וגיל ההתבגרות, אבל הנוער השטלת
לנו [
], הנוער.. יש לפעמים נטיה להרגיש לא קשורים, ושאין מקום לאמירה שלנו. בפורומים זה פחות בולט כי יש את האנונימיות, ולא תמיד באמת יודעים מה הגיל המדוייק, וכן יש פה רוב גדול של משתמשים בני נוער.. ובכל זאת נכון לעכשיו, הפורום הזה נועד להצגת רעיונות, דעות, שאלות ותהיות של הנוער על כל מיני דברים, עם עדיפות רצינית לעיניינים שקשורים דווקא בגיל או עניינים כללים מהזווית של הנוער.
העמסה של יותר מידי נושאים ויותר מידי דברים שבעצם יש להם מקום בפורומים אחרים- ייצור לחץ פה בפורום ויהיה קשה לעקוב ולפתח דיונים רציניים, מעמיקים וכו'..
ואמיר- פה זה המקום לפריקה של דברים רציניים. אבל בצורה רצינית שתואמת את התקנון..
לפעמים משפט אחד קטן זה הכי חזק. אבל כדי לפתוח סביב זה דיון או סתם רב-שיח וירטואלי יותר מתאים לפתח את זה לאיזה פסקה או שתיים, להציג את העניין, הרקע, מה הביא למחשובת/הגיגם/שאלות וככה בעצם גם לפתוח שיח רציני כללי תוך השתדלות לשמירה על כבוד הדדי ותרבות דיון [וגם לפתח באופן אישי את ההתבטאות בכתב וכו', זה אחלה דבר
]
אחשוב על הדברים ואענה לכם מתוך שיקול דעת.
בכנות.
אני כותב בכוונה ככה כי א. ככה זה יוצא לי הכי חזק ובועט וב. לא כל דבר אני מעונין שיבינו יותר מידי...
"אתחיל מאמיר -
בנוג''ה מצוי שאנשים פורקים. זה לגיטימי מבחינתי ומבחינת ענבל ואין
לנו כוונה להגביל אתכם גם בזה. כשאני אומר "פריקה" אני מתכוון לשיתוף
בקשיים, הבעת רצון להתייעצות וכיוצא בזה. עד כאן, טוב ויפה. לעומת זאת,
אמירות סתומות (במובן של לא-מפורשות) שאף אחד לא מבין את פשרן
ואין להן קהל יעד אנחנו לא משאירים... אז אם אתה כותב "אני נרקומן, רק
של אינטרנט" היחס אליה לא יהיה פחות סובלני.
המציאות יש חוסר רצינות בנסיו''פ גם להודעות שנכתבות בדם ליבם של
הכותבים לא חדשה וזה כן פורום שעיקר עניינו הוא צחוק ובדיחות... עם זאת,
אני לא חושב שנוג''ה צריכה לחפות על חסרונם של פורומים אחרים. במקום
זאת, אני יכול להמליץ לך לכתוב בסוגריים שאתה רוצה שיתייחסו אל ההודעה
הספיציפית שאתה כותב ברצינות. לא יכול להתחייב, אבל אני מאמין שחבר'ה
שיקבלו זאת בהבנה.
אדמין 2 -
בתקנון מתוארות מטרותיו של הפורום. נוער וגיל ההתבגרות הם לא בהכרח
הנושא, זה קהל היעד. ולקהל היעד הזה מוקצה הפורום הזה. האם הפורום
יתפתח חופשי מכל מחסום ומגבלה? לא. בתקנון מתוארות מטרותיו של הפורום.
מטרות אלו נכתבו עוד לפני שאני חשבתי להירשם לערוץ ולפני שנכנסתי לניהול.
מעבר לזה, יש פורומים כמעט לכל נושא. לא נוכל להעלות פה את כל הנושאים
ובכולם לעסוק בפרטי פרטים. אולי רק טעימה מכל נושא, מדי פעם. אנחנו מפנים
אתכם לפורומים היעודיים כדי לאפשר לכם מענה רלוונטי מהיר יותר וכדי לאפשר
סדר בפורום.
ובנוגע לסרטונים, לא את כולם נעלתי. אולי בחלקם הייתי קשוח, אבל אני בכל זאת
רוצה לבקש ממך שהפרסום יעשה טיפין-טיפין ויעורר דיון ועניין. הרבה סרטונים
מציפים את הפורום ודוחקים שרשור אחרים אל עמודים אחוריים ומרחיקים אותם מעין
שאר הגולשים.
וסתם שתדעו, אני שמח שאתם משתתפים פעילים בפורום, שום פעולה מצדי לא
נעשית בזדון או באופן אישי. (אני לא יכול להתחייב על ענבל
... סתם, גם היא
סבבה
). אני משתדל לנהוג בשוויון ואם אני טועה, אני מוכן לשמוע.
אז סליחה ותודה.
בס"ד
נעלבתי... 


היא מ ע ו ל ה ! ! !
וצנועה במיוחד

סתם סתם..
חותמת על כל מילה..
(חוץ מזה שאני סבבה.. ברור שאני עושה את זה בזדון
אני נהנית להציק לאנשים
)
לך דומיה תהילהאבל בואי לא ננצל''ש את השרשור הזה.
אני מפנה אותך לנסיו''פ למענה רלוונטי. ![]()
אושר- בראש בראשונה אני באמת רוצה להגיד לך תודה מכל הלב על שלקחת את דברי ברצינות
חשבת עליהם ורק לאחר ישוב דעת הגבתי באמת כל הכבוד...!
ואוקי אני מסכים איתך עם כל הבאסה שבענין ובעז"ה אני לא אעשה זאת שוב...
ובקשר למה שכתבת על ענבל- מה שנכון...
נכון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! |ציני

|
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.