איזה טיפשות! איזה רפיסות וחולשה- זה מה שהם משדרים!!!

שמעתי ממילואימניקים שעל הגבול כבר שבוע שהם הודיעו שפעם הבאה שקוראים להם לבוא- הם לא מתייצבים! ככה משחקים בהם??

כמה שנים יעברו עד שיפתחו במבצע "עמוד האש"??? [אני חושבת שאולי אפילו לא שנים אלא חודשים, ימים יגידו...]

ממשלת הליכוד הוכיחה שוב, שהיא חזקה מול יהודים וחלשה מול האוייב!!

הפיגוע היום הוא תוצאה של תהליך ידוע מראש:

מו"מ עם מרצחים, כניעה להם - מובילים לחיזוקם

בצורה בלתי רגילה, שישר מתורגמת לפשעים

כמו זה שראינו היום בלב תל אביב.

אני מאוד חושש מה שעתיד להתרגש

עלינו בעקבות זריקת המרץ האדירה

,שנתן ביבי לחמאס להכות ביהודים.

בגירוש יהודים, והרס יישובים!!

המדינה הזו מטומטמת.

אתה יכול לומר שזו רשעות מצידם, אבל זה בטח לא טמטום.

מי שמטומטם הוא מי שנותן לאויב לתקוף אותו ולא מגיב.

זה באמת לא מצחיק מה שהולך במדינה ה***** מצונזר שלנו!!

אני התחלה אמרתי שזה מה שיהיה, ואנשים פה תקפו אותי.

אחד כמו ד' - ואני בכוונה מזכיר שמות, כי מי שיש לו אומץ

לתקוף ברבים - שיהיה לו גם האומץ להתנצל - האשים אותי

בכך שאני 'מחפש סיבות לקטרג מתחת לאדמה'.

אני טענתי מהתחלה שביבי נכנע לחמאס ושהשלטון לא

באמת מתכוון להלחם - ואנשים פה השמיצו אותי.

אני מצפה להתנצלות.

בוא נגיד שאני לא יודעת מה עשו כלפיך,אבל זו לא בדיוק זכותך לדרוש התנצלות וגם לא עושה חשק להתנצל בפניך.

אנשים פה מתלהמים כשיש מי שאמר הכל והם לעגו לו ודחו אותו ואת דבריו.

אז שיהיו גברים ויבקשו סליחה.

שיגידו:

טעינו, צדקת.

מי שלא מודה בכך, בטוחני שלא למד דבר.

בטוחני שלא יודע כלום.

וגם אין לו את הענוה לומר שהוא לא או לשתוק כשצריך.

הייתי מאוד שמח אם היו עוד מצטרפים אליי כבר אז, מה לעשות שלא היו.

זה לא עניין של ענווה אלא של יושר בסיסי.

היה קמפיין מוצלח של 'אמרנו לכםם' אחרי מלחמת לבנון השנייה,

ופה זה אותו הדבר בדיוק.

מגעיל לראות איך זלזלו במה שאמרתי בתחילת השבוע,

ולאף אחד אין את האומץ לקום ולבקש סליחה.

אין לי שום בעיה עם דעותיו, בעיני הן צודקות.

מכאן ועד להידחף ולדרוש התנצלות מכולם - זה פתטי ומעיק.

זה לא תפקידך, והשפלות של מי שנהג כלפיך בגסות - שייכת לו בלבד.

אם הוא לא מבקש - זב"שו.

אם היה לך טיפת שכל בקודקוד היית מניח לאגו הפגוע שלך, נרגע ושמח על כך שצדקת וזו דרכך.

כרגע - אתה נדחף!

בעצם הדרישה הטרחנית שלך שיבקשו את סליחתך ובעצם הילדותיות שבה אתה מבקש אותה.

אתה גורם לכך, שגם מי שמסכים עם דעותיך

מסתכל עליך כרגע בזלזול.

לא סובל ת'טענות המטומטמות הללו.

אין הוגן יותר וצודק יותר מלבקש התנצלות.

את זו שנדחפת לדיון לא לך, אם כבר מדברים.

בזה שאני דורש יושר בסיסי והוגנות?

שאני רואה שמופיע פה בכינויים שונים...

כרגע ראיתי (ממש מזל, כי לא היה עולה בדעתי לפתוח סתם איזו הודעה משלל ההודעות שכאן. כנראה הניק "לא ממלכתי" צד את עיני..), שהזכרת אותי ודרשת שיהיה "האומץ להתנצל" על שהאשמתיך ברבים שאתה מחפש סיבות לקטרג וכו'.  והסיבה לצורך "להתנצל" לדבריך, היא שטענתָ, כביכול, מתחילה שביבי נכנע ולא מתכוין באמת להילחם, ו"השמיצו אותך".

אז קודם, למען ההגינות, גם כלפיך, ומתוך שראיתי שלא מבינים בדיוק על מה אתה מדבר, אני מרשה לעצמי לצטט את הודעתך המדוברת, שנכתבה תוך-כדי הלחימה:

[מעתיק:]

מעניין, פתאום כזה פשוט למוטט את החמאס.
כמה הפצצות עלובות והנה ניצחנו.

מישהו באמת מאמין לזה?
הרי אם זה כ״כ פשוט וקל,
למה חיכה ביבי ארבע שנים?

הוא שאמרתי, הבחירות הם הסיבה,
וחבל שבשביל בחירות עושים הכל,
כולל הפקרת גוש דן לחסדי החמאס.
דם הנרצחים בקרית מלאכי על ידיהם
של ברק ונתניהו האינטרסנטיים האלו.

כלומר: הודעתך לא היתה עד כמה הוא מתכוין להילחם וגם לא שהוא "נכנע לחמאס" (שגם זה בעיני לא היה נכון; גם בלי להסכים לכל צעד שהוא עושה..), אלא שכל המבצע הזה הוא "משיקולי בחירות". גם ש"דם הנרצחים" עליהם, כאילו הירי בכלל התחיל רק אחרי הפעולה ולא היא בגללו... ועל כך הגבתי שזה "לחפש לקטרג", ושטוב שפועלים נגדם - גם אם זה לא מספיק לגמרי (וזה לא "כמה הפצצות עלובות"..), וגם אם מאוחר מידי.  הנה ציטוט תגובתי:

[מעתיק:]

אני חייב להגיד שלצערי אתה מחפש מתחת לאדמה לקטרג [דומני שכל מי ששומע חדשות, יודע בדיוק איך התגלגל המבצע הזה ולמה כעת. גם בלי בחירות. ומכל מקום - מוטב מאוחר ולא בשלמות, מאשר בכלל לא].

"הקב"ה שונא המקטרגים על בניו - אפילו הקדושים" (הגר"א).

אני יודע שעל כל דבר אפשר "לענות". לכן זה מיועד בעיקר לאחרים שרואים.

אינני רואה שום דבר ש"השתנה כעת" ביחס להודעתך ולתגובתי. לא הוברר כעת, כביכול, שהמבצע היה בגלל "בחירות" (שעל זה הגבתי, כפי שכל אחד יכול לראות), גם אם אנו מאד לא שבעי-רצון מהפסקת האש טרם עת. וגם לא הוברר שלא נכון ש"מוטב מאוחר ולא בשלמות מאשר בכלל לא", כפי שאני כתבתי.

אשר על כן, אינני רואה כל סיבה להתנצל על תוכן דברי.

אדרבה, קראתי עוד כמה הודעות שלך - ואני באמת חושב שאתה עוסק יותר מידי בקיטרוג. יש הבדל בין להביע דעה, גם אם אינני מסכים איתה, לבין לקטרג, לכתוב דברים רעים, גם היכן שאפשר לראות טוב ויש טוב.

אבל כמובן ה"תְקיפה" שלי היתה נגד הקיטרוג, ולא בכוונה לפגוע בך אישית (אפילו ניסיתי מיד אח"כ "לערוך" ולהוסיף את המילים "נראה שאתה מחפש" במקום "אתה מחפש", כדי לעדן באופן האישי.. אלא שמשום-מה אי אפשר היה לשלוח את העידכון). על כן, אם נפגעת באופן אישי, אני כמובן מתנצל, לא בגלל אישזהו "שינוי". הייתי עושה זאת גם אם מיד היית אומר שאתה נפגע..  אבל אם כמו שאתה טוען כעת - בגלל שהשתנה משהו - לא ולא. אין לכך כל קשר. אני עדיין חושב שדבריך היו בגדר "קיטרוג", בשעה שכבר עושים משהו טוב (וכמו שאמרתי, גם לא בשלמות ומאוחר - יותר טוב מלא-כלום), ואני עדיין חושב שלהגיד ששיחקו בחיי אדם בשביל "בחירות" זה קיטרוג.

ואני משוכנע שדברי הגר"א שציטטתי, אמורים להדאיג מי שכותב כך, בהנחה שהוא יר"ש.  

ובטוחני שגם מה שכתבת כעת, אינו רק בגלל ש"התברר" משהו. זו יותר "תואנה", לדעתי, גם אם לא במתכווין. גם אם היו פועלים קרקעית וכו', חוששני שלא היית כותב: "חבר'ה, הריני מתנצל בפני רה"מ על שהאשמתיו במלחמה מטעמי בחירות"....  דומני שהיית ממשיך גם אז להאשימו שכל הקרבנות (אם חלילה היו) של הפעולה הקרקעית, הם על ידיו, ושהכל התחיל מטעמי בחירות..

יש הבדל בין ביקורת לבין נטיה לקטרג. הרי גם אני מֵיצר על כך שלא כובשים מחדש את עזה, או לפחות את "פילדלפי", ומקימים את גוש קטיף וכו' וכו'. אבל מכאן עד לחפש בכל התעוררות של "משהו" טוב, את הגורם הרע, כי עדיין אין המציאות שלמה - יש הבדל גדול.

והקיטרוגים הללו, הם לדעתי מרפי ידיים, יוצרים אוירה שמחלישה, בפרט כשנאמרים תוך כדי לחימה, וגם הורסים בנפש אומרם והמתרגל בהם.

ומכיוון שלא הנחתי שדברי יתקבלו עליך, כתבתי שזה מיועד לאחרים שקוראים. שלא להשאיר ללא תגובה כתיבה כזו בעיצומה של לוחמה.

ואין לי כל תרעומת שהזכרת "אחד כמו ד' ואני בכוונה מזכיר שמות"...  אדרבה, דווקא בכך אני רואה סימן לעדינות, שאדם מרגיש "אי נוחות" להזכיר שם, ומרגיש צורך להסביר מדוע עושה זאת..

אבל כמו שאמרתי - אינני רואה כל צורך להתנצל על התוכן. רק אם נפגעת אישית, על כך בוודאי אני מתנצל, ללא קשר לדבריך, שהרי אין לי ענין חלילה לפגוע באיש.

ב. מה בגדר הזה של קיטרוג - אין טעם לחזור ולדוש. עי' לעיל.

ג. "הצגת המציאות" היא ענין של הסתכלות ותלויה הרבה בבחירה. וכשבוחרים להסתכל "רק רע כל היום" זה עצמו פועל לתת כח לרע, כפי שמבואר בהרבה מקורות, וגם בשכל הישר. כמו גם שראיית הטוב ביהודי מחזקת ומעודדת ומעצימה אותו. כל אומה יודעת את התפקיד של המורל הלאומי, שפעמים אינו פחות מנשק. ההתעלמות מכך היא "טמינת הראש בחול" הגדולה ביותר, בפרט כשנעשית ב"חשק" שאין לו הצדקה.

ד. ומי שמקבל את תעמולת החמאס, שזה "נתן להם זריקת עידוד" - מרמה את עצמו, מחליש את עצמו ואת המדינה וכח העמידה. לא המבצע הכניס ב"טווח הטילים" אלא ההתנתקות שנתנה להם אפשרות להתעצם. הטילים היו לפני המבצע, וכעת רובם כבר אינם, וצריך לבחון האם באמת נעשה משהו ממשי למנוע את אפשרות ההצטיידות בהם מחדש או לא.

ה. המבצע הזה לא נתן זריקת עידוד לחמאס, בדיוק ההיפך. זו דרכם - להפריח מילים על "גבורתם" כשם ש"דיווחו" על הפצצת הכנסֶת וכו'. ומי שנתפס לתעמולתם ולשקרים כדי להראות, כביכול, כמה "הרבי צדק" וכד' - הרי הוא מנסה להחליש, ובלי משים משתף פעולה איתם, עם האויב.  "המציאות כפי שהיא", היא שהם ספגו עשרות אבידות שנפש, כולל של בכיריהם, שנגרם שם הרס רבתי, ושמי שנמצא שם מרגיש בדיוק מה הם עברו. והמציאות כפי שהיא, היא שרוב מכריע של טיליהם לא פגע בכלום, ו"יעילותם" ברורה לכל.  ולגבי "פגיעה מוראלית" - הרי שזה תלוי בדיוק באם ידברו כמוך, או ההיפך. זה בבחירה.

ו. זה כמובן לא מצדיק להיכנס במו"מ עם המחבלים.

ז. להגיד "לא השגנו דבר" על נקמה קשה בגויים הללו, רק כי לא המשיכו הלאה (או רק כדי להצדיק את האג'נדה על "המדינה", שנולדה עוד לפני המבצע, ויש כנראה החושבים שכל אמצעי כשר כדי להוכיחה) - זו כפיות טובה, גם לצה"ל גם לקב"ה שנותן לנו כח להגיב אחרי 2000 שנות "כצאן לטבח". גם אם לא נכון שהיעדים "הושגו במילואם". העולם לא שחור-לבן.

ח. "לגיטימי לחשוב" שאנשים היו מוכנים "לצרכי בחירות" לסכן חיי אדם - הרבה פחות מאשר לגיטימי לחשוב שהכתיבה הזאת שלך היא "לצרכי הצדקה" של תפיסת עולם מוכנה מראש, שטוענת בדיוק את הטענה הזו כלפי אחרים.  וכבר אמרתי, גם אם היו מחסלים את כל ראשי החמאס - בטוחני שהיית אומר אותו דבר, אע"פ שכל בר דעת מבין שמלחמה היא דבר מתמשך, וכל הישג הוא חשוב. ואני מעריך שגם אם היו כובשים את חבל עזה - היית עוסק בלהזכיר ש"בגללם בכלל היינו צריכים להגיע לזה" (עובדה נכונה לכשלעצמה).  העיקר לא להגיד משהו חיובי. אם כל המדינה היתה מדברת כך - אכן היינו ר"ל נופלים לפניהם חלילה, והאשמה על הדם היתה על מי שהחלישו.

הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו. זה בדיוק נקרא לקטרג, לחפש את הרע, רק אותו, ובפרט במקום שיש גם טוב, ולא כדי למחות או לתקן בלבד. מי ש"לא איכפת לו" להיות ב"תקן" הזה - יש לו בעיה גדולה.

וכבר אמרתי, בהיות שאתה לא תקבל כי ה"אג'נדה" נולדה לפני המציאות, לכן איני מתכוין "לשכנע" אותך. מי שמרגיש טוב בראיית הרע, יכול להתבוסס בו, וחבל. זה מיועד לאחרים שקוראים. ולכן גם לא אמשיך את ההתדיינות מעבר לכך. זה חסר טעם. וכדלעיל- אין אן ענין "אישי" אלא כנגד המהות שמנסה בכל כח לזרוע מורך ורע, במקום לבקר היכן שנכון ולהודות על הטוב.

[הוספה מאוחרת: והנה דוגמה ממישהו שמומחיותו הצבאית גדולה יותר ואומר ההיפך גם מהצד ה"יבש":

/News/News.aspx/247298 ]

[ואינני יודע מי הפורום הבטחוני ששם יש לך "רוב" שאומר שהחמאס יצא "מחוזק" מההתמודדות הזאת, חוץ ממחוזק בפאנטזיות שזה תמיד..]

ומכל מקום, לכתוב על יהודי כזה "סתם טיפש" - זה בוודאי לא מצטיין בשמירת הלשון. דומני שהקפדת על דברים קלים יותר שנכתבו כלפיך.  צריך להתרגל: יתכן שיהיו גם גם אנשים נבונים, שאינם חושבים בדיוק כמו שאחרים היו רוצים.

אמרו על רבין, שהביא עלינו את אוסלו, הם גם הבינו יותר מאיתנו בביטחון לא??
 

הרי אפשר לומר זאת כמעט על כל נושא.

לא דיברנו כעת על אמירה "מה צריך לעשות", שהרבה פעמים אנשים שכאילו-מבינים אומרים עפ"י עמדות בנושאים אחרים, שיש שבראשם; אלא כ"תנא דמסייע" שלא להזדרז לנפנף ב"ניצחון" כביכול של החמאס.. ובשביל זה באמת עוזר מישהו שמכיר את הנתונים ומשמעותם. וכבר כתבתי שהאמירות החוזרות ונשנות על "מחוזקותם"כביכול, רק פועלות את זה.. אולי כדאי בענין הזה ללמוד מהרשעים, שאפילו למציאות לא נותנים "לבלבל" אותם (משעל ימ"ש: האויב נתן לנו מכה קשה, אבל ככה זה מלחמה. ועוד..). צריך להבדיל הבדלה ברורה בין ביקורת, בין חיזוק לפעול ביתר שאת, בין הסברה חוזרת ונשנית שצריך מטרות, גם של כיבוש הארץ וגם של מחיית הרשעה ו"באין חזון ייפרע עם" - לבין "לקונן" באופן שלא רק שאינו מתאים למציאות, אלא גם מחליש את המוטיווציה להילחם ולעשות משהו.

ואני מניח שאתה מבין שאני האחרון שחושב שלא צריך "ללכת עד הסוף" כלשונך בהודעה הבאה, ולא רק להשמיד את ארגוני הטרור, אלא גם לתקן את "החטא הקדום" ולהישאר שם.

ואת אפי איתם אני מכיר באופן אישי, והוא אדם יקר - גם אם לא חייבים להסכים עם כל דבר שאומר. אפשר להתווכח גם בלי כינויי גנאי (זה לא מופנה להודעתך).

ש"אפילו אותו" תהיה מוכן לצטט.

א. כל מי שקורא את דבריו רואה מה ההבדל בין סגנונו המבקר עניינית, המלא ציפיה לכבוד ישראל והמכבד את הצבא מול האויב, לבין סיגנונך מלא השינאה והקיטרוג. בין ביקורת בונה להרסנית.

ב. הוא אינו אומר, כמוך, שיצאו למלחמה בשביל סיבות פוליטיות (חבל שלא ציטטת את אלעזר שטרן - ששוקל ריצה פוליטית. הוא דווקא אמר כמוך. אולי "אפילו" הוא היה כשר לציטוט על ידך על מזבח "קדושת" השנאה והקיטרוג..). ההיפך מדבריך - הוא חושש שמא ההפסקה היתה בגלל זה, וגם זה אומר בזהירות ולא בוודאות.

ג. הוא אינו אומר כמוך שההפצצות היו מיותרות והפסד, ו"עלובות", כמובן, אלא שהיה צריך להמשיכן, כמו שגם אני סבור, כמובן.

ד. הוא כתב את דבריו אחרי שהפסיקו ובגלל שהפסיקו - ואתה ששת לכתוב את קיטרוגיך עוד בהיות המערכה בעיצומה.

ה. הוא בחיים לא היה כותב בסיגנון שלך - והיה נסלד לראות את מסקנותיך ממנו. וזו אולי טעות שלו כאן - שלא הבין לאן יקחו את דבריו.

ו. אני לא חייב להסכים עם כל מילה שהרב רונצקי כותב, בצד כיבודו. ואני באמת חושב שגם הוא נכשל בכמה ביטויים שאמר, שאסור לאומרם. וחושבני כך על עוד ביטויים מסויימים בעבר, אולי בגלל שהוא מדבר גם לא מעט ב"רגש", אז לפעמים יכול "להתפספס" קצת. בלי סתירה לכך שאת מחשבותיו על מה שהיה צריך לעשות (ציר פילדלפי וכו'), אמרתי עוד לפני כן..

ומה שאתה כותב על "להחניף לרשעים" ובסגנון ה"חרדי" הידוע, "אחת העבירות החמורות"...  הרשעות הכי גדולה זה לקרוא לאחרים בקלות רשעים. וההודעות שלך לצערי מלאות בסיגנון כזה. ובעיני זו באמת רשעות ורוע. וחוששני שהרוע הזה יאכל בסוף גם את עצמך, אם לא תתעשת באיזשהו מקום.

בס"ד

 מה שבטוח לא את עפ ישראל.

וגם נשיא מצרים האנטישמי, יצא מחוזק בעולם...

במקום ללכת עד הסוף ולהשמיד את ארגוני הטרור ברצועה, נתנו להם עוד זמן להתחמש, ואם עד היום ירושלים ות"א היו הקו אדום, מעכשיו הם נכנסו לשגרת הטילים, ובזה חמאס ניצח אותנו..

אז הרגנו להם בכיר אחד, אז??? ממש אכפת להם, יקום מחבל אחר תחתיו, זה לא מה שישבור אותם...

אז ככה תוציא כבר מהלקסיקון את הביטוי חילול ה'. אוקי כי

הוא ממש לא קשור לכאן, זאתומרת הוא כן קשור אבל זה אבסורדי 

לומר על כניעת הממשלה לחמאס חילול ה' ובד בבד לדבר בצורה כ"כ

מחללת שם שמים כלפי יהודים. נכון הם טועים, ובגדול. 

אבל אלוקים שם אותם שם ואותנו פה. ולכל אחד יש תפקיד אז תכנסו לפרופורציות

ותזכרו שלכל מקל יש יד שמחזיקה ומכה דרכו. זה מה שאנחנו צריכים להבין.

למה סתם לזרוק שטויות?

כתוב בספרי אאל"ט:

'שפלותם של ישראל - חילול שמו הוא'.

אין יותר חילול השם מאשר כשעם ישראל

מושפל ומשפיל את עצמו מול הגויים.

זה חילול ה'. אבל רמה חמורה יותר זה חילול שם ה' אצל יהודים.

פשוט תתאפסו על ההתבטויות שלכם, כי לא תמיד האוזן/עין שתקלוט את

זה תבין את הרגשות וההסתערות. ותצא עם הרגשה של תפסיקו לקטרג על יהודים שהם חלק מעם ישראל תרצו או לא.

ודרך אגב (למדתי קצת שדרותי..) המקור הראשון בתנ"ך הוא “וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה', מְקַדִּשְׁכֶם."שמות

מבינים 

זו אולי עבירה חמורה מאוד, ובהחלט צריך לעשות עליה חשבון נפש אם אמרנו תמיד את מה שנכון

אבל היא לא נכנסת בגדר חילול ה'..

(אלא אם כן אתה עושה זאת לעיני אומות העולם.. וזה לא הסיפור כאן)

הבעיה שגם אם אלף רבנים יאמרו את זה, לא תאמיני להם.

הלכות יסודי התורה פרק ה

א  כל בית ישראל מצווין על קידוש השם הגדול הזה, שנאמר "ונקדשתי, בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב); ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר "ולא תחללו, את שם קודשי" (שם).  כיצד--בשעה שיעמוד גוי ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה או יהרגנו, יעבור ואל ייהרג:  שנאמר במצוות, "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח,ה)--ולא שימות בהם.  ואם מת ולא עבר, הרי זה מתחייב בנפשו.

ב  במה דברים אמורים, בשאר מצוות--חוץ מעבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים.  אבל שלוש עבירות אלו, אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תיהרג, ייהרג ואל יעבור.

ג  במה דברים אמורים, בזמן שהגוי מתכוון להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו או אנס אישה לבועלה וכיוצא בזה.  אבל אם נתכוון להעבירו על המצוות בלבד--אם היה בינו לבין עצמו, ואין שם עשרה מישראל--יעבור ואל ייהרג; ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל--ייהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוון להעבירו אלא על מצוה משאר מצוות בלבד. (כלומר פרהסיה 10 יהודים כן גם אם יש לי עשרה אחים הרי זה נכנס לקטגוריה פרהסיה)

ד  [ג] וכל הדברים האלו, שלא בשעת השמד.  אבל בשעת השמד, והוא כשיעמוד מלך רשע כנבוכדנאצר וחבריו ויגזור שמד על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצוות--ייהרג ואל יעבור, אפילו על אחת משאר מצוות, בין נאנס בתוך עשרה, בין נאנס בינו לבין גויים.

ה  [ד] כל מי שנאמר בו יעבור ואל ייהרג, ונהרג ולא עבר--הרי זה מתחייב בנפשו.  וכל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור, ונהרג ולא עבר--הרי זה קידש את השם.  ואם היה בעשרה מישראל--הרי זה קידש את השם ברבים, כדנייאל חנניה מישאל ועזריה וכרבי עקיבה וחבריו; ואלו הם הרוגי מלכות, שאין מעלה על מעלתם, ועליהם נאמר "כי עליך, הורגנו כל היום; נחשבנו, כצאן טבחה" (תהילים מד,כג), ועליהם נאמר "אספו לי, חסידיי--כורתי בריתי, עלי זבח" (תהילים נ,ה).

ו  וכל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור, ועבר ולא נהרג--הרי זה מחלל את השם, ואם היה בעשרה מישראל, הרי זה חילל את השם ברבים; וביטל מצות עשה שהיא קידוש השם, ועבר על מצות לא תעשה שהיא חילול השם.  ואף על פי כן, מפני שעבר באונס, אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין, אפילו הרג באונס:  שאין מלקין וממיתין, אלא לעובר ברצונו בעדים והתראה, שנאמר בנותן מזרעו למולך, "ונתתי אני את פניי באיש ההוא" (ראה ויקרא כ,ג; ויקרא כ,ה); ומפי השמועה למדו, "ההוא" לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.

ז  ומה אם עבודה זרה, שהיא חמורה מן הכול, העובד אותה באונס אינו חייב כרת, ואין צריך לומר מיתת בית דין--קל וחומר לשאר מצוות האמורות בתורה.  ובעריות, הוא אומר "ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כב,כו).

ח  [ה] נשים שאמרו להם גויים, תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה, ואם לאו, נטמא את כולכם--יטמאו את כולן, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.  וכן אם אמרו להם גויים, תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו, נהרוג את כולכם--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.  ואם ייחדוהו להם ואמרו, תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם--אם היה מחוייב מיתה כשבע בן בכרי, ייתנו אותו להם, ואין מורין להם כן, לכתחילה; ואם אינו חייב--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.

ט  [ו] כעניין שאמרו באונסין, כך אמרו בחולאים.  כיצד--מי שחלה ונטה למות ואמרו הרופאים שרפואתו בדבר פלוני מאיסורין שבתורה, עושין לו.  ומתרפאין בכל איסורין שבתורה, במקום סכנה:  חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים--שאפילו במקום סכנה, אין מתרפאין בהם; ואם עבר ונתרפא--עונשין אותו בית דין, עונש הראוי לו.

י  [ז] ומניין שאפילו במקום סכנת נפשות, אין עוברין על אחת משלוש עבירות אלו:  שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך" (דברים ו,ה), אפילו הוא נוטל את נפשך.  והריגת נפש מישראל לרפות נפש אחרת, או להציל אדם מיד אנס--דבר שהדעת נוטה לו הוא, שאין מאבדין נפש מפני נפש; ועריות הוקשו לנפשות, שנאמר "כי כאשר יקום איש על ריעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה" (דברים כב,כו).

יא  [ח] במה דברים אמורים שאין מתרפאין בשאר איסורין אלא במקום סכנה--בזמן שהן דרך הנאתן, כמו שמאכילין את החולה שקצים ורמשים, או חמץ בפסח, או שמאכילין אותו ביום הכיפורים.  אבל שלא דרך הנאתן, כגון שעושין לו רטייה או מלוגמה מחמץ או מעורלה, או שמשקין אותו דברים שיש בהן מר מעורב עם איסורי מאכל, שהרי אין בהן הניה לחיך--הרי זה מותר, ואפילו שלא במקום סכנה:  חוץ מכלאי הכרם ובשר בחלב--שהן אסורין, אפילו שלא דרך הנאתן; לפיכך אין מתרפאין בהן, אפילו שלא דרך הנאה, אלא במקום סכנה.

יב  [ט] מי שנתן עיניו באישה וחלה ונטה למות, ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתיבעל לו--אפילו הייתה פנויה, ואפילו לדבר עימו מאחורי הגדר--אין מורין לו בכך, וימות ולא יורו לו לדבר עימו מאחורי הגדר:  שלא יהו בנות ישראל הפקר, ויבואו בדברים אלו לפרוץ בעריות.

יג  [י] כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, בשאט בנפש להכעיס--הרי זה מחלל את השם; ולפיכך נאמר בשבועת שקר, "וחיללת את שם אלוהיך, אני ה'" (ויקרא יט,יב).  ואם עבר בעשרה מישראל, הרי זה חילל את השם ברבים.  וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה, ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו--הרי זה מקדש את השם.

יד  [יא] ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם, והוא שיעשה אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהברייות מרננים אחריו בשבילן, ואף על פי שאינם עבירות--הרי זה מחלל את השם:  כגון שלוקח ואינו נותן דמי הלקח לאלתר, והוא שיש לו, ונמצאו המוכרין תובעין אותו, והוא מקיפן; או שירבה בשחוק, או באכילה ושתייה אצל עמי הארץ וביניהן; או שאין דיבורו בנחת עם הברייות, ואינו מקבילן בסבר פנים יפות, אלא בעל קטטה וכעס; וכיוצא בדברים האלו.  הכול לפי גודלו של חכם--צריך שידקדק על עצמו, ויעשה לפנים משורת הדין.

טו  וכן אם דיקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הברייות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבילן בסבר פנים יפות, ונעלב מהן ואינו עולבן, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין, ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין--והוא שלא יתרחק הרבה, ולא ישתומם הרבה--עד שיימצאו הכול מקלסין אותו ואוהבין אותו, ומתאווין למעשיו:  הרי זה קידש את השם, ועליו הכתוב אומר "ויאמר לי, עבדי אתה--ישראל, אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט,ג). 

משנה תורה - ספר המדע

מעליב ליהודי - הוא חילול ה' - ?

לא!

זה בהחלט לא יפה! אבל זה לא חילול ה'!

נכון שלא בכל מקום ותלוי מי המעליב.

כלומר אם זה לפני 10+ יהודים והמעליב מחזיקים ממה שהוא מוציא מהפה (מחזיקים ה10) אז זה חילול.

בטח שלא לפושע כמו ביבי נתניהו הרשע.

ואם את מתכוונת לומר שעשרה יהודים זה גם בתוך המשפחה..

אז סביר להניח שאם פגעתי באחי, במצב שכל המשפחה נכחה בבית, עשיתי חילול ה'..

(כשזו עבירה שאין עליה כפרה!)

מעניין, אפשר לשאול רב על זה.. אבל עדיין נשמע לי מופרך לחלוטין.

אבל אתם לא מבינים אותי!!!

נתפסתם על המילה הלא נכונה, שחררו לחץ וכוונו את הפוקוס למה שרצית בסה"כ לומר.

אתם מדברים על חילול ה' מעשי של הממשלה ועל הדרך מחללים גם. ?

(לא חשבתי שהם טיפשים ואני גם בזמנים שהייתי  עם דיעה של א"י השלמה תותבי"א שמתי לב על מעגלים רחבים יותר ועל ההשלכות שלהם)

כיון שאין פה משהו בפרהסיה.

אלא אם כן פרהסיה זה ציבור קוראי ערוץ 7, והחברים שלי בפייסבוק.

ואז אני מבינה שפרהסיה זה גם המשפחה שלי.

[ומה זאת אומרת "הייתי בדעה של א"י השלימה".. כרגע את לא?]

אבל אם מישהי מוצאת את עצמה במציאות שהיא תורנית ונגד א"י השלימה - 

יש לה לדעתי השקפה מעוותת.

לא אתפלא אם תקראי את הגדרות הרמב"ם וספר החינוך למצוות קידוש ה' - 

ותביני הפוך מכל מה שנכתב.

אבל לא בכל מחיר.

ואריאל צודק אין פה על מה לדבר סליחה, ושלום

ואושר תימידי המחיר שלי הוא לא ושוב פעם לא ולא ולא המחיר שהיה אריאל שרון מוכן לשלם.

ולא ניכנס לפה.

ודיי.

 דפוקים בשכל. 

אני שמח קצת בשביל החיילים, שלא צריכים להיכנס לתופת שם.

אמרתי, יש צד אחד משמח בסיפור הזה.... שחיילים לא נכנסו לתופת.

יושבים ומחכים לאזעקה הבאה. שיטוסו כבר לכל הרוחות..

הממשלה המטומטמת הזאת. הם מ-ת-א-מ-צ-י-ם להיות טיפשים! לעצום עיניים!!
והנה הגיעו האזעקות הבאות... והנפילות... ימח שמם וזכרם. שיעלו על עזה וימחקו אותם כבר!

כמו בשעות שצה"ל ממש הפגיזו..

אני מקווה שזה לא רעש של החזרה שלהם..

אלא שהם הלכו להפציץ עוד כמה יעדים

רגע לפני "הפסקת אש"

ד"א עוד מעט בחירות..

כדאי שתחשבו טוב טוב במי אתם בוחרים!!!

מדינה של לוזרים!

נותר רק לקוות שיקום האיש שיקח לו אותם גם בבחירות

יחימוביץ'? לפיד? ליברמן? פוליטיקאי משומן אחר?

הבעיה היא שאין כרגע אלטרנטיבה לביבי.

אנחנו תקועים איתו לטוב ולרע.

הדבר היחיד שאולי קצת יעזור זה ליצור מימינו מפלגה חזקה שתאפס אותו קצת,

ואני מתכוון לבית היהודי-תקומה למי שתוהה. והלואי שבן ארי ואלדד יתפסו שכל ויצטרפו אליהם

מבחינתי יחימוביץ' או לפיד עדיפים על ממשלת ה"ימין" הזאת....
השמאל עשה הרבה פחות נזקים מאשר הימין..

יש לנו עוד דברים במדינה. כלכלה, חינוך, תשתיות.

תחומים שבהם הוא והממשלה בראשותו פעלו היטב.

צריך גם לדעת לתת לו קרדיט על מה שהוא עושה טוב ולהחזיק אותו חזק בנושאים בהם הוא טועה.

כרגע, עם כל חסרונותיו,  אין אף מועמד ריאלי עם הכישורים להנהיג מדינה יותר מביבי

אם הוא נכשל בהם הוא צריך ללכת

אבל הדיון הוא, כמו שהזכרתי שוב ושוב, לא ברמה האידיאלית אלא ברמה המעשית.

מי ייכנס במקומו? כנראה מישהו שדעתו לא טובה יותר מביבי בנושאי א"י ורוח לחימה, ובנוסף גם לא יודע להנהיג מדינה בנושאים אחרים.

אז כרגע אין אלטרנטיבה

לק"י

ברור, לא?!

אלא אם כן נתעלם מהטילים שנורו עלינו אחרי השעה תשע!!

אוף זה כ"כ מתסכל! התחילו מבצע עם כל המרץ, למה לא להמשיך אותו?! מה העניין להתקפל ולברוח ולתת לערבים להמשיך לעשות את מה שהם רוצים.

לק"י

מחבלים ירו על אוטובוס בצומת גוש עציון. יימח שמם וזכרם!
http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/387097

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)