איזה טיפשות! איזה רפיסות וחולשה- זה מה שהם משדרים!!!

שמעתי ממילואימניקים שעל הגבול כבר שבוע שהם הודיעו שפעם הבאה שקוראים להם לבוא- הם לא מתייצבים! ככה משחקים בהם??

כמה שנים יעברו עד שיפתחו במבצע "עמוד האש"??? [אני חושבת שאולי אפילו לא שנים אלא חודשים, ימים יגידו...]

ממשלת הליכוד הוכיחה שוב, שהיא חזקה מול יהודים וחלשה מול האוייב!!

הפיגוע היום הוא תוצאה של תהליך ידוע מראש:

מו"מ עם מרצחים, כניעה להם - מובילים לחיזוקם

בצורה בלתי רגילה, שישר מתורגמת לפשעים

כמו זה שראינו היום בלב תל אביב.

אני מאוד חושש מה שעתיד להתרגש

עלינו בעקבות זריקת המרץ האדירה

,שנתן ביבי לחמאס להכות ביהודים.

בגירוש יהודים, והרס יישובים!!

המדינה הזו מטומטמת.

אתה יכול לומר שזו רשעות מצידם, אבל זה בטח לא טמטום.

מי שמטומטם הוא מי שנותן לאויב לתקוף אותו ולא מגיב.

זה באמת לא מצחיק מה שהולך במדינה ה***** מצונזר שלנו!!

אני התחלה אמרתי שזה מה שיהיה, ואנשים פה תקפו אותי.

אחד כמו ד' - ואני בכוונה מזכיר שמות, כי מי שיש לו אומץ

לתקוף ברבים - שיהיה לו גם האומץ להתנצל - האשים אותי

בכך שאני 'מחפש סיבות לקטרג מתחת לאדמה'.

אני טענתי מהתחלה שביבי נכנע לחמאס ושהשלטון לא

באמת מתכוון להלחם - ואנשים פה השמיצו אותי.

אני מצפה להתנצלות.

בוא נגיד שאני לא יודעת מה עשו כלפיך,אבל זו לא בדיוק זכותך לדרוש התנצלות וגם לא עושה חשק להתנצל בפניך.

אנשים פה מתלהמים כשיש מי שאמר הכל והם לעגו לו ודחו אותו ואת דבריו.

אז שיהיו גברים ויבקשו סליחה.

שיגידו:

טעינו, צדקת.

מי שלא מודה בכך, בטוחני שלא למד דבר.

בטוחני שלא יודע כלום.

וגם אין לו את הענוה לומר שהוא לא או לשתוק כשצריך.

הייתי מאוד שמח אם היו עוד מצטרפים אליי כבר אז, מה לעשות שלא היו.

זה לא עניין של ענווה אלא של יושר בסיסי.

היה קמפיין מוצלח של 'אמרנו לכםם' אחרי מלחמת לבנון השנייה,

ופה זה אותו הדבר בדיוק.

מגעיל לראות איך זלזלו במה שאמרתי בתחילת השבוע,

ולאף אחד אין את האומץ לקום ולבקש סליחה.

אין לי שום בעיה עם דעותיו, בעיני הן צודקות.

מכאן ועד להידחף ולדרוש התנצלות מכולם - זה פתטי ומעיק.

זה לא תפקידך, והשפלות של מי שנהג כלפיך בגסות - שייכת לו בלבד.

אם הוא לא מבקש - זב"שו.

אם היה לך טיפת שכל בקודקוד היית מניח לאגו הפגוע שלך, נרגע ושמח על כך שצדקת וזו דרכך.

כרגע - אתה נדחף!

בעצם הדרישה הטרחנית שלך שיבקשו את סליחתך ובעצם הילדותיות שבה אתה מבקש אותה.

אתה גורם לכך, שגם מי שמסכים עם דעותיך

מסתכל עליך כרגע בזלזול.

לא סובל ת'טענות המטומטמות הללו.

אין הוגן יותר וצודק יותר מלבקש התנצלות.

את זו שנדחפת לדיון לא לך, אם כבר מדברים.

בזה שאני דורש יושר בסיסי והוגנות?

שאני רואה שמופיע פה בכינויים שונים...

כרגע ראיתי (ממש מזל, כי לא היה עולה בדעתי לפתוח סתם איזו הודעה משלל ההודעות שכאן. כנראה הניק "לא ממלכתי" צד את עיני..), שהזכרת אותי ודרשת שיהיה "האומץ להתנצל" על שהאשמתיך ברבים שאתה מחפש סיבות לקטרג וכו'.  והסיבה לצורך "להתנצל" לדבריך, היא שטענתָ, כביכול, מתחילה שביבי נכנע ולא מתכוין באמת להילחם, ו"השמיצו אותך".

אז קודם, למען ההגינות, גם כלפיך, ומתוך שראיתי שלא מבינים בדיוק על מה אתה מדבר, אני מרשה לעצמי לצטט את הודעתך המדוברת, שנכתבה תוך-כדי הלחימה:

[מעתיק:]

מעניין, פתאום כזה פשוט למוטט את החמאס.
כמה הפצצות עלובות והנה ניצחנו.

מישהו באמת מאמין לזה?
הרי אם זה כ״כ פשוט וקל,
למה חיכה ביבי ארבע שנים?

הוא שאמרתי, הבחירות הם הסיבה,
וחבל שבשביל בחירות עושים הכל,
כולל הפקרת גוש דן לחסדי החמאס.
דם הנרצחים בקרית מלאכי על ידיהם
של ברק ונתניהו האינטרסנטיים האלו.

כלומר: הודעתך לא היתה עד כמה הוא מתכוין להילחם וגם לא שהוא "נכנע לחמאס" (שגם זה בעיני לא היה נכון; גם בלי להסכים לכל צעד שהוא עושה..), אלא שכל המבצע הזה הוא "משיקולי בחירות". גם ש"דם הנרצחים" עליהם, כאילו הירי בכלל התחיל רק אחרי הפעולה ולא היא בגללו... ועל כך הגבתי שזה "לחפש לקטרג", ושטוב שפועלים נגדם - גם אם זה לא מספיק לגמרי (וזה לא "כמה הפצצות עלובות"..), וגם אם מאוחר מידי.  הנה ציטוט תגובתי:

[מעתיק:]

אני חייב להגיד שלצערי אתה מחפש מתחת לאדמה לקטרג [דומני שכל מי ששומע חדשות, יודע בדיוק איך התגלגל המבצע הזה ולמה כעת. גם בלי בחירות. ומכל מקום - מוטב מאוחר ולא בשלמות, מאשר בכלל לא].

"הקב"ה שונא המקטרגים על בניו - אפילו הקדושים" (הגר"א).

אני יודע שעל כל דבר אפשר "לענות". לכן זה מיועד בעיקר לאחרים שרואים.

אינני רואה שום דבר ש"השתנה כעת" ביחס להודעתך ולתגובתי. לא הוברר כעת, כביכול, שהמבצע היה בגלל "בחירות" (שעל זה הגבתי, כפי שכל אחד יכול לראות), גם אם אנו מאד לא שבעי-רצון מהפסקת האש טרם עת. וגם לא הוברר שלא נכון ש"מוטב מאוחר ולא בשלמות מאשר בכלל לא", כפי שאני כתבתי.

אשר על כן, אינני רואה כל סיבה להתנצל על תוכן דברי.

אדרבה, קראתי עוד כמה הודעות שלך - ואני באמת חושב שאתה עוסק יותר מידי בקיטרוג. יש הבדל בין להביע דעה, גם אם אינני מסכים איתה, לבין לקטרג, לכתוב דברים רעים, גם היכן שאפשר לראות טוב ויש טוב.

אבל כמובן ה"תְקיפה" שלי היתה נגד הקיטרוג, ולא בכוונה לפגוע בך אישית (אפילו ניסיתי מיד אח"כ "לערוך" ולהוסיף את המילים "נראה שאתה מחפש" במקום "אתה מחפש", כדי לעדן באופן האישי.. אלא שמשום-מה אי אפשר היה לשלוח את העידכון). על כן, אם נפגעת באופן אישי, אני כמובן מתנצל, לא בגלל אישזהו "שינוי". הייתי עושה זאת גם אם מיד היית אומר שאתה נפגע..  אבל אם כמו שאתה טוען כעת - בגלל שהשתנה משהו - לא ולא. אין לכך כל קשר. אני עדיין חושב שדבריך היו בגדר "קיטרוג", בשעה שכבר עושים משהו טוב (וכמו שאמרתי, גם לא בשלמות ומאוחר - יותר טוב מלא-כלום), ואני עדיין חושב שלהגיד ששיחקו בחיי אדם בשביל "בחירות" זה קיטרוג.

ואני משוכנע שדברי הגר"א שציטטתי, אמורים להדאיג מי שכותב כך, בהנחה שהוא יר"ש.  

ובטוחני שגם מה שכתבת כעת, אינו רק בגלל ש"התברר" משהו. זו יותר "תואנה", לדעתי, גם אם לא במתכווין. גם אם היו פועלים קרקעית וכו', חוששני שלא היית כותב: "חבר'ה, הריני מתנצל בפני רה"מ על שהאשמתיו במלחמה מטעמי בחירות"....  דומני שהיית ממשיך גם אז להאשימו שכל הקרבנות (אם חלילה היו) של הפעולה הקרקעית, הם על ידיו, ושהכל התחיל מטעמי בחירות..

יש הבדל בין ביקורת לבין נטיה לקטרג. הרי גם אני מֵיצר על כך שלא כובשים מחדש את עזה, או לפחות את "פילדלפי", ומקימים את גוש קטיף וכו' וכו'. אבל מכאן עד לחפש בכל התעוררות של "משהו" טוב, את הגורם הרע, כי עדיין אין המציאות שלמה - יש הבדל גדול.

והקיטרוגים הללו, הם לדעתי מרפי ידיים, יוצרים אוירה שמחלישה, בפרט כשנאמרים תוך כדי לחימה, וגם הורסים בנפש אומרם והמתרגל בהם.

ומכיוון שלא הנחתי שדברי יתקבלו עליך, כתבתי שזה מיועד לאחרים שקוראים. שלא להשאיר ללא תגובה כתיבה כזו בעיצומה של לוחמה.

ואין לי כל תרעומת שהזכרת "אחד כמו ד' ואני בכוונה מזכיר שמות"...  אדרבה, דווקא בכך אני רואה סימן לעדינות, שאדם מרגיש "אי נוחות" להזכיר שם, ומרגיש צורך להסביר מדוע עושה זאת..

אבל כמו שאמרתי - אינני רואה כל צורך להתנצל על התוכן. רק אם נפגעת אישית, על כך בוודאי אני מתנצל, ללא קשר לדבריך, שהרי אין לי ענין חלילה לפגוע באיש.

ב. מה בגדר הזה של קיטרוג - אין טעם לחזור ולדוש. עי' לעיל.

ג. "הצגת המציאות" היא ענין של הסתכלות ותלויה הרבה בבחירה. וכשבוחרים להסתכל "רק רע כל היום" זה עצמו פועל לתת כח לרע, כפי שמבואר בהרבה מקורות, וגם בשכל הישר. כמו גם שראיית הטוב ביהודי מחזקת ומעודדת ומעצימה אותו. כל אומה יודעת את התפקיד של המורל הלאומי, שפעמים אינו פחות מנשק. ההתעלמות מכך היא "טמינת הראש בחול" הגדולה ביותר, בפרט כשנעשית ב"חשק" שאין לו הצדקה.

ד. ומי שמקבל את תעמולת החמאס, שזה "נתן להם זריקת עידוד" - מרמה את עצמו, מחליש את עצמו ואת המדינה וכח העמידה. לא המבצע הכניס ב"טווח הטילים" אלא ההתנתקות שנתנה להם אפשרות להתעצם. הטילים היו לפני המבצע, וכעת רובם כבר אינם, וצריך לבחון האם באמת נעשה משהו ממשי למנוע את אפשרות ההצטיידות בהם מחדש או לא.

ה. המבצע הזה לא נתן זריקת עידוד לחמאס, בדיוק ההיפך. זו דרכם - להפריח מילים על "גבורתם" כשם ש"דיווחו" על הפצצת הכנסֶת וכו'. ומי שנתפס לתעמולתם ולשקרים כדי להראות, כביכול, כמה "הרבי צדק" וכד' - הרי הוא מנסה להחליש, ובלי משים משתף פעולה איתם, עם האויב.  "המציאות כפי שהיא", היא שהם ספגו עשרות אבידות שנפש, כולל של בכיריהם, שנגרם שם הרס רבתי, ושמי שנמצא שם מרגיש בדיוק מה הם עברו. והמציאות כפי שהיא, היא שרוב מכריע של טיליהם לא פגע בכלום, ו"יעילותם" ברורה לכל.  ולגבי "פגיעה מוראלית" - הרי שזה תלוי בדיוק באם ידברו כמוך, או ההיפך. זה בבחירה.

ו. זה כמובן לא מצדיק להיכנס במו"מ עם המחבלים.

ז. להגיד "לא השגנו דבר" על נקמה קשה בגויים הללו, רק כי לא המשיכו הלאה (או רק כדי להצדיק את האג'נדה על "המדינה", שנולדה עוד לפני המבצע, ויש כנראה החושבים שכל אמצעי כשר כדי להוכיחה) - זו כפיות טובה, גם לצה"ל גם לקב"ה שנותן לנו כח להגיב אחרי 2000 שנות "כצאן לטבח". גם אם לא נכון שהיעדים "הושגו במילואם". העולם לא שחור-לבן.

ח. "לגיטימי לחשוב" שאנשים היו מוכנים "לצרכי בחירות" לסכן חיי אדם - הרבה פחות מאשר לגיטימי לחשוב שהכתיבה הזאת שלך היא "לצרכי הצדקה" של תפיסת עולם מוכנה מראש, שטוענת בדיוק את הטענה הזו כלפי אחרים.  וכבר אמרתי, גם אם היו מחסלים את כל ראשי החמאס - בטוחני שהיית אומר אותו דבר, אע"פ שכל בר דעת מבין שמלחמה היא דבר מתמשך, וכל הישג הוא חשוב. ואני מעריך שגם אם היו כובשים את חבל עזה - היית עוסק בלהזכיר ש"בגללם בכלל היינו צריכים להגיע לזה" (עובדה נכונה לכשלעצמה).  העיקר לא להגיד משהו חיובי. אם כל המדינה היתה מדברת כך - אכן היינו ר"ל נופלים לפניהם חלילה, והאשמה על הדם היתה על מי שהחלישו.

הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו. זה בדיוק נקרא לקטרג, לחפש את הרע, רק אותו, ובפרט במקום שיש גם טוב, ולא כדי למחות או לתקן בלבד. מי ש"לא איכפת לו" להיות ב"תקן" הזה - יש לו בעיה גדולה.

וכבר אמרתי, בהיות שאתה לא תקבל כי ה"אג'נדה" נולדה לפני המציאות, לכן איני מתכוין "לשכנע" אותך. מי שמרגיש טוב בראיית הרע, יכול להתבוסס בו, וחבל. זה מיועד לאחרים שקוראים. ולכן גם לא אמשיך את ההתדיינות מעבר לכך. זה חסר טעם. וכדלעיל- אין אן ענין "אישי" אלא כנגד המהות שמנסה בכל כח לזרוע מורך ורע, במקום לבקר היכן שנכון ולהודות על הטוב.

[הוספה מאוחרת: והנה דוגמה ממישהו שמומחיותו הצבאית גדולה יותר ואומר ההיפך גם מהצד ה"יבש":

/News/News.aspx/247298 ]

[ואינני יודע מי הפורום הבטחוני ששם יש לך "רוב" שאומר שהחמאס יצא "מחוזק" מההתמודדות הזאת, חוץ ממחוזק בפאנטזיות שזה תמיד..]

ומכל מקום, לכתוב על יהודי כזה "סתם טיפש" - זה בוודאי לא מצטיין בשמירת הלשון. דומני שהקפדת על דברים קלים יותר שנכתבו כלפיך.  צריך להתרגל: יתכן שיהיו גם גם אנשים נבונים, שאינם חושבים בדיוק כמו שאחרים היו רוצים.

אמרו על רבין, שהביא עלינו את אוסלו, הם גם הבינו יותר מאיתנו בביטחון לא??
 

הרי אפשר לומר זאת כמעט על כל נושא.

לא דיברנו כעת על אמירה "מה צריך לעשות", שהרבה פעמים אנשים שכאילו-מבינים אומרים עפ"י עמדות בנושאים אחרים, שיש שבראשם; אלא כ"תנא דמסייע" שלא להזדרז לנפנף ב"ניצחון" כביכול של החמאס.. ובשביל זה באמת עוזר מישהו שמכיר את הנתונים ומשמעותם. וכבר כתבתי שהאמירות החוזרות ונשנות על "מחוזקותם"כביכול, רק פועלות את זה.. אולי כדאי בענין הזה ללמוד מהרשעים, שאפילו למציאות לא נותנים "לבלבל" אותם (משעל ימ"ש: האויב נתן לנו מכה קשה, אבל ככה זה מלחמה. ועוד..). צריך להבדיל הבדלה ברורה בין ביקורת, בין חיזוק לפעול ביתר שאת, בין הסברה חוזרת ונשנית שצריך מטרות, גם של כיבוש הארץ וגם של מחיית הרשעה ו"באין חזון ייפרע עם" - לבין "לקונן" באופן שלא רק שאינו מתאים למציאות, אלא גם מחליש את המוטיווציה להילחם ולעשות משהו.

ואני מניח שאתה מבין שאני האחרון שחושב שלא צריך "ללכת עד הסוף" כלשונך בהודעה הבאה, ולא רק להשמיד את ארגוני הטרור, אלא גם לתקן את "החטא הקדום" ולהישאר שם.

ואת אפי איתם אני מכיר באופן אישי, והוא אדם יקר - גם אם לא חייבים להסכים עם כל דבר שאומר. אפשר להתווכח גם בלי כינויי גנאי (זה לא מופנה להודעתך).

ש"אפילו אותו" תהיה מוכן לצטט.

א. כל מי שקורא את דבריו רואה מה ההבדל בין סגנונו המבקר עניינית, המלא ציפיה לכבוד ישראל והמכבד את הצבא מול האויב, לבין סיגנונך מלא השינאה והקיטרוג. בין ביקורת בונה להרסנית.

ב. הוא אינו אומר, כמוך, שיצאו למלחמה בשביל סיבות פוליטיות (חבל שלא ציטטת את אלעזר שטרן - ששוקל ריצה פוליטית. הוא דווקא אמר כמוך. אולי "אפילו" הוא היה כשר לציטוט על ידך על מזבח "קדושת" השנאה והקיטרוג..). ההיפך מדבריך - הוא חושש שמא ההפסקה היתה בגלל זה, וגם זה אומר בזהירות ולא בוודאות.

ג. הוא אינו אומר כמוך שההפצצות היו מיותרות והפסד, ו"עלובות", כמובן, אלא שהיה צריך להמשיכן, כמו שגם אני סבור, כמובן.

ד. הוא כתב את דבריו אחרי שהפסיקו ובגלל שהפסיקו - ואתה ששת לכתוב את קיטרוגיך עוד בהיות המערכה בעיצומה.

ה. הוא בחיים לא היה כותב בסיגנון שלך - והיה נסלד לראות את מסקנותיך ממנו. וזו אולי טעות שלו כאן - שלא הבין לאן יקחו את דבריו.

ו. אני לא חייב להסכים עם כל מילה שהרב רונצקי כותב, בצד כיבודו. ואני באמת חושב שגם הוא נכשל בכמה ביטויים שאמר, שאסור לאומרם. וחושבני כך על עוד ביטויים מסויימים בעבר, אולי בגלל שהוא מדבר גם לא מעט ב"רגש", אז לפעמים יכול "להתפספס" קצת. בלי סתירה לכך שאת מחשבותיו על מה שהיה צריך לעשות (ציר פילדלפי וכו'), אמרתי עוד לפני כן..

ומה שאתה כותב על "להחניף לרשעים" ובסגנון ה"חרדי" הידוע, "אחת העבירות החמורות"...  הרשעות הכי גדולה זה לקרוא לאחרים בקלות רשעים. וההודעות שלך לצערי מלאות בסיגנון כזה. ובעיני זו באמת רשעות ורוע. וחוששני שהרוע הזה יאכל בסוף גם את עצמך, אם לא תתעשת באיזשהו מקום.

בס"ד

 מה שבטוח לא את עפ ישראל.

וגם נשיא מצרים האנטישמי, יצא מחוזק בעולם...

במקום ללכת עד הסוף ולהשמיד את ארגוני הטרור ברצועה, נתנו להם עוד זמן להתחמש, ואם עד היום ירושלים ות"א היו הקו אדום, מעכשיו הם נכנסו לשגרת הטילים, ובזה חמאס ניצח אותנו..

אז הרגנו להם בכיר אחד, אז??? ממש אכפת להם, יקום מחבל אחר תחתיו, זה לא מה שישבור אותם...

אז ככה תוציא כבר מהלקסיקון את הביטוי חילול ה'. אוקי כי

הוא ממש לא קשור לכאן, זאתומרת הוא כן קשור אבל זה אבסורדי 

לומר על כניעת הממשלה לחמאס חילול ה' ובד בבד לדבר בצורה כ"כ

מחללת שם שמים כלפי יהודים. נכון הם טועים, ובגדול. 

אבל אלוקים שם אותם שם ואותנו פה. ולכל אחד יש תפקיד אז תכנסו לפרופורציות

ותזכרו שלכל מקל יש יד שמחזיקה ומכה דרכו. זה מה שאנחנו צריכים להבין.

למה סתם לזרוק שטויות?

כתוב בספרי אאל"ט:

'שפלותם של ישראל - חילול שמו הוא'.

אין יותר חילול השם מאשר כשעם ישראל

מושפל ומשפיל את עצמו מול הגויים.

זה חילול ה'. אבל רמה חמורה יותר זה חילול שם ה' אצל יהודים.

פשוט תתאפסו על ההתבטויות שלכם, כי לא תמיד האוזן/עין שתקלוט את

זה תבין את הרגשות וההסתערות. ותצא עם הרגשה של תפסיקו לקטרג על יהודים שהם חלק מעם ישראל תרצו או לא.

ודרך אגב (למדתי קצת שדרותי..) המקור הראשון בתנ"ך הוא “וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה', מְקַדִּשְׁכֶם."שמות

מבינים 

זו אולי עבירה חמורה מאוד, ובהחלט צריך לעשות עליה חשבון נפש אם אמרנו תמיד את מה שנכון

אבל היא לא נכנסת בגדר חילול ה'..

(אלא אם כן אתה עושה זאת לעיני אומות העולם.. וזה לא הסיפור כאן)

הבעיה שגם אם אלף רבנים יאמרו את זה, לא תאמיני להם.

הלכות יסודי התורה פרק ה

א  כל בית ישראל מצווין על קידוש השם הגדול הזה, שנאמר "ונקדשתי, בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב); ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר "ולא תחללו, את שם קודשי" (שם).  כיצד--בשעה שיעמוד גוי ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה או יהרגנו, יעבור ואל ייהרג:  שנאמר במצוות, "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח,ה)--ולא שימות בהם.  ואם מת ולא עבר, הרי זה מתחייב בנפשו.

ב  במה דברים אמורים, בשאר מצוות--חוץ מעבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים.  אבל שלוש עבירות אלו, אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תיהרג, ייהרג ואל יעבור.

ג  במה דברים אמורים, בזמן שהגוי מתכוון להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו או אנס אישה לבועלה וכיוצא בזה.  אבל אם נתכוון להעבירו על המצוות בלבד--אם היה בינו לבין עצמו, ואין שם עשרה מישראל--יעבור ואל ייהרג; ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל--ייהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוון להעבירו אלא על מצוה משאר מצוות בלבד. (כלומר פרהסיה 10 יהודים כן גם אם יש לי עשרה אחים הרי זה נכנס לקטגוריה פרהסיה)

ד  [ג] וכל הדברים האלו, שלא בשעת השמד.  אבל בשעת השמד, והוא כשיעמוד מלך רשע כנבוכדנאצר וחבריו ויגזור שמד על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצוות--ייהרג ואל יעבור, אפילו על אחת משאר מצוות, בין נאנס בתוך עשרה, בין נאנס בינו לבין גויים.

ה  [ד] כל מי שנאמר בו יעבור ואל ייהרג, ונהרג ולא עבר--הרי זה מתחייב בנפשו.  וכל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור, ונהרג ולא עבר--הרי זה קידש את השם.  ואם היה בעשרה מישראל--הרי זה קידש את השם ברבים, כדנייאל חנניה מישאל ועזריה וכרבי עקיבה וחבריו; ואלו הם הרוגי מלכות, שאין מעלה על מעלתם, ועליהם נאמר "כי עליך, הורגנו כל היום; נחשבנו, כצאן טבחה" (תהילים מד,כג), ועליהם נאמר "אספו לי, חסידיי--כורתי בריתי, עלי זבח" (תהילים נ,ה).

ו  וכל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור, ועבר ולא נהרג--הרי זה מחלל את השם, ואם היה בעשרה מישראל, הרי זה חילל את השם ברבים; וביטל מצות עשה שהיא קידוש השם, ועבר על מצות לא תעשה שהיא חילול השם.  ואף על פי כן, מפני שעבר באונס, אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין, אפילו הרג באונס:  שאין מלקין וממיתין, אלא לעובר ברצונו בעדים והתראה, שנאמר בנותן מזרעו למולך, "ונתתי אני את פניי באיש ההוא" (ראה ויקרא כ,ג; ויקרא כ,ה); ומפי השמועה למדו, "ההוא" לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.

ז  ומה אם עבודה זרה, שהיא חמורה מן הכול, העובד אותה באונס אינו חייב כרת, ואין צריך לומר מיתת בית דין--קל וחומר לשאר מצוות האמורות בתורה.  ובעריות, הוא אומר "ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כב,כו).

ח  [ה] נשים שאמרו להם גויים, תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה, ואם לאו, נטמא את כולכם--יטמאו את כולן, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.  וכן אם אמרו להם גויים, תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו, נהרוג את כולכם--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.  ואם ייחדוהו להם ואמרו, תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם--אם היה מחוייב מיתה כשבע בן בכרי, ייתנו אותו להם, ואין מורין להם כן, לכתחילה; ואם אינו חייב--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.

ט  [ו] כעניין שאמרו באונסין, כך אמרו בחולאים.  כיצד--מי שחלה ונטה למות ואמרו הרופאים שרפואתו בדבר פלוני מאיסורין שבתורה, עושין לו.  ומתרפאין בכל איסורין שבתורה, במקום סכנה:  חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים--שאפילו במקום סכנה, אין מתרפאין בהם; ואם עבר ונתרפא--עונשין אותו בית דין, עונש הראוי לו.

י  [ז] ומניין שאפילו במקום סכנת נפשות, אין עוברין על אחת משלוש עבירות אלו:  שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך" (דברים ו,ה), אפילו הוא נוטל את נפשך.  והריגת נפש מישראל לרפות נפש אחרת, או להציל אדם מיד אנס--דבר שהדעת נוטה לו הוא, שאין מאבדין נפש מפני נפש; ועריות הוקשו לנפשות, שנאמר "כי כאשר יקום איש על ריעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה" (דברים כב,כו).

יא  [ח] במה דברים אמורים שאין מתרפאין בשאר איסורין אלא במקום סכנה--בזמן שהן דרך הנאתן, כמו שמאכילין את החולה שקצים ורמשים, או חמץ בפסח, או שמאכילין אותו ביום הכיפורים.  אבל שלא דרך הנאתן, כגון שעושין לו רטייה או מלוגמה מחמץ או מעורלה, או שמשקין אותו דברים שיש בהן מר מעורב עם איסורי מאכל, שהרי אין בהן הניה לחיך--הרי זה מותר, ואפילו שלא במקום סכנה:  חוץ מכלאי הכרם ובשר בחלב--שהן אסורין, אפילו שלא דרך הנאתן; לפיכך אין מתרפאין בהן, אפילו שלא דרך הנאה, אלא במקום סכנה.

יב  [ט] מי שנתן עיניו באישה וחלה ונטה למות, ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתיבעל לו--אפילו הייתה פנויה, ואפילו לדבר עימו מאחורי הגדר--אין מורין לו בכך, וימות ולא יורו לו לדבר עימו מאחורי הגדר:  שלא יהו בנות ישראל הפקר, ויבואו בדברים אלו לפרוץ בעריות.

יג  [י] כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, בשאט בנפש להכעיס--הרי זה מחלל את השם; ולפיכך נאמר בשבועת שקר, "וחיללת את שם אלוהיך, אני ה'" (ויקרא יט,יב).  ואם עבר בעשרה מישראל, הרי זה חילל את השם ברבים.  וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה, ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו--הרי זה מקדש את השם.

יד  [יא] ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם, והוא שיעשה אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהברייות מרננים אחריו בשבילן, ואף על פי שאינם עבירות--הרי זה מחלל את השם:  כגון שלוקח ואינו נותן דמי הלקח לאלתר, והוא שיש לו, ונמצאו המוכרין תובעין אותו, והוא מקיפן; או שירבה בשחוק, או באכילה ושתייה אצל עמי הארץ וביניהן; או שאין דיבורו בנחת עם הברייות, ואינו מקבילן בסבר פנים יפות, אלא בעל קטטה וכעס; וכיוצא בדברים האלו.  הכול לפי גודלו של חכם--צריך שידקדק על עצמו, ויעשה לפנים משורת הדין.

טו  וכן אם דיקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הברייות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבילן בסבר פנים יפות, ונעלב מהן ואינו עולבן, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין, ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין--והוא שלא יתרחק הרבה, ולא ישתומם הרבה--עד שיימצאו הכול מקלסין אותו ואוהבין אותו, ומתאווין למעשיו:  הרי זה קידש את השם, ועליו הכתוב אומר "ויאמר לי, עבדי אתה--ישראל, אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט,ג). 

משנה תורה - ספר המדע

מעליב ליהודי - הוא חילול ה' - ?

לא!

זה בהחלט לא יפה! אבל זה לא חילול ה'!

נכון שלא בכל מקום ותלוי מי המעליב.

כלומר אם זה לפני 10+ יהודים והמעליב מחזיקים ממה שהוא מוציא מהפה (מחזיקים ה10) אז זה חילול.

בטח שלא לפושע כמו ביבי נתניהו הרשע.

ואם את מתכוונת לומר שעשרה יהודים זה גם בתוך המשפחה..

אז סביר להניח שאם פגעתי באחי, במצב שכל המשפחה נכחה בבית, עשיתי חילול ה'..

(כשזו עבירה שאין עליה כפרה!)

מעניין, אפשר לשאול רב על זה.. אבל עדיין נשמע לי מופרך לחלוטין.

אבל אתם לא מבינים אותי!!!

נתפסתם על המילה הלא נכונה, שחררו לחץ וכוונו את הפוקוס למה שרצית בסה"כ לומר.

אתם מדברים על חילול ה' מעשי של הממשלה ועל הדרך מחללים גם. ?

(לא חשבתי שהם טיפשים ואני גם בזמנים שהייתי  עם דיעה של א"י השלמה תותבי"א שמתי לב על מעגלים רחבים יותר ועל ההשלכות שלהם)

כיון שאין פה משהו בפרהסיה.

אלא אם כן פרהסיה זה ציבור קוראי ערוץ 7, והחברים שלי בפייסבוק.

ואז אני מבינה שפרהסיה זה גם המשפחה שלי.

[ומה זאת אומרת "הייתי בדעה של א"י השלימה".. כרגע את לא?]

אבל אם מישהי מוצאת את עצמה במציאות שהיא תורנית ונגד א"י השלימה - 

יש לה לדעתי השקפה מעוותת.

לא אתפלא אם תקראי את הגדרות הרמב"ם וספר החינוך למצוות קידוש ה' - 

ותביני הפוך מכל מה שנכתב.

אבל לא בכל מחיר.

ואריאל צודק אין פה על מה לדבר סליחה, ושלום

ואושר תימידי המחיר שלי הוא לא ושוב פעם לא ולא ולא המחיר שהיה אריאל שרון מוכן לשלם.

ולא ניכנס לפה.

ודיי.

 דפוקים בשכל. 

אני שמח קצת בשביל החיילים, שלא צריכים להיכנס לתופת שם.

אמרתי, יש צד אחד משמח בסיפור הזה.... שחיילים לא נכנסו לתופת.

יושבים ומחכים לאזעקה הבאה. שיטוסו כבר לכל הרוחות..

הממשלה המטומטמת הזאת. הם מ-ת-א-מ-צ-י-ם להיות טיפשים! לעצום עיניים!!
והנה הגיעו האזעקות הבאות... והנפילות... ימח שמם וזכרם. שיעלו על עזה וימחקו אותם כבר!

כמו בשעות שצה"ל ממש הפגיזו..

אני מקווה שזה לא רעש של החזרה שלהם..

אלא שהם הלכו להפציץ עוד כמה יעדים

רגע לפני "הפסקת אש"

ד"א עוד מעט בחירות..

כדאי שתחשבו טוב טוב במי אתם בוחרים!!!

מדינה של לוזרים!

נותר רק לקוות שיקום האיש שיקח לו אותם גם בבחירות

יחימוביץ'? לפיד? ליברמן? פוליטיקאי משומן אחר?

הבעיה היא שאין כרגע אלטרנטיבה לביבי.

אנחנו תקועים איתו לטוב ולרע.

הדבר היחיד שאולי קצת יעזור זה ליצור מימינו מפלגה חזקה שתאפס אותו קצת,

ואני מתכוון לבית היהודי-תקומה למי שתוהה. והלואי שבן ארי ואלדד יתפסו שכל ויצטרפו אליהם

מבחינתי יחימוביץ' או לפיד עדיפים על ממשלת ה"ימין" הזאת....
השמאל עשה הרבה פחות נזקים מאשר הימין..

יש לנו עוד דברים במדינה. כלכלה, חינוך, תשתיות.

תחומים שבהם הוא והממשלה בראשותו פעלו היטב.

צריך גם לדעת לתת לו קרדיט על מה שהוא עושה טוב ולהחזיק אותו חזק בנושאים בהם הוא טועה.

כרגע, עם כל חסרונותיו,  אין אף מועמד ריאלי עם הכישורים להנהיג מדינה יותר מביבי

אם הוא נכשל בהם הוא צריך ללכת

אבל הדיון הוא, כמו שהזכרתי שוב ושוב, לא ברמה האידיאלית אלא ברמה המעשית.

מי ייכנס במקומו? כנראה מישהו שדעתו לא טובה יותר מביבי בנושאי א"י ורוח לחימה, ובנוסף גם לא יודע להנהיג מדינה בנושאים אחרים.

אז כרגע אין אלטרנטיבה

לק"י

ברור, לא?!

אלא אם כן נתעלם מהטילים שנורו עלינו אחרי השעה תשע!!

אוף זה כ"כ מתסכל! התחילו מבצע עם כל המרץ, למה לא להמשיך אותו?! מה העניין להתקפל ולברוח ולתת לערבים להמשיך לעשות את מה שהם רוצים.

לק"י

מחבלים ירו על אוטובוס בצומת גוש עציון. יימח שמם וזכרם!
http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/387097

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה