איזה טיפשות! איזה רפיסות וחולשה- זה מה שהם משדרים!!!

שמעתי ממילואימניקים שעל הגבול כבר שבוע שהם הודיעו שפעם הבאה שקוראים להם לבוא- הם לא מתייצבים! ככה משחקים בהם??

כמה שנים יעברו עד שיפתחו במבצע "עמוד האש"??? [אני חושבת שאולי אפילו לא שנים אלא חודשים, ימים יגידו...]

ממשלת הליכוד הוכיחה שוב, שהיא חזקה מול יהודים וחלשה מול האוייב!!

הפיגוע היום הוא תוצאה של תהליך ידוע מראש:

מו"מ עם מרצחים, כניעה להם - מובילים לחיזוקם

בצורה בלתי רגילה, שישר מתורגמת לפשעים

כמו זה שראינו היום בלב תל אביב.

אני מאוד חושש מה שעתיד להתרגש

עלינו בעקבות זריקת המרץ האדירה

,שנתן ביבי לחמאס להכות ביהודים.

בגירוש יהודים, והרס יישובים!!

המדינה הזו מטומטמת.

אתה יכול לומר שזו רשעות מצידם, אבל זה בטח לא טמטום.

מי שמטומטם הוא מי שנותן לאויב לתקוף אותו ולא מגיב.

זה באמת לא מצחיק מה שהולך במדינה ה***** מצונזר שלנו!!

אני התחלה אמרתי שזה מה שיהיה, ואנשים פה תקפו אותי.

אחד כמו ד' - ואני בכוונה מזכיר שמות, כי מי שיש לו אומץ

לתקוף ברבים - שיהיה לו גם האומץ להתנצל - האשים אותי

בכך שאני 'מחפש סיבות לקטרג מתחת לאדמה'.

אני טענתי מהתחלה שביבי נכנע לחמאס ושהשלטון לא

באמת מתכוון להלחם - ואנשים פה השמיצו אותי.

אני מצפה להתנצלות.

בוא נגיד שאני לא יודעת מה עשו כלפיך,אבל זו לא בדיוק זכותך לדרוש התנצלות וגם לא עושה חשק להתנצל בפניך.

אנשים פה מתלהמים כשיש מי שאמר הכל והם לעגו לו ודחו אותו ואת דבריו.

אז שיהיו גברים ויבקשו סליחה.

שיגידו:

טעינו, צדקת.

מי שלא מודה בכך, בטוחני שלא למד דבר.

בטוחני שלא יודע כלום.

וגם אין לו את הענוה לומר שהוא לא או לשתוק כשצריך.

הייתי מאוד שמח אם היו עוד מצטרפים אליי כבר אז, מה לעשות שלא היו.

זה לא עניין של ענווה אלא של יושר בסיסי.

היה קמפיין מוצלח של 'אמרנו לכםם' אחרי מלחמת לבנון השנייה,

ופה זה אותו הדבר בדיוק.

מגעיל לראות איך זלזלו במה שאמרתי בתחילת השבוע,

ולאף אחד אין את האומץ לקום ולבקש סליחה.

אין לי שום בעיה עם דעותיו, בעיני הן צודקות.

מכאן ועד להידחף ולדרוש התנצלות מכולם - זה פתטי ומעיק.

זה לא תפקידך, והשפלות של מי שנהג כלפיך בגסות - שייכת לו בלבד.

אם הוא לא מבקש - זב"שו.

אם היה לך טיפת שכל בקודקוד היית מניח לאגו הפגוע שלך, נרגע ושמח על כך שצדקת וזו דרכך.

כרגע - אתה נדחף!

בעצם הדרישה הטרחנית שלך שיבקשו את סליחתך ובעצם הילדותיות שבה אתה מבקש אותה.

אתה גורם לכך, שגם מי שמסכים עם דעותיך

מסתכל עליך כרגע בזלזול.

לא סובל ת'טענות המטומטמות הללו.

אין הוגן יותר וצודק יותר מלבקש התנצלות.

את זו שנדחפת לדיון לא לך, אם כבר מדברים.

בזה שאני דורש יושר בסיסי והוגנות?

שאני רואה שמופיע פה בכינויים שונים...

כרגע ראיתי (ממש מזל, כי לא היה עולה בדעתי לפתוח סתם איזו הודעה משלל ההודעות שכאן. כנראה הניק "לא ממלכתי" צד את עיני..), שהזכרת אותי ודרשת שיהיה "האומץ להתנצל" על שהאשמתיך ברבים שאתה מחפש סיבות לקטרג וכו'.  והסיבה לצורך "להתנצל" לדבריך, היא שטענתָ, כביכול, מתחילה שביבי נכנע ולא מתכוין באמת להילחם, ו"השמיצו אותך".

אז קודם, למען ההגינות, גם כלפיך, ומתוך שראיתי שלא מבינים בדיוק על מה אתה מדבר, אני מרשה לעצמי לצטט את הודעתך המדוברת, שנכתבה תוך-כדי הלחימה:

[מעתיק:]

מעניין, פתאום כזה פשוט למוטט את החמאס.
כמה הפצצות עלובות והנה ניצחנו.

מישהו באמת מאמין לזה?
הרי אם זה כ״כ פשוט וקל,
למה חיכה ביבי ארבע שנים?

הוא שאמרתי, הבחירות הם הסיבה,
וחבל שבשביל בחירות עושים הכל,
כולל הפקרת גוש דן לחסדי החמאס.
דם הנרצחים בקרית מלאכי על ידיהם
של ברק ונתניהו האינטרסנטיים האלו.

כלומר: הודעתך לא היתה עד כמה הוא מתכוין להילחם וגם לא שהוא "נכנע לחמאס" (שגם זה בעיני לא היה נכון; גם בלי להסכים לכל צעד שהוא עושה..), אלא שכל המבצע הזה הוא "משיקולי בחירות". גם ש"דם הנרצחים" עליהם, כאילו הירי בכלל התחיל רק אחרי הפעולה ולא היא בגללו... ועל כך הגבתי שזה "לחפש לקטרג", ושטוב שפועלים נגדם - גם אם זה לא מספיק לגמרי (וזה לא "כמה הפצצות עלובות"..), וגם אם מאוחר מידי.  הנה ציטוט תגובתי:

[מעתיק:]

אני חייב להגיד שלצערי אתה מחפש מתחת לאדמה לקטרג [דומני שכל מי ששומע חדשות, יודע בדיוק איך התגלגל המבצע הזה ולמה כעת. גם בלי בחירות. ומכל מקום - מוטב מאוחר ולא בשלמות, מאשר בכלל לא].

"הקב"ה שונא המקטרגים על בניו - אפילו הקדושים" (הגר"א).

אני יודע שעל כל דבר אפשר "לענות". לכן זה מיועד בעיקר לאחרים שרואים.

אינני רואה שום דבר ש"השתנה כעת" ביחס להודעתך ולתגובתי. לא הוברר כעת, כביכול, שהמבצע היה בגלל "בחירות" (שעל זה הגבתי, כפי שכל אחד יכול לראות), גם אם אנו מאד לא שבעי-רצון מהפסקת האש טרם עת. וגם לא הוברר שלא נכון ש"מוטב מאוחר ולא בשלמות מאשר בכלל לא", כפי שאני כתבתי.

אשר על כן, אינני רואה כל סיבה להתנצל על תוכן דברי.

אדרבה, קראתי עוד כמה הודעות שלך - ואני באמת חושב שאתה עוסק יותר מידי בקיטרוג. יש הבדל בין להביע דעה, גם אם אינני מסכים איתה, לבין לקטרג, לכתוב דברים רעים, גם היכן שאפשר לראות טוב ויש טוב.

אבל כמובן ה"תְקיפה" שלי היתה נגד הקיטרוג, ולא בכוונה לפגוע בך אישית (אפילו ניסיתי מיד אח"כ "לערוך" ולהוסיף את המילים "נראה שאתה מחפש" במקום "אתה מחפש", כדי לעדן באופן האישי.. אלא שמשום-מה אי אפשר היה לשלוח את העידכון). על כן, אם נפגעת באופן אישי, אני כמובן מתנצל, לא בגלל אישזהו "שינוי". הייתי עושה זאת גם אם מיד היית אומר שאתה נפגע..  אבל אם כמו שאתה טוען כעת - בגלל שהשתנה משהו - לא ולא. אין לכך כל קשר. אני עדיין חושב שדבריך היו בגדר "קיטרוג", בשעה שכבר עושים משהו טוב (וכמו שאמרתי, גם לא בשלמות ומאוחר - יותר טוב מלא-כלום), ואני עדיין חושב שלהגיד ששיחקו בחיי אדם בשביל "בחירות" זה קיטרוג.

ואני משוכנע שדברי הגר"א שציטטתי, אמורים להדאיג מי שכותב כך, בהנחה שהוא יר"ש.  

ובטוחני שגם מה שכתבת כעת, אינו רק בגלל ש"התברר" משהו. זו יותר "תואנה", לדעתי, גם אם לא במתכווין. גם אם היו פועלים קרקעית וכו', חוששני שלא היית כותב: "חבר'ה, הריני מתנצל בפני רה"מ על שהאשמתיו במלחמה מטעמי בחירות"....  דומני שהיית ממשיך גם אז להאשימו שכל הקרבנות (אם חלילה היו) של הפעולה הקרקעית, הם על ידיו, ושהכל התחיל מטעמי בחירות..

יש הבדל בין ביקורת לבין נטיה לקטרג. הרי גם אני מֵיצר על כך שלא כובשים מחדש את עזה, או לפחות את "פילדלפי", ומקימים את גוש קטיף וכו' וכו'. אבל מכאן עד לחפש בכל התעוררות של "משהו" טוב, את הגורם הרע, כי עדיין אין המציאות שלמה - יש הבדל גדול.

והקיטרוגים הללו, הם לדעתי מרפי ידיים, יוצרים אוירה שמחלישה, בפרט כשנאמרים תוך כדי לחימה, וגם הורסים בנפש אומרם והמתרגל בהם.

ומכיוון שלא הנחתי שדברי יתקבלו עליך, כתבתי שזה מיועד לאחרים שקוראים. שלא להשאיר ללא תגובה כתיבה כזו בעיצומה של לוחמה.

ואין לי כל תרעומת שהזכרת "אחד כמו ד' ואני בכוונה מזכיר שמות"...  אדרבה, דווקא בכך אני רואה סימן לעדינות, שאדם מרגיש "אי נוחות" להזכיר שם, ומרגיש צורך להסביר מדוע עושה זאת..

אבל כמו שאמרתי - אינני רואה כל צורך להתנצל על התוכן. רק אם נפגעת אישית, על כך בוודאי אני מתנצל, ללא קשר לדבריך, שהרי אין לי ענין חלילה לפגוע באיש.

ב. מה בגדר הזה של קיטרוג - אין טעם לחזור ולדוש. עי' לעיל.

ג. "הצגת המציאות" היא ענין של הסתכלות ותלויה הרבה בבחירה. וכשבוחרים להסתכל "רק רע כל היום" זה עצמו פועל לתת כח לרע, כפי שמבואר בהרבה מקורות, וגם בשכל הישר. כמו גם שראיית הטוב ביהודי מחזקת ומעודדת ומעצימה אותו. כל אומה יודעת את התפקיד של המורל הלאומי, שפעמים אינו פחות מנשק. ההתעלמות מכך היא "טמינת הראש בחול" הגדולה ביותר, בפרט כשנעשית ב"חשק" שאין לו הצדקה.

ד. ומי שמקבל את תעמולת החמאס, שזה "נתן להם זריקת עידוד" - מרמה את עצמו, מחליש את עצמו ואת המדינה וכח העמידה. לא המבצע הכניס ב"טווח הטילים" אלא ההתנתקות שנתנה להם אפשרות להתעצם. הטילים היו לפני המבצע, וכעת רובם כבר אינם, וצריך לבחון האם באמת נעשה משהו ממשי למנוע את אפשרות ההצטיידות בהם מחדש או לא.

ה. המבצע הזה לא נתן זריקת עידוד לחמאס, בדיוק ההיפך. זו דרכם - להפריח מילים על "גבורתם" כשם ש"דיווחו" על הפצצת הכנסֶת וכו'. ומי שנתפס לתעמולתם ולשקרים כדי להראות, כביכול, כמה "הרבי צדק" וכד' - הרי הוא מנסה להחליש, ובלי משים משתף פעולה איתם, עם האויב.  "המציאות כפי שהיא", היא שהם ספגו עשרות אבידות שנפש, כולל של בכיריהם, שנגרם שם הרס רבתי, ושמי שנמצא שם מרגיש בדיוק מה הם עברו. והמציאות כפי שהיא, היא שרוב מכריע של טיליהם לא פגע בכלום, ו"יעילותם" ברורה לכל.  ולגבי "פגיעה מוראלית" - הרי שזה תלוי בדיוק באם ידברו כמוך, או ההיפך. זה בבחירה.

ו. זה כמובן לא מצדיק להיכנס במו"מ עם המחבלים.

ז. להגיד "לא השגנו דבר" על נקמה קשה בגויים הללו, רק כי לא המשיכו הלאה (או רק כדי להצדיק את האג'נדה על "המדינה", שנולדה עוד לפני המבצע, ויש כנראה החושבים שכל אמצעי כשר כדי להוכיחה) - זו כפיות טובה, גם לצה"ל גם לקב"ה שנותן לנו כח להגיב אחרי 2000 שנות "כצאן לטבח". גם אם לא נכון שהיעדים "הושגו במילואם". העולם לא שחור-לבן.

ח. "לגיטימי לחשוב" שאנשים היו מוכנים "לצרכי בחירות" לסכן חיי אדם - הרבה פחות מאשר לגיטימי לחשוב שהכתיבה הזאת שלך היא "לצרכי הצדקה" של תפיסת עולם מוכנה מראש, שטוענת בדיוק את הטענה הזו כלפי אחרים.  וכבר אמרתי, גם אם היו מחסלים את כל ראשי החמאס - בטוחני שהיית אומר אותו דבר, אע"פ שכל בר דעת מבין שמלחמה היא דבר מתמשך, וכל הישג הוא חשוב. ואני מעריך שגם אם היו כובשים את חבל עזה - היית עוסק בלהזכיר ש"בגללם בכלל היינו צריכים להגיע לזה" (עובדה נכונה לכשלעצמה).  העיקר לא להגיד משהו חיובי. אם כל המדינה היתה מדברת כך - אכן היינו ר"ל נופלים לפניהם חלילה, והאשמה על הדם היתה על מי שהחלישו.

הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו. זה בדיוק נקרא לקטרג, לחפש את הרע, רק אותו, ובפרט במקום שיש גם טוב, ולא כדי למחות או לתקן בלבד. מי ש"לא איכפת לו" להיות ב"תקן" הזה - יש לו בעיה גדולה.

וכבר אמרתי, בהיות שאתה לא תקבל כי ה"אג'נדה" נולדה לפני המציאות, לכן איני מתכוין "לשכנע" אותך. מי שמרגיש טוב בראיית הרע, יכול להתבוסס בו, וחבל. זה מיועד לאחרים שקוראים. ולכן גם לא אמשיך את ההתדיינות מעבר לכך. זה חסר טעם. וכדלעיל- אין אן ענין "אישי" אלא כנגד המהות שמנסה בכל כח לזרוע מורך ורע, במקום לבקר היכן שנכון ולהודות על הטוב.

[הוספה מאוחרת: והנה דוגמה ממישהו שמומחיותו הצבאית גדולה יותר ואומר ההיפך גם מהצד ה"יבש":

/News/News.aspx/247298 ]

[ואינני יודע מי הפורום הבטחוני ששם יש לך "רוב" שאומר שהחמאס יצא "מחוזק" מההתמודדות הזאת, חוץ ממחוזק בפאנטזיות שזה תמיד..]

ומכל מקום, לכתוב על יהודי כזה "סתם טיפש" - זה בוודאי לא מצטיין בשמירת הלשון. דומני שהקפדת על דברים קלים יותר שנכתבו כלפיך.  צריך להתרגל: יתכן שיהיו גם גם אנשים נבונים, שאינם חושבים בדיוק כמו שאחרים היו רוצים.

אמרו על רבין, שהביא עלינו את אוסלו, הם גם הבינו יותר מאיתנו בביטחון לא??
 

הרי אפשר לומר זאת כמעט על כל נושא.

לא דיברנו כעת על אמירה "מה צריך לעשות", שהרבה פעמים אנשים שכאילו-מבינים אומרים עפ"י עמדות בנושאים אחרים, שיש שבראשם; אלא כ"תנא דמסייע" שלא להזדרז לנפנף ב"ניצחון" כביכול של החמאס.. ובשביל זה באמת עוזר מישהו שמכיר את הנתונים ומשמעותם. וכבר כתבתי שהאמירות החוזרות ונשנות על "מחוזקותם"כביכול, רק פועלות את זה.. אולי כדאי בענין הזה ללמוד מהרשעים, שאפילו למציאות לא נותנים "לבלבל" אותם (משעל ימ"ש: האויב נתן לנו מכה קשה, אבל ככה זה מלחמה. ועוד..). צריך להבדיל הבדלה ברורה בין ביקורת, בין חיזוק לפעול ביתר שאת, בין הסברה חוזרת ונשנית שצריך מטרות, גם של כיבוש הארץ וגם של מחיית הרשעה ו"באין חזון ייפרע עם" - לבין "לקונן" באופן שלא רק שאינו מתאים למציאות, אלא גם מחליש את המוטיווציה להילחם ולעשות משהו.

ואני מניח שאתה מבין שאני האחרון שחושב שלא צריך "ללכת עד הסוף" כלשונך בהודעה הבאה, ולא רק להשמיד את ארגוני הטרור, אלא גם לתקן את "החטא הקדום" ולהישאר שם.

ואת אפי איתם אני מכיר באופן אישי, והוא אדם יקר - גם אם לא חייבים להסכים עם כל דבר שאומר. אפשר להתווכח גם בלי כינויי גנאי (זה לא מופנה להודעתך).

ש"אפילו אותו" תהיה מוכן לצטט.

א. כל מי שקורא את דבריו רואה מה ההבדל בין סגנונו המבקר עניינית, המלא ציפיה לכבוד ישראל והמכבד את הצבא מול האויב, לבין סיגנונך מלא השינאה והקיטרוג. בין ביקורת בונה להרסנית.

ב. הוא אינו אומר, כמוך, שיצאו למלחמה בשביל סיבות פוליטיות (חבל שלא ציטטת את אלעזר שטרן - ששוקל ריצה פוליטית. הוא דווקא אמר כמוך. אולי "אפילו" הוא היה כשר לציטוט על ידך על מזבח "קדושת" השנאה והקיטרוג..). ההיפך מדבריך - הוא חושש שמא ההפסקה היתה בגלל זה, וגם זה אומר בזהירות ולא בוודאות.

ג. הוא אינו אומר כמוך שההפצצות היו מיותרות והפסד, ו"עלובות", כמובן, אלא שהיה צריך להמשיכן, כמו שגם אני סבור, כמובן.

ד. הוא כתב את דבריו אחרי שהפסיקו ובגלל שהפסיקו - ואתה ששת לכתוב את קיטרוגיך עוד בהיות המערכה בעיצומה.

ה. הוא בחיים לא היה כותב בסיגנון שלך - והיה נסלד לראות את מסקנותיך ממנו. וזו אולי טעות שלו כאן - שלא הבין לאן יקחו את דבריו.

ו. אני לא חייב להסכים עם כל מילה שהרב רונצקי כותב, בצד כיבודו. ואני באמת חושב שגם הוא נכשל בכמה ביטויים שאמר, שאסור לאומרם. וחושבני כך על עוד ביטויים מסויימים בעבר, אולי בגלל שהוא מדבר גם לא מעט ב"רגש", אז לפעמים יכול "להתפספס" קצת. בלי סתירה לכך שאת מחשבותיו על מה שהיה צריך לעשות (ציר פילדלפי וכו'), אמרתי עוד לפני כן..

ומה שאתה כותב על "להחניף לרשעים" ובסגנון ה"חרדי" הידוע, "אחת העבירות החמורות"...  הרשעות הכי גדולה זה לקרוא לאחרים בקלות רשעים. וההודעות שלך לצערי מלאות בסיגנון כזה. ובעיני זו באמת רשעות ורוע. וחוששני שהרוע הזה יאכל בסוף גם את עצמך, אם לא תתעשת באיזשהו מקום.

בס"ד

 מה שבטוח לא את עפ ישראל.

וגם נשיא מצרים האנטישמי, יצא מחוזק בעולם...

במקום ללכת עד הסוף ולהשמיד את ארגוני הטרור ברצועה, נתנו להם עוד זמן להתחמש, ואם עד היום ירושלים ות"א היו הקו אדום, מעכשיו הם נכנסו לשגרת הטילים, ובזה חמאס ניצח אותנו..

אז הרגנו להם בכיר אחד, אז??? ממש אכפת להם, יקום מחבל אחר תחתיו, זה לא מה שישבור אותם...

אז ככה תוציא כבר מהלקסיקון את הביטוי חילול ה'. אוקי כי

הוא ממש לא קשור לכאן, זאתומרת הוא כן קשור אבל זה אבסורדי 

לומר על כניעת הממשלה לחמאס חילול ה' ובד בבד לדבר בצורה כ"כ

מחללת שם שמים כלפי יהודים. נכון הם טועים, ובגדול. 

אבל אלוקים שם אותם שם ואותנו פה. ולכל אחד יש תפקיד אז תכנסו לפרופורציות

ותזכרו שלכל מקל יש יד שמחזיקה ומכה דרכו. זה מה שאנחנו צריכים להבין.

למה סתם לזרוק שטויות?

כתוב בספרי אאל"ט:

'שפלותם של ישראל - חילול שמו הוא'.

אין יותר חילול השם מאשר כשעם ישראל

מושפל ומשפיל את עצמו מול הגויים.

זה חילול ה'. אבל רמה חמורה יותר זה חילול שם ה' אצל יהודים.

פשוט תתאפסו על ההתבטויות שלכם, כי לא תמיד האוזן/עין שתקלוט את

זה תבין את הרגשות וההסתערות. ותצא עם הרגשה של תפסיקו לקטרג על יהודים שהם חלק מעם ישראל תרצו או לא.

ודרך אגב (למדתי קצת שדרותי..) המקור הראשון בתנ"ך הוא “וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה', מְקַדִּשְׁכֶם."שמות

מבינים 

זו אולי עבירה חמורה מאוד, ובהחלט צריך לעשות עליה חשבון נפש אם אמרנו תמיד את מה שנכון

אבל היא לא נכנסת בגדר חילול ה'..

(אלא אם כן אתה עושה זאת לעיני אומות העולם.. וזה לא הסיפור כאן)

הבעיה שגם אם אלף רבנים יאמרו את זה, לא תאמיני להם.

הלכות יסודי התורה פרק ה

א  כל בית ישראל מצווין על קידוש השם הגדול הזה, שנאמר "ונקדשתי, בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב); ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר "ולא תחללו, את שם קודשי" (שם).  כיצד--בשעה שיעמוד גוי ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה או יהרגנו, יעבור ואל ייהרג:  שנאמר במצוות, "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח,ה)--ולא שימות בהם.  ואם מת ולא עבר, הרי זה מתחייב בנפשו.

ב  במה דברים אמורים, בשאר מצוות--חוץ מעבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים.  אבל שלוש עבירות אלו, אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תיהרג, ייהרג ואל יעבור.

ג  במה דברים אמורים, בזמן שהגוי מתכוון להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו או אנס אישה לבועלה וכיוצא בזה.  אבל אם נתכוון להעבירו על המצוות בלבד--אם היה בינו לבין עצמו, ואין שם עשרה מישראל--יעבור ואל ייהרג; ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל--ייהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוון להעבירו אלא על מצוה משאר מצוות בלבד. (כלומר פרהסיה 10 יהודים כן גם אם יש לי עשרה אחים הרי זה נכנס לקטגוריה פרהסיה)

ד  [ג] וכל הדברים האלו, שלא בשעת השמד.  אבל בשעת השמד, והוא כשיעמוד מלך רשע כנבוכדנאצר וחבריו ויגזור שמד על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצוות--ייהרג ואל יעבור, אפילו על אחת משאר מצוות, בין נאנס בתוך עשרה, בין נאנס בינו לבין גויים.

ה  [ד] כל מי שנאמר בו יעבור ואל ייהרג, ונהרג ולא עבר--הרי זה מתחייב בנפשו.  וכל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור, ונהרג ולא עבר--הרי זה קידש את השם.  ואם היה בעשרה מישראל--הרי זה קידש את השם ברבים, כדנייאל חנניה מישאל ועזריה וכרבי עקיבה וחבריו; ואלו הם הרוגי מלכות, שאין מעלה על מעלתם, ועליהם נאמר "כי עליך, הורגנו כל היום; נחשבנו, כצאן טבחה" (תהילים מד,כג), ועליהם נאמר "אספו לי, חסידיי--כורתי בריתי, עלי זבח" (תהילים נ,ה).

ו  וכל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור, ועבר ולא נהרג--הרי זה מחלל את השם, ואם היה בעשרה מישראל, הרי זה חילל את השם ברבים; וביטל מצות עשה שהיא קידוש השם, ועבר על מצות לא תעשה שהיא חילול השם.  ואף על פי כן, מפני שעבר באונס, אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין, אפילו הרג באונס:  שאין מלקין וממיתין, אלא לעובר ברצונו בעדים והתראה, שנאמר בנותן מזרעו למולך, "ונתתי אני את פניי באיש ההוא" (ראה ויקרא כ,ג; ויקרא כ,ה); ומפי השמועה למדו, "ההוא" לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.

ז  ומה אם עבודה זרה, שהיא חמורה מן הכול, העובד אותה באונס אינו חייב כרת, ואין צריך לומר מיתת בית דין--קל וחומר לשאר מצוות האמורות בתורה.  ובעריות, הוא אומר "ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כב,כו).

ח  [ה] נשים שאמרו להם גויים, תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה, ואם לאו, נטמא את כולכם--יטמאו את כולן, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.  וכן אם אמרו להם גויים, תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו, נהרוג את כולכם--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.  ואם ייחדוהו להם ואמרו, תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם--אם היה מחוייב מיתה כשבע בן בכרי, ייתנו אותו להם, ואין מורין להם כן, לכתחילה; ואם אינו חייב--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.

ט  [ו] כעניין שאמרו באונסין, כך אמרו בחולאים.  כיצד--מי שחלה ונטה למות ואמרו הרופאים שרפואתו בדבר פלוני מאיסורין שבתורה, עושין לו.  ומתרפאין בכל איסורין שבתורה, במקום סכנה:  חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים--שאפילו במקום סכנה, אין מתרפאין בהם; ואם עבר ונתרפא--עונשין אותו בית דין, עונש הראוי לו.

י  [ז] ומניין שאפילו במקום סכנת נפשות, אין עוברין על אחת משלוש עבירות אלו:  שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך" (דברים ו,ה), אפילו הוא נוטל את נפשך.  והריגת נפש מישראל לרפות נפש אחרת, או להציל אדם מיד אנס--דבר שהדעת נוטה לו הוא, שאין מאבדין נפש מפני נפש; ועריות הוקשו לנפשות, שנאמר "כי כאשר יקום איש על ריעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה" (דברים כב,כו).

יא  [ח] במה דברים אמורים שאין מתרפאין בשאר איסורין אלא במקום סכנה--בזמן שהן דרך הנאתן, כמו שמאכילין את החולה שקצים ורמשים, או חמץ בפסח, או שמאכילין אותו ביום הכיפורים.  אבל שלא דרך הנאתן, כגון שעושין לו רטייה או מלוגמה מחמץ או מעורלה, או שמשקין אותו דברים שיש בהן מר מעורב עם איסורי מאכל, שהרי אין בהן הניה לחיך--הרי זה מותר, ואפילו שלא במקום סכנה:  חוץ מכלאי הכרם ובשר בחלב--שהן אסורין, אפילו שלא דרך הנאתן; לפיכך אין מתרפאין בהן, אפילו שלא דרך הנאה, אלא במקום סכנה.

יב  [ט] מי שנתן עיניו באישה וחלה ונטה למות, ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתיבעל לו--אפילו הייתה פנויה, ואפילו לדבר עימו מאחורי הגדר--אין מורין לו בכך, וימות ולא יורו לו לדבר עימו מאחורי הגדר:  שלא יהו בנות ישראל הפקר, ויבואו בדברים אלו לפרוץ בעריות.

יג  [י] כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, בשאט בנפש להכעיס--הרי זה מחלל את השם; ולפיכך נאמר בשבועת שקר, "וחיללת את שם אלוהיך, אני ה'" (ויקרא יט,יב).  ואם עבר בעשרה מישראל, הרי זה חילל את השם ברבים.  וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה, ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו--הרי זה מקדש את השם.

יד  [יא] ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם, והוא שיעשה אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהברייות מרננים אחריו בשבילן, ואף על פי שאינם עבירות--הרי זה מחלל את השם:  כגון שלוקח ואינו נותן דמי הלקח לאלתר, והוא שיש לו, ונמצאו המוכרין תובעין אותו, והוא מקיפן; או שירבה בשחוק, או באכילה ושתייה אצל עמי הארץ וביניהן; או שאין דיבורו בנחת עם הברייות, ואינו מקבילן בסבר פנים יפות, אלא בעל קטטה וכעס; וכיוצא בדברים האלו.  הכול לפי גודלו של חכם--צריך שידקדק על עצמו, ויעשה לפנים משורת הדין.

טו  וכן אם דיקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הברייות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבילן בסבר פנים יפות, ונעלב מהן ואינו עולבן, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין, ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין--והוא שלא יתרחק הרבה, ולא ישתומם הרבה--עד שיימצאו הכול מקלסין אותו ואוהבין אותו, ומתאווין למעשיו:  הרי זה קידש את השם, ועליו הכתוב אומר "ויאמר לי, עבדי אתה--ישראל, אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט,ג). 

משנה תורה - ספר המדע

מעליב ליהודי - הוא חילול ה' - ?

לא!

זה בהחלט לא יפה! אבל זה לא חילול ה'!

נכון שלא בכל מקום ותלוי מי המעליב.

כלומר אם זה לפני 10+ יהודים והמעליב מחזיקים ממה שהוא מוציא מהפה (מחזיקים ה10) אז זה חילול.

בטח שלא לפושע כמו ביבי נתניהו הרשע.

ואם את מתכוונת לומר שעשרה יהודים זה גם בתוך המשפחה..

אז סביר להניח שאם פגעתי באחי, במצב שכל המשפחה נכחה בבית, עשיתי חילול ה'..

(כשזו עבירה שאין עליה כפרה!)

מעניין, אפשר לשאול רב על זה.. אבל עדיין נשמע לי מופרך לחלוטין.

אבל אתם לא מבינים אותי!!!

נתפסתם על המילה הלא נכונה, שחררו לחץ וכוונו את הפוקוס למה שרצית בסה"כ לומר.

אתם מדברים על חילול ה' מעשי של הממשלה ועל הדרך מחללים גם. ?

(לא חשבתי שהם טיפשים ואני גם בזמנים שהייתי  עם דיעה של א"י השלמה תותבי"א שמתי לב על מעגלים רחבים יותר ועל ההשלכות שלהם)

כיון שאין פה משהו בפרהסיה.

אלא אם כן פרהסיה זה ציבור קוראי ערוץ 7, והחברים שלי בפייסבוק.

ואז אני מבינה שפרהסיה זה גם המשפחה שלי.

[ומה זאת אומרת "הייתי בדעה של א"י השלימה".. כרגע את לא?]

אבל אם מישהי מוצאת את עצמה במציאות שהיא תורנית ונגד א"י השלימה - 

יש לה לדעתי השקפה מעוותת.

לא אתפלא אם תקראי את הגדרות הרמב"ם וספר החינוך למצוות קידוש ה' - 

ותביני הפוך מכל מה שנכתב.

אבל לא בכל מחיר.

ואריאל צודק אין פה על מה לדבר סליחה, ושלום

ואושר תימידי המחיר שלי הוא לא ושוב פעם לא ולא ולא המחיר שהיה אריאל שרון מוכן לשלם.

ולא ניכנס לפה.

ודיי.

 דפוקים בשכל. 

אני שמח קצת בשביל החיילים, שלא צריכים להיכנס לתופת שם.

אמרתי, יש צד אחד משמח בסיפור הזה.... שחיילים לא נכנסו לתופת.

יושבים ומחכים לאזעקה הבאה. שיטוסו כבר לכל הרוחות..

הממשלה המטומטמת הזאת. הם מ-ת-א-מ-צ-י-ם להיות טיפשים! לעצום עיניים!!
והנה הגיעו האזעקות הבאות... והנפילות... ימח שמם וזכרם. שיעלו על עזה וימחקו אותם כבר!

כמו בשעות שצה"ל ממש הפגיזו..

אני מקווה שזה לא רעש של החזרה שלהם..

אלא שהם הלכו להפציץ עוד כמה יעדים

רגע לפני "הפסקת אש"

ד"א עוד מעט בחירות..

כדאי שתחשבו טוב טוב במי אתם בוחרים!!!

מדינה של לוזרים!

נותר רק לקוות שיקום האיש שיקח לו אותם גם בבחירות

יחימוביץ'? לפיד? ליברמן? פוליטיקאי משומן אחר?

הבעיה היא שאין כרגע אלטרנטיבה לביבי.

אנחנו תקועים איתו לטוב ולרע.

הדבר היחיד שאולי קצת יעזור זה ליצור מימינו מפלגה חזקה שתאפס אותו קצת,

ואני מתכוון לבית היהודי-תקומה למי שתוהה. והלואי שבן ארי ואלדד יתפסו שכל ויצטרפו אליהם

מבחינתי יחימוביץ' או לפיד עדיפים על ממשלת ה"ימין" הזאת....
השמאל עשה הרבה פחות נזקים מאשר הימין..

יש לנו עוד דברים במדינה. כלכלה, חינוך, תשתיות.

תחומים שבהם הוא והממשלה בראשותו פעלו היטב.

צריך גם לדעת לתת לו קרדיט על מה שהוא עושה טוב ולהחזיק אותו חזק בנושאים בהם הוא טועה.

כרגע, עם כל חסרונותיו,  אין אף מועמד ריאלי עם הכישורים להנהיג מדינה יותר מביבי

אם הוא נכשל בהם הוא צריך ללכת

אבל הדיון הוא, כמו שהזכרתי שוב ושוב, לא ברמה האידיאלית אלא ברמה המעשית.

מי ייכנס במקומו? כנראה מישהו שדעתו לא טובה יותר מביבי בנושאי א"י ורוח לחימה, ובנוסף גם לא יודע להנהיג מדינה בנושאים אחרים.

אז כרגע אין אלטרנטיבה

לק"י

ברור, לא?!

אלא אם כן נתעלם מהטילים שנורו עלינו אחרי השעה תשע!!

אוף זה כ"כ מתסכל! התחילו מבצע עם כל המרץ, למה לא להמשיך אותו?! מה העניין להתקפל ולברוח ולתת לערבים להמשיך לעשות את מה שהם רוצים.

לק"י

מחבלים ירו על אוטובוס בצומת גוש עציון. יימח שמם וזכרם!
http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/387097

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.