למה לשחוט אם ובנה ביום אחד אסור אבל לשחוט תרנגולת ולאכול ביצה(שלה) ביום אחד מותר.

בעצם, אם ובנה זה כן??

צריך להבין את המשמעות של האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו",

וזה ההסבר שלי:

מה תפקידו של החלב?

תפקידו הוא להשביע ולגדל את הגדי.

ולכן, האיסור נובע מכך שלכל דבר בעולם יש תכלית

וכוונת הבורא הוא שהחלב ישמש לגידול הגדי.

ולכן - מי שמשתמש בחלב כדי להרוג את הגדי (גם לאחר נשחט)

הרי הוא פועל נגד רצונו של הבורא ונגד ייעודו של החלב.

שמואל פישר

לא נאמר כי אסור לבשל גדי ביחד עם אמו שתחי' אלא רק עם חלבה.

אי לכך ובהתאם לזאת- ניתן לבשל אפרוח ביחד עם אביו, אמו וכל משפחתו המורחבת.

וק"ו שמותר אפרוח בפוטנציה, כלומר ביצה.

מסכת הוריות, כבר למדת?

עיין שם בר"ן ומה שכתב ברי"ף. לפי זה תראה שהקושיה של רש"י על הרא"ש מתורצת בדברי תוס'. שמה שהביא הרמב"ם בשם המרדכי על הרמב"ן והקשה עליו הטוש"ע במשנ"ב שם בשפתי כהן ובבית יוסף על הכסף משנה.

אין כאן קושיה בכלל.

בטוח? איפו ניתן למצוא את זה?

על פי מאחז"ל בספר הלכות מטבח לשטו"תים שם נאמר "כלבישול באימו מותר אך בבנו מותר ואף מצווה"

לכן כל המבשל גדי בחלב אימו עובר על איסורי תורה אך המטגן שניצל גם נהנה וגם מקיים מצוות עשה דשטו"תייתא

אך הרב "חומרא" שליט"א כתב שיש לחוש גם למטגן בבנו ולכן מצינו שיש מבני ישראל שמחמירים על עצמם ושמים קמח בין השניצל לבנו דהיינו הביצה ודו"ק ודפח"ח

נתפלפלו בה כבר מקדמת דנא גדולי השפים זצוקלל"ה וכן הרה"ג הרב טבחים נבוזארדן שליט"א הי"ו ימ"ש.

וכן ראינו בספרים הקדושים של הרבנית הדגולה הצדקת רות סירקיס תחי'.

שכן עניין זה מצינו גם במאכלים נוספים, קדושים ונוראים. אכילת נבטים בחסותיהם, לחם וחיטה על שולחן אחד (בשבתות ובימים טובים), שמן וזיתים וכן על זה הדרך. וכמובן שגם אותם ת"ח עצומים עלתה בליבם הקושיא הנוראה שהעלה הרה"ח ר'  המעשה-העיקר, שכיוון לדעת גדולים, הקישו מהלכות מדורות מהרה"צ, גאון הדור הל"ג בעומר שליט"א, שנהגו בכל הדורות לשרוף דף בגפרור אימו וכן עם עצים ועצות ושאר מרעין בישין, מכאן שאין איסור לאכול הדברים הנ"ל ואין לחשוש משניצל בביצה.

וראוי שיוסיף וילמד ויבאר ויעיין בספרים הקדושים הנ"ל. וד"ל.

שניצל מותר במידה והביצה לא אמא שלו

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.