אני הייתי אומר לו לעשות מהיו"ד ה"א, ולא הייתי קולף. אני לא יודע אם קולפים בשביל "זה אלי ואנבהו" במיוחד שמדובר כאן בפגם קטן מאוד בגלל שהרך של היו"ד כאן כמעט ישרה.

לגבי הקוצים, לפי דעתו של הרב גרוס אפשר לנקות קצת אבל לא עד גוף האות, אני אישית הייתי משאיר במקרה הזה.

אני לא מבין למה הוא קלף וגם למחוק לא נראה לי שהייתי מוחק אני אישית רק מתי שיש איסור למשל דיבוק שאפשר לתקן אבל לא מוחקים ליופי 

פה בעצם היוד נטפלת מכוון שהפירוש הוא, זה האל שלי. היוד מוסיפה את השייכות ששלי. יש בשמות יוד שהיא שורשית כגון אלוקים וכו' אבל פה לא.

וכן בגלל שהמילה קיימת במקום אחר אז יש לנו בעיה למחוק כמו שהביא עבודת הגרשוני סימן צה. ואם הוא יעבור עליה וזה לא דומה לדיון של הט"ז עם המהר"ם מלובלין לגבי מחיקת היו"ד בסימן רע"ו סעיף קטן ז` לגבי שם אלוקינו ששכח את היו"ד.

ולגבי לעבור על כך, נכון שאנו פוסקים כמו אלה שאומרים שאסור גם לייפות ולצורך תיקון אבל מי אמר שחייבים למחוק אפשר לעבות את האות ואז אתה מסתיר את הקוצים ובכל מקרה הקוצים לא מעכבים כמו שיש בשם הויה בחילוק.

אפשר לקלוף רק את הי' מכוון שהיא נטפלת וכן יכול לעשות ממנה ה' ויכול או לעבות אותה או להשאיר את הקוצים מכוון שהם לא מעכבים

ה באות שאתה כותב חדשה פה היא כבר קיבלה קדושה אומנם של נטפל אבל גם אותה אסור למחוק והקוץ לא התבטל בגלל הכתיבה .

נכון וגם יש סתירה בחת"ס ששלוש סימנים אח"כ פסק כי זה מדרבנן וכן נודע ביהודה וכן ראשונים שפסקו כך.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.