ידעתי שזה לא אחר מיצרן דיו לנצח. אין טעם להסתתר מאחרי הניק המצחיק הזה.

אני אישית לא צריך שום הוכחה ושום פסק משום רב, כדי להשליך את הדיו הזה לפח (שעלו לי גם יותר מדי כסף) הספיק לי לקרוא את הבלוג שלך.

וכן לא מרגש אותי כל הקישורים שהעלת.

אני כותב מתוך כאב.

אני מתפלא על תוכן וצורת התגובות.

בכוונה אינני נכנס לויכוח על תוכן.

רק רציתי להעיר לאחרים, 

אין להיבהל מתגובות תקיפות.

עיינו בתוכן באובייקטיביות.

אות והדר, 

למרות שאני חולק בתוקף על מה שמוביל אותך לתגובה חריפה, עדיין אני מעריך אותך. אתה משתקף בתגובותיך האחרות כת"ח יר"ש ואדם עדין. אני משער שקנאת ראשונים עלתה על ליבך. ולכן אני מגיב כי אינך מתלהם סתם.

אבל אני עדיין מתפלא. 

ואינני מתכוין להיכנס ממש לתוך הפולמוס. את דעתי רמזתי כבר בשירשור השני. ולמרות שגם אני כעסתי מאוד, עדיין רמזתי. אינני רוצה להוסיף יותר ממה שכבר אמרתי.

הרב שלמה עמר אמר בפומבי שהתפילין שעל ראשו כתובים בדיו לנצח.

אני גם לא נכנס על עצם הדיו אם הוא טוב, יותר טוב או לא. אני גם קניתי ממנו, המלצתי עליו לאלה שמתקנים לי ס"ת ואפילו קניתי לחלק מהם בעצמי.

אחרי שנחשפתי לדבריו בבלוג שלו גם דנתי אותו לכף זכות אמרתי אולי לא למד ולא שנה ואולי השתבש עליו דעתו מרוב חמדת פרסום וממון, אבל כשהגדיל לעשות ויצא כאילו העפצים לא כשרים ולא מתבטלים מדין מעמיד ועוד כאלה וכאילו הדיו הרגיל הוא פסול אם לא בדיעבד דבדיעבד והמשיך לעשות תעמולה על זה בעקשנות 

עכשיו גם כאן התחיל ולא יעזור להתכווח אתו וגם אם משה רבנו יבוא ויגיד לו שדיו שלנו הוא בסדר גמור, הוא לא ישתכנע לכן

אני הגעתי למסקנה אין האדם הזה נאמן לקנות ממנו דיו. אני זרקתי את כל הבקבוקים וכן לא ממליץ לאף אחד בודאי לא לתלמידי להשתמש בזה.

וזה דעתי האישית, אם כל העדינות, זה מסקנה חריפה, ובכלל לא משנה לי מי משתמש בזה ומי לא. גם אני לא בטוח שהרב עמר ראה את כל מעלליו של יצרן הדיו.

אספר לך גם סיפור קטן, בימים שלמדתי איסור והיתר לסמיכה, עלה בדעתי לכתוב מאמר הלכתי על "סופר שלא קידש שם מטבטל או לא?", וכתבתי סקיצה אם הוכחות מוצקות וברורות שסופר ששכח לקדש שם, השם מתבטל ברוב, בדיוק נגד השו"ע וקול יעקב וכו'. הראתי את זה לרב חשוב, והוא שאל אותי אם אני אזרוק את זה או שאני רוצה שהוא יזרוק את זה! נתן לי דרשה שלמה על איך פוסקים ומחדשים הלכה. והוא צודק לגמרי.

תודה על המחמאות, הלואי שאזכה.

כל שחור ומתקיים - כשר.

במשך 3000 שנה, מאז ימי קדם ועד ימי רבי שמואל אבוהב (כמאה שנה אחרי כתיבת השולחן ערוך) לא הייתה שאלה על דיו סת"ם, האם כל המרכיבים חייבים להיות מן המותר בפיך. דיו סת"ם אף פעם לא עשו עם מרכיבים שידעו שהם אסורים לאכילה. רבי שמואל אבוהב היה הראשון שכתב תשובה לשאלה על כשרות דיו סת"ם שיש בו סתם יינם. תשובתו פורסמה בשו"ת דבר שמואל, שאלה קס"ב. בתשובתו כותב רבי שמואל אבוהב "מה שהיה כשר מתחילתו ונאסר אח"כ בידי שמים או בידי אדם לא נפסלו כספרים תפילין ומזוזות". זו הסיבה שקלף ממין המותר בפיך כשר אפילו מנבלות וטרפות שלהם, כי היו כשרים מתחילתם. זו גם הסיבה שרבי שמואל אבוהב מתיר דיו עם סתם יינם, כי היין היה כשר מתחילתו ורק אחר כך נאסר.

אילו היה מותר לעשות דיו סת"ם עם מרכיב שאינו מותר בפיך מתחילתו, היה רבי שמואל אבוהב יכול לענות לשאלה במשפט אחד, ולא היה נצרך ללמוד את התשובה מדין קלף. מכאן אנו למדים שאין שום התר לעשות דיו עם מרכיב שאינו מותר בפיך מתחילתו.

ביריעות שלמה, פרק ג, כתוב על הדיו: "רק יש לברר אם אין בו חשש מצד המותר בפיך דהיינו שלא יהא מעורב בו דבר טמא." ובהערה 7 כתוב: " ויש לברר ממה עשוי הדיו בעט גרפיקאים ואם אין בו חשש מצד המותר בפיך שפיר דמי לתייג בו לכתחילה. ואפילו אם לא ירצו לגלות בחברה את סודות הדיו רק שיודיעו ויאשרו שאין בזה שום דבר מן החי ומן הענבים די בזה."

ביום ז' אדר תשע"ב נשאל הגר"מ פרידלנדר שליט"א האם דיו לסת"ם חייב להיות מן המותר בפיך. כבוד הרב ענה שהדיו חייב להיות מותר בפיך מדינא, כי הכתב הוא עיקר הסת"ם, ואיך יכול בכלל להיות הווה אמינא שדיו לא צריך להיות מותר בפיך?

ביום י"א אדר נשאל הרה"ג שמאי גראס שליט"א האם צורך הדיו להיות מן המותר בפיך הוא לכתחילה או בדיעבד או מצוה מן המובחר. כבוד הרב ענה שזה פשוט שזה מעיקר הדין. בדיוק כמו שקלף חייב להיות מן המותר בפיך, כך גם הדיו.

מי אמר שבמשך 3000 שנה כתבו רק בדיו שמרכיביו היו כשרים לאכילה?

לא הבאת לכך ראיה.

אמנם הבאת היר"ש, שהוא חשוב מאוד, ופוסקי זמננו, אבל בבקשה תביא ראיות יותר טובות (ומ"ש הרב מאזוז שליט"א בהערות ליר"ש ח"א לעיין ביבי"א, הרואה הדברים במקורם יראה שממש לא מוכרח שזו כוונת הגר"ע שליט"א)!

לפי הידוע לי, מותר מעיקר ההלכה להשתמש בדיו שחור כראוי, וא"צ לחקור אחר מרכיביו. עיין שו"ת תבו"ש ח"א סי' יד, טו, טז (שם תמצא מקורות רוא"ח).

הגר"ע שליט"א החליף את התפילין שלו? ואת הס"ת שבבית מדרשו?

הרב וואזנר שליט"א החליף את התפילין שלו?

שאר גדולי הדור?

אחת מהשתיים, או שלא אכפת להם שהדיו נעשה ממין שאינו מותר, או שהדיו הרגיל כן נעשה ממין המותר בפיך, ואין בו שום בעיה!

נראה לי שלמעשה, כל זמן שהגר"ע שליט"א (ושאר גדולי הדור שליט"א) ימשיך להניח התפילין שלו ויקרא בס"ת שלו, אני אמשיך להניח התפילין שלי, ולכן גם אכתוב לאחרים בדיו הזה ללא שום חשש ופקפוק.

אולי יש כאן ענין של לכתחילה ובדיעבד. אינני יודע. לכתחילה מרכיבי הדיו צריכים להיות כשרים, ובדיעבד אם יש מרכיב שאינו כשר זה לא פוסל את הדיו וודאי שאינו פוסל את הסת"ם.

>אילו היה מותר לעשות דיו סת"ם עם מרכיב שאינו מותר בפיך מתחילתו, היה רבי שמואל אבוהב יכול לענות לשאלה במשפט אחד, ולא היה נצרך ללמוד את התשובה מדין קלף.

למה היה רבי שמואל אבוהב צריך ללמוד את התשובה מדין קלף? למה לא ענה בשתי מלים "הכל כשר"?

לענין "א"צ לחקור אחר מרכיביו" - אני מסכים. המאירי אומר כך במפורש. השאלה היא האם זה מתייחס למרכיבי הדיו מצד האיכות הטכנית של הדיו, או מצד כשרות בפיך?  לפי מה שהבנתי את דברי הרבנים מועלם, פרידלנדר, וגראס שליט"א, כן צריך לחקור את המרכיבים מצד כשרותם.

דיו שערבבו בו סת"ם יינם,

פסק רי"ף שאסור ולכתוב בדיו הצלול שלוקחים מהגויים מפני שהיין הוא בעין ור"ת מתיר.

וכן דעת מהר"ם פרוניצציאל שהוא תלוי במחלוקת המחבר והרמ"א אם סת"ם יינם אסור בהנאה. לדעת הרמ"א שמקל בזה יהיה מותר לכתוב בו תפילין ולדעת המחבר שאסור בהנאה מ"מ אם כבר נכתב י"א שכשר כך דעת המרדכי (פ"ב דע"ז תתכ"ג).

בבקשה תשאל את הרבנים שאתה מרבה לצטטם, האם זה איסור דאורייתא או מדרבנן? 

שאלה - 91303
שלום לכבוד הרב
האם הרב מכיר הדיו שנקרא דיו לנצח?
קשה לכתוב אתו בצורה טובה, אבל לא נמחק בכלל, גם אחר קימוט והרטבת הקלף.
המייצרים אומרים שהדיו הרגיל כשר בדיעבד וזה לכתחי'.
תשובה
אל תסמוך על דבריהם , אלא שיש יותר חשיבות לכתוב בדיו המתקיים לאורך זמן .

יפה.  נראה שהתשובה של הרב מוצפי שליט"א אומרת את הכל במשפט אחד: "יש יותר חשיבות לכתוב בדיו המתקיים לאורך זמן." התשובה כנראה מבוססת על:

רשב"א: "לענין ספרים דבעינן דבר המתקיים לעולם".(רשב"א, שבת, קטו).

רמב"ם: "איך יכתב בכגון זה דבר שירצו שיתקיים אלפי שנים?" (שו"ת הרמב"ם, סימן קלו).

צמח צדק כותב שלש פעמים: "עיקר מעלת הדיו הוא זה דכשכותבים בו הוא דבר של קיימא ... עיקר מעלת הדיו היינו שהוא דבר של קיימא ...  עיקר ענין הדיו הוא דבר של קיימא".   ואח"כ מוסיף אזהרה נגד דיו שנושר מן הקלף:  "להזהיר שמרבוי הגלאנץ לא יהיו נושרים וקופצים האותיות". (שו"ת צמח צדק, או"ח, טו).

אבני יעקב: "אין כותבין ספרים רק בדבר המתקיים לעולם... ודיו דרכו להיות עומד לעולם... דצריך להיות שחור העומד וכונתו העומד לעולם כמו דיו". (אבני יעקב, סימן ר')

מכאן אנו למדים שדיו צריך להיות כזה שמתקיים לעולם (או אלפי שנים) ואינו נושר וקופץ מן הקלף.

כל מגיה יודע באיזה דיו מצויים נפסקים ומצוי שהדיו נושר לפעמים מן הקלף, ובאיזה דיו אין נפסקים ואינו נושר מן הקלף.
 

אחר. 
חברי מהכולל הקים בלוג בנושא דיו לנצח, ושם החל לקבץ חומר הלכתי על דיו לנצח. אני מציע לכולם לראות את כל התשובות 

הנה הקישור למאמר: כיצד מוליכים שולל קוראים

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.