והאחרון שעשה את זה קיבל מקלחת.
תחילה, כמה התנצלויות מראש:
* כל הדברים האמורים לעיל נכתבו אך ורק על סמך השרשור הספציפי הזה. איני מכירה את הכותב. ייתכן שחלק מן הדברים האמורים לעיל הינם דברים שאינם נכונים ומקורם בהבנה שגויה שלי. אין לקחת שום דבר בצורה אישית.
*אני מתנצלת מראש על השפה הגבוהה שבה השתמשתי,בעיקר לקראת סופו של הטקסט. (זה מה שקורה כשמרגיזים אתי...)
*סליחה אם הייתי בוטה. ממש ממש עצבנת אותי.
* כשיהיה לי כוח אני אמשיך... אם אתה מעוניין אני מוכנה לפרט, אין לי סבלנות כרגע (ואחותי בועטת בי מתחת לשולחן כדי שאני אסיים לכתוב)
א. אתה אידיוט.
אולי לא מבחינה שכלית, אבל לפי מה שכתבת, אתה אידיוט בחיים. תאמין לי שהמציאות שלנו ממש לא "ימויומית ואפרורית".
בתוך ה"יומיומיות ואפרוריות" אנחנו מוצאים את הצבע. וזה מה שהופך אותנו לטובים יותר. לבוגרים יותר. לחכמים יותר. העבודה הזו.
ב. בגרות - מי אתה שתקבע מה זו בגרות? מי אמר שלא אתה התינוק? בכולנו יש חלק שבו נשארנו תינוקים. זה נכון. אבל מי קבע מה זו בגרות? לפי מה שכתבת, אתה הילדותי כאן. אתה התינוק שרואה את העולם בשחור לבן; טוב ורע; בוגר ולא בוגר. אתה רואה את העולם בצורה כ"כ שטחית שזה מזעזע. אתה בז למה שאינך יודע מהו. אתה שופט אנשים בלי לדעת מי הם ומה הם. אתה נתפס על נקודות שטותיות ומחליט על פי הם מה לעשות.
אתה לא יודע בכלל מה זה בגרות.בגרות אינה דבר שאתה יכול לראות לרוב. לא כל שובב הוא תינוק, ולא כל רציני הוא בוגר. בנית לעצמך תמונת עולם שיקרית ואתה לא מוכן לשנות אותה גם כשאתה מבין שהיא לא נכונה. לראות לעומק לא מתבטא בלנתח סיפורים בספרות. הוא מתבטא בבחירות שאנחנו עושים. בהתלבטויות שלנו. בהחלטות שלנו.
ילדותיות אינה דבר רע. " בכול מבוגר מתחבא ילד" אינו משפט שבא לזלזל. זה לטובה.
אולי אתה הוא זה שקורה את המציאות הפוך. שקורה את 9 כ - 6 ואת מ כ N. אתה הוא הלא בסדר. לא אנחנו.
אנחנו האנשים שמוצאים באפרוריות ריגוש, וביומיומיות צבע.
אנחנו האנשים הצפויים - וכי מה רצית? כאשר יש לך בחירה בין טוב לרע. במה תבחר? האם אין זה ברור?
אולי, בניגוד אליך, אנחנו מצליחים לראות לעומק הענין, ולראות היטיב את הטוב והרע, ואז הבחירה ברורה ומובנת?
אולי אתה הבעייתי?
אתה הוא שגורם לעצמך להשתעמם. אתה הוא שהופך עצמך לסופרמן, למרות שאיש לא חושב כך. אתה הוא שמסתובב כחצי אל (מה אתה פרסי ג'קסון?) - ומי ירצה לשבת במחיצת כל אידיוט החושב שכחצי אל הוא, ואין טוב מלבדו? מי ירצה לשבת במחצית כל איש החושב כי זכותו היא להביט בו מלמעלה למטה, כאילו גבוה הוא 10 אמה?
האמונה שלנו בטבעו הטוב של האדם - לא סתם נוצרה היא. נכונה אמונה זו. גם בגדול הפושעים והמרצחים ישנו בסיס טוב. וכי ראית מישהו שכבר מינקותו נהיה רוצח? ראית מישהו שמתחילת חייו רצה (ואני מדגישה: רצה) להיות רוצח? לא. גבר עליו יצרו הרע והפך לרוצח. ואז, גם אם ירצה, קשה היא הדרך חזור. אך קיימת. העובדה שאנו מאמינים בטהרתי של האדם היא העוזרת לו לעבור בדרך רצופת המיכשולים הזו. היא זו המחזיקה אותו.
האפרוריות שלנו, הילדותיות הטמונה גם בנו, האמונה בטהרת האחר, העובדה שלטענתך אנחנו "כ"כ צפויים", וכן, גם העובדה שלפעמים אנו רואים שטוח - היא שהופכת אותנו לבני אדם, היא שהופכת אותנו לאנשים טובים. היא שהופכת אותנו ליותר מחצי אל.
היא ההופכת אותנו לדבר מושלם.
ו - הערה קטנה : פעם באה המלכה אליזבת לביקור בבית משוגעים. הביט בה אחד המשוגעים ואמר :"יודעת את, אתם הם המשוגעים, לא אנו." הביטה בו המלכה אליזבת וענתה "אולי. אבל אנחנו הרוב."
מקווה שהמסר הובן...
אני מבינה שקשה לגאון לחיות באוכלוסיה ממוצעת. מאוד מבינה. אולי לא מספיק, אבל מבינה. 