אני בשבוע 41 + 4 והיום היינו בביקורת (שלישית) בבי"ח. בפעם האחרונה שהיינו שם אמרנו לנו שרוצים לעשות לנו זירוז, כי כבר עברתי את שבוע 41, שאחריו השיליה מתפקדת פחות וזה מהווה סכנה של חוסר חמצן לעובר. לא הסכמנו וחתמנו על סירוב.
בנתיים הכל תקין אצלי ואצל הבייבי שלי - דופק, כמות מי שפיר, הרגשת תנועות וכו', אבל מה שכן - המחיקה 50% ואין שום פתיחה! אפילו לא רבע סנטימטר.
היום כשהגענו, הרופאה, שקיבלה אותנו גם בפעם הקודמת, שאלה: "נו? כבר החלטתם על זירוז?", וכשאמרנו שלא היא אמרה: "נו, אז מתי? עד מתי?!".
האמת שזה היה די מלחיץ. החלטנו עוד לפני זה שלא ננסה שום זירוז מלאכותי עד סוף שבוע 42 (ניסינו זירוזים טבעיים כמו הליכות, עיסוי פטמות, עיסוי רגיל ורפלקסולוגיה), אבל הם נקטו כלפינו גישה מאוד מלחיצה בגלל זה ולא כל כך מבינה. הרופאה אמרה שהיא נתקלה הרבה, לצערה, במקרים של מוות פתאומי ברחם עקב חוסר בחמצן וכו', ושהיא פשוט לא רוצה שנהיה חלק מ"הסטטיסטיקה העצובה".
מצד שני - לא חסרות נשים שילדו ילדים בריאים גם אחרי שבוע 42, ובלי זירוזים. גם הדולה שאיתה עשינו קורס הכנה ללידה אמרה שלדעתה זה מאוד לא אחראי איך שהם הלחיצו אותנו, ושהפתיחה יכולה להגיע תוך כמה שעות, גם אם לפני זה לא היה כלום.
הייתי רוצה לשמוע מה דעתכן. האם הייתן עושות זירוז או לא? האם מישהי כאן עשתה זירוז ויכולה להגיד איך היא הרגישה?
הרופאה אמרה שהיא ממליצה על זירוז באמצעות גלולה שמוחדרת לנתיק וגורמת לצירים. ניסיתי למצוא את זה באינטרנט ולא היה שום מידע. מישהי מכירה את זה? חוותה את זה?
אשמח לכמה שיותר תגובות, כי אני כבר מבולבלת ומפוחדת.
תודה, וסליחה על האורך.
