אבל לא בדרך שציפיתי...

קורה לא כמו שרצינו או לא קורה בכלל...

אמיר ושחר אומרים שקרה אך לא בדרך שציפתי..אז הוא לא קרה אחרי הכל..לא לזה ציפתי.אלא ציפתי שיקרה ולא קרה.

אז הוא בעצם לא קרה..

אבל לפעמים קורה בדיוק מה שרצית והכל עבד לפי התוכניות אבל לא הרגשת עם זה מה שחשבת להרגיש כשזה יקרה...

חחח...מסובך..מקווה שאני לא היחידה שזה קורה לה לפעמים..

לפעמים זה מישהו שהחזקת ממנו במשהו מסויים או בכלל והוא התנהג בצורה שלא מתאימה לו.

תחושה של מפח נפש ... בעיקר ... 

שלא נדע טעם אכזבה .

קלעת בול...

יכול להיות שציפית להתנהגות מסויימת בתת-מודע,

אבל זה לא בדיוק "צפייה".

אכזבה במובן הפשוט זה לחכות למשהו שיקרה איכשהו,

ובסוף הוא לא קורה ככה.

בניגוד למה שאני אמרתי,

שזה לא משהו שציפית שיקרה,

אלא הוא פשוט קרה ואז התאכזבת..

העצמי....

כן, הביטחון העצמי מתערער כתוצאה מהאכזבה.

כי,

מה קרה לי? איך יכולתי לבטוח/להאמין/לסמוך על אותו אדם בצורה שכזו?

איך נכשל כושר השיפוט שלי בצורה שכזו?

(ולא שאני מתגאה חלילה,

סתם פשוט יש אינטואיציות מסויימות לכל אחד ואחת מאיתנו שמשמשות לעיתים כאמצעי אבחנה..)

זה אוכל אותך....

זה פשוט,

כואב....

שאני לא מצליחה בבגרות...בגרות קשה!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....