ועוד משהו- חגיגות האביב בעולם של מחזור כישור הזמן. אבל עם כמה שיעורי ריקוד קודם.

חבר'ה, תגידו מה שתגידו על הארי פוטר... הייתי מ-א-ד רוצה הזמנה להוגוורטס, יותר מכל דבר אחר.

אבל אולי זה לא נקרא סצינה.... אז.... הה... לא זוכר כעת...

לא ממש סצנה... אבל הייתי שמחה גם להתארח בבית שלהן מול האח, בערב חורפי כזה, כשכולן יושבות ותופרות עם אמא שלהן, ובאת' מנגנת  בפסנתר, וכולן שרות...

בפרק שליאוניד ונריה מתווכחים על א"י..

שולינקה- כשמורידים לריקי את הצלקת- הייתי רוצה להיות שם אפילו בתור מישו צדדי ( אחות או רופא או משו כזה..)

שלם יותר מלב שבור- נריה וזוהר כשהם מגלים שהם די קשורים ( כשמעיין ודורי מחליטים להתארס...)

המלצה על ספר אחד היפים- במותה נתנה לי את חיי!! אחד הספרים !!

מומלץ בעיקר לבנות..;)

קריאה מהנה!!

או להיות בנשף הראשון של הספר הערפלאים. מעניין אותי איך נראו המחייבים...

לא משנה מתי..

לא משנה כ"כ מתי, רק להיות שם לכמה ימים.

הממ.. סצינה מסויימת? אולי כשתמר מ"מישהו לרוץ איתו" נפגשת עם אח שלה, שי.

או אולי.. הממ... כשקיוורין מ"ספר יום הדין" חוזרת להווה...

וסצינה מסויימת אולי הקרב האחרון בהארי פוטר...

שארך 5 דקות. ובמשחק הקווידיץ' הבינלאומי

ולהיות עם רון והארי במכונית המעופפת

הייתי רוצה להיות במשחקי הרעב, מתי שקטניס ופיטה כמעט מתאבדים, ומתי שקטניס מתנדבת להיות במקום אחותה

פשוט להיות שם.

סצנה מיוחדת? אולי היות שם כשהשטורים באים ולוקחים אותה. יאאאא.

כמה שניסו להראות בספר שזה דבילי, לי זה ממש קסם כזה עולם. תחשבו על זה: עולם בלי שום מלחמות, עניים, מחלות.ממש לא שמחתי שבני האדם התחילו לחזור, הם סתם הרסו.

הייתי רוצה להיות בהמון ספרים.

כולם פה כתבו את הספרים האהובים עליהם- אני הייתי רוצה להיות באקסודוס, בכל מיני קטעים (אולי הייתי רוצה להיות מישהי מהמוסד לעליה ב' בקפריסין, או אולי מושבניקית פלמ"חניקית נחמדה, אבל בכל מקרה יש המון סצנות שהייתי רוצה הלהיות בהן)

היו לי פעם כמה פנטזיות מוזרות ביותר, שאין לי מושג למה פינטזתי עליהן: האחת היא שאני שם כשמפוצצים את מלון המלך דוד (זה יותר קשור לסרט מאשר לספר...)

השניה הייתה לי מאז שהתחלתי לקרוא על לח"י שזה להיוחת ברחוב מזרחי ב' , (אני חושבת שהמספר של הבית הוא 8),בפלורנטין בת"א בכ"ב בשבט תש"ב, תודו שזה אירוע חזק... (למי שלא הבין אחרי כל הפרטים: התכוונתי לרצח של אברהם שטרן)

אוף! אני צריכה למצוא לעצמי ספרים יותר משמחים להיות בהם....|נושך שפתיים|

אולי בוילה העתידית של ציפורה פלדמן

(נערה מהגרת יהודיה מרוסיה, בזמן של ההגירה הגדולה לאמריקה, זה גקטע מהאפילוג [כרגע ממש נזהרתיל א לעשות ספוילר למי שרוצה לקרוא את זה בשביל הבוק ריפורט שלו... בכל מקרה זה מומלץ! קוראים לזה "dear america-the diary of tzipora feldman"]I) 

ולפגוש אותה ואת בעלה ואת הבנים שלהם.... נשמע משמח יותר, נראה לי שמצאתי אירוע!

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.