את מביאה את החיים לעולם!!!
את ההמשכיות
בלעדייך המין האנושי כבר מזמן היה חדל להתקייים!
בזכותך צובזכות כל שאר הבנות בעולם יש בנים בעולם
את קולטת את זה?
את מסוגלת בכלל להבין את החשיבות שיש לך?

אבל רק שתדע, אם הייתי אומרת את מה שהיא אמרה..
זה ממש לא היה מעודד אותי שאני מביאה חיים לעולם, להביא חיים ולראות אותם מתים!
לא, לא משו שמעודד במיוחד!
אז לבנות אין את ה"יכולות הפיזיים" שיש לבנים, והם צריכות לשבת בצד ולהסתכל על העולם.

איך הוא משתנה, ומה קורה לשאר האנשים.

איך הם מתים, נולדים, חולים וכ'ו..
בטח שזה שמח לראות את כל זה, ומהצד להסתכל על הטוב שבזה, שאנחנו בעצם למרות שזה קשה וכ'ו וכ'ו
ממשיכות את החיים.

שאלת את תמר אם היא מסוגלת להבין תחשיבות של זה.
אני לא אענה במקומה, אבל אני רוצה לענות את מה שאני חושבת.

אני חושבת שאם זה החשיבות שלי, עדיף לי לא לחיות!!
ואל תתחילו לחפור שאני לא צריכה לחשוב ככה, ושאני לא יודעת כלום.

אני יודעת מספיק כדי להבין שאני מעדיפה את זה.

תמר- סליחה אם זה נראה שעניתי במקומך..|מתוסכל|

דווקא מאוד עזר לי מה שאמיר אמר.

(ד"א ממש תודה אמיר!)

זה הופך את כל ההסתכלות,

וואלה אם לכולנו הייתה את אותה מטרה בעולם, מה הקטע שכל אחד שונה מהשני?

ה' ברא את העולם בצורה כל כך גאונית ואלוקית, שלכל דבר יש משמעות, לכל אחד תפקיד שונה בעולם.

אנחנו מקדישות את החיים שלנו בשביל לקיים את העולם, בלי ילדים איך יהיה לו קיום?

והתפקיד של החיילים הוא לשמר את החיים שכבר קיימים.

לכל אחד תפקיד מדהים ועצום!!

מה שהפריע לי דווקא זה לא שלמה הם כן ואני לא,

את זה אני דווקא מבינה ומסכימה עם זה מאוד.

מה שמפריע לי זאת האי נעימות הזאת, איך מתייחסים לדבר נורא כזה? זה גדול כל כך.

בע"ה צריך לעשות עבודה, כי ככה ה' מנהל את העולם וזה הטוב ביותר.

זה קשה, אבל בתהליכים בע"ה..

אם נתמרמר על מה שנשלל מאיתנו, איך נוכל לעשות כמו שצריך את מה שמוטל עלינו? ודווקא עלינו!

אנחנו צריכים להבין את האלוקיות שבה ה' מנהל את העולם ולשמוח במה שנגזר עלינו באהבה! כי זה כל כך הרבה ועוצמתי!

שעושים תפקידים מיותרים ולעיתים אף מוסרים את נפשם לשווא.

הייתי 3 שנים בצה"ל. תפקידי המשרדי היה מיותר לחלוטין, ושני מתכנתים + ביצועיסט רציני במשכורת היו יכולים לייתר עוד לפחות 50 חיילים בתפקיד דומה ביחידות השונות.

משה, סמ"ר (פטור ממיל')

ע. רב חטיבה 933, פרוייקטור פיתוח 162 לשעבר.

זה לא עניין של היה ערך או לא,

זו שאלה כמה השקענו כדי להגיע לשם.

כתבתי לך תגובה ממש ארוכה ומפורטת והיא נמחקה לי,

אני מקווה לשחזר אותה בקרוב.

אבל לפני כן, אני אציין שאם הצבא עושה משהו בכך שקלים

או כך שקלים, זה לא סותר את העובדה שהוא שומר עלינו

ושצריך להכיר טובה. וזה לא סותר שאם צריך אותנו שם, אז

נלך לשם לעשות את המקסימום.

אנחנו לא מבקרים אותו כי לדעתנו הוא מיותר. להיפך, אנחנו

רוצים להעצים את הכוח שלו. (הרבה אנשים לא תמיד שווה

הרבה כוח).

חשבתי לפרט, אבל הטענות ברובן נמצאות בקישור הזה:

http://www.kav.org.il/100994/921

זה ארוך, אבל אינפורמטיבי. יש שלוש "תיקות":

מציאות (חסרונות),

העידן החדש (הצעות ייעול)

ומיתוסים.

זה מחולק לפרקים אז אפשר לעבור מפרק אחד לאחר בלי לעבור לפי הסדר.

שוב, כשקוראים צריך להסתכל על הגישה שכתבתי למעלה ^^.

ולכן בכלל לא שייך לדרג חשיבות של תפקידים שאינם נמצאים באותם עולמות,כל אחד צריך לבצע את תפקידו החשוב

לכל אחד יש תפקיד פה בעולם.

אגב, גם בחורי ישיבה ממיתים עצמם באהלה של תורה למענינו...

עכשיו רק תגידי את זה לכל השאר...

אבל זה לא סותר את זה שמה שכל שאר האנשים (והנשים!!) עושים בעולם הוא פחות\לא חשוב

כי לכל דבר יש את החשיבות שלו..

בעזהי"ת

אם אני חלק בלתי נפרד מעמישראל ואני חיה את השייכות הזאת לעמישראל, ואני חיה חיים כללים כלליים כלליים, ולא פרטיים- 

אני מרגישה חלק מצה"ל.
החייל לא מוסר את עצמו; הוא מוסר חלק ממני;

אנחנו אותו דבר. אנחנו אחד.

זו המעלה הגדולה של אחדות ישראל

וכבר סיפרתי פה כמה פעמים על דודשלי, שבמבצע עמוד ענן אמר לבנות שלו, בבית, 'בנות לא להפריע לי עכשיו. אני יוצא לחזית.'

כשהוא הלך ללמוד, מתוך ידיעה והרגשה שהלימוד שלו משפיע באופן ישיר על הלחימה של החיילים,

ובחזרה- כל השבת הוא היה שמח כי הגבורה של החיילים בחזית משפיעה עליו באופן ישיר,

וכי ה' נמצא בתוך המחנה במלחמת מצווה- והוא חלק מהמחנה, ואשרינו שה' נמצא בתוכינו עכשיו!

אין לי עצבים לזה.

לי יש תדע שלי, ותמר כל הכבוד לך על הצורת הסתכלות שלך.

מצטערת שאני לא בנאדם שלוקח את זה כמו שאת לוקחת.

אז לא אמרתי כלום! פשוט אל תתייחסו!!! <ר>
אין לי כח לחפירות עד כמה אני טועה וכ'ו..
בכל מקרה.. תודה.

לפני כימעט שבועיים ביום שיש ב6 וחצי בבוקר קיבלתי הודעת גיוס חרום.

האוכל לשבת כבר היה מוכן ונאלצתי לעזוב את אישתי וליסוע לנקודת כינוס שמשם אין לי מושג לאן יקחו אותי, ואיפה יהיה בשבת.

כנרית, נסעתי בשבילך.

נסעתי בשביל כל אחד ואחד פה.

ונסעתי בשביל כבודו וגאותו של עם ישראל.

ואני גאה בזה ושמח בזה.

אבל..

אישתי רוצה ללמוד אחיות,

שהיא בעזרת ה' תהיה אחות היא לא תתן רק 45 יום ב3 שנים וצו 8 פעם ב..

היא תתן כל יום ויום ולפעמים גם שבתות למען כולנו.

היא תתן הרבה מעצמה והמשפחה.

אחותי מורה בחינוך מיוחד, היא נותנת את הנפש שלה לילדים עם בעיות.

ועוד ועוד ועוד דוגמאות.

צבא/ מילואים זה נתינה ענקית אבל ממש לא הדרךהיחידה לתרום(בכוונה אני לא כותב את הדברים המפוצצים של אימא ומביאה ילדים לעולם כי זה לא קשור לפה לפי דעתי בכלל זה נתינה אחרת שלא קשורה לענין)

יש בעיה שבגללה את לא יכולה להתגייס לצבא אז לא מתגייסים.

יש בעיה בקטע של הצבא, זה הילה מאוד גדולה כמה זה באמת הרצון הטהור והכנה לתרום לא יודע.

הצבא עמוס בלוחמים בשביל להראות את הנשק בבית, זה לאו דווקא נתינה יותר גדולה מאלף דברים אחרים.

למה לא צבא? אתם לא יכולות.

תאמיני לי המסירות נפש לשלוח את הבעל והילדים לצבא לא קשה פחות, אפילו לא קצת.. האמת אולי יותר..

בהצלחה כנרית.

הצבא נותן לך בסיס לחיות את החיים שלך. הוא נותן לך

את התנאים להתקיים, את ההגנה הדרושה והנוחות המירבית

לעשות מה שתעשי...

הכבוד הגדול ביותר שתוכלי לתת לצבא, הוא שתתני לחיים

האלה שהוא מאפשר לך משמעות גדולה יותר ותחיי חיים של

ערך.

המדינה היא הכלי, התפקיד שלך למלא אותו. כל הערך של הכלי

נגזר ממה שהוא מכיל.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....