חוסר כח.אחת בעולם...=]
כבר שבוע אני כמעט לא מתפקדת.. כלומר כבר תקופה ארוכה אבל בשבוע האחרון זה התגרע. אני מתעצבנת מהר וכולם סובלים מזה והריכוז ממני והלאה...

אני מרגישה כמו סיר לחץ שברגע שרק יקרה הסדק הכי קטן אני אתפוצץ ברמות מסוכנות.. אני פוחדת מעצמי ולאיודעת מה לעשות אבדתי את עצמי מזמן ואני הרוגה!
המון המון כאב בנקודות הכי פנימיות ואני לא עומדת בזה.. כבר יוצא לי לחשוב שאולי עדיף שיגיע הפיצוץ העיקר לא להשאר ככה!
אבל אני פוחדת. מעצמי. ממי שאני. זה נהיה ככה חזק בעיקר מאז שדברתי קצת על נושא שדורש ממני לחפור עמוק ואני פוחדת! לא מצליחה לזוז לא לחזור ולסגור תנושא ולא להמשיך בו ולהגיע לאן שצריך...

זה גורם לי ללחץ פנימי חזק ובלתי נסבל... גוש תקוע ותוקע

זהו. לפה לפחות...
תנסי לקחת דברים יותר בקלותישי .א.

לא נורא, לא קרה כלום, יהיה בסדר, זה ממש בקטנה.
אם תקחי דברים בקלות אז לא יהיה לך שום סיבה לחטוף קריזה על אף אחד כי מה כבר קרה
פשוט תמיד להיות יותר רגועה ואופטימית לצפות לטוב ולא להילחץ מכל דבר קטן שקורה....

נשמונת...!!!!?ציפור מדבר
נשמה!!!תאהבי באמת באמת את עצמך!! ועל תפחדי להעמיק ולהכיר את עצמך באמת!!ותשמחי תמצאי דברים לשמוח עליהם ובשבילם..מקווה שעזרתי במשהו..
אם רק תתני לעצמך מנוחה מהכל...בא מכאב

הגיע הזמן לשחרר את הכל, לשפוך את כל המוגלה החוצה, להתנקות מבפנים, להתגבר על הפחד. ואת יכולה, יש לך את הכוחות, ואת צריכה לחפש אותם ולהשתמש בהם, כי זה המטרה שלהם. אם תתני צ'אנס לעצמך, אז תתגברי גם על הפחד. המון המון ב"הצלחה.

 

[כן.]

תודה ו..אחת בעולם...=]
ישי - זה לא קשור לאיך אני לוקחת דברים זה כי אני בלחץ מעצמי מההרגשה שלי שגורמת לי להיות פקעת עצבים.

ציפור - תודה נשמה!

בא מכאב - אי אפשר לנוח! זה חזק מדי...כל הזמן מול העיניים.
[ראיתי כבר.. ובבקשה לא...]
זה כל הזמן מול העינייםבא מכאב

כי את נותנת לזה לעמוד מולך כל הזמן. אם את לא מוכנה לשחרר, לפחות תזיזי את זה הצידה, כדי שתוכלי לחיות כמו שצריך. תתקדמי, אל תתני לעצמך להיעצר. אדם שמתקדם הוא אדם עם תקוה, ולכן חשוב להתקדם.

 

[נסגר כאן.]

בכללי אתה צודק. אבל...אחת בעולם...=]
לפעמים אין לאן להתקדם. הבעיה זה הכאב שמשתק ואי אפשר לעשות כלום! כל היום לבהות בתקרה ולחשוב... אין טיפת חיים. ואני לא מצליחה לעשות עם זה כלום! גם לא להזיז הצידה... החולשה
וואיי את לא מבינה איך אני מבינה אותך!בדמייך חיי

בס"ד

התחושה הזאת שהנפש לא רגועה,ואת מנסה להרגיעה אותה אבל היא לא רוצה בכלל לנוח וזה הורג מבפנים

נראה ליהממ
ב"ה

שאם את לא מצליחה להתגבר לבד על התחושה הזאת, וזה לא רגיל אצלך, כדאי שתקבלי עזרה ממישהו קצת יותר מבוגר ומקצועי.
לדעתי החוסר תפקוד שאת מתארת, ובמיוחד שזה נמשך לאורך זמן, צריך להדליק אצלך נורות אדומות.
אין סיבה לסבול, ואם זה מעבר ליכולת שלך להתמודד עם זה לבד,מישהו צריך לעזור לך לסחוב.
תשתפי את ההורים שלך או מישהו אחר שיוכל להעניק לך תמיכה ולעזור לך להתמודד.
בהצלחה!

ואוי! מזדהה כ"כ...שפלהאחרונה

תנסי לדבר עם מישי שאת סומכת עליה... מדריכה/ מורה/ חברה/ אמא...

פשוט תתחילי לפתוח את הכול לאט לאט, ולעשות לעצמך סדר בראש.

לדעת מול מה את עומדת...

ברגע שהגדרנו מה הבעיה שלנו עכשיו, ומה תוקע אותנו, כבר עברנו חצי מהדרך...

שולחת המון כוחות!! ומוזמנת באישי, אם אפשר לעזור... נשיקה

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך