לא נורא, לא קרה כלום, יהיה בסדר, זה ממש בקטנה.
אם תקחי דברים בקלות אז לא יהיה לך שום סיבה לחטוף קריזה על אף אחד כי מה כבר קרה
פשוט תמיד להיות יותר רגועה ואופטימית לצפות לטוב ולא להילחץ מכל דבר קטן שקורה....

הגיע הזמן לשחרר את הכל, לשפוך את כל המוגלה החוצה, להתנקות מבפנים, להתגבר על הפחד. ואת יכולה, יש לך את הכוחות, ואת צריכה לחפש אותם ולהשתמש בהם, כי זה המטרה שלהם. אם תתני צ'אנס לעצמך, אז תתגברי גם על הפחד. המון המון ב"הצלחה.

[כן.]

כי את נותנת לזה לעמוד מולך כל הזמן. אם את לא מוכנה לשחרר, לפחות תזיזי את זה הצידה, כדי שתוכלי לחיות כמו שצריך. תתקדמי, אל תתני לעצמך להיעצר. אדם שמתקדם הוא אדם עם תקוה, ולכן חשוב להתקדם.

[נסגר כאן.]

בס"ד

התחושה הזאת שהנפש לא רגועה,ואת מנסה להרגיעה אותה אבל היא לא רוצה בכלל לנוח וזה הורג מבפנים

תנסי לדבר עם מישי שאת סומכת עליה... מדריכה/ מורה/ חברה/ אמא...

פשוט תתחילי לפתוח את הכול לאט לאט, ולעשות לעצמך סדר בראש.

לדעת מול מה את עומדת...

ברגע שהגדרנו מה הבעיה שלנו עכשיו, ומה תוקע אותנו, כבר עברנו חצי מהדרך...

שולחת המון כוחות!! ומוזמנת באישי, אם אפשר לעזור...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....