אם כל המשפחה שותה כוסית ערק או בוּכה בליל שבת אחרי הסעודה, זה משהו אחד.

אם היא גומעת ליטרים של הייניקן בפאב, זה משהו קצת אחר...

אני לא אוהב את השאלות האלו. אף אחד לא מתכוון לפסול על פי משהו אחד, שלא קשור לאופי.

וזאת הנקודה.

בחורה ששותה (עד כדי שכרות, וכו') זה מראה על עוד דברים, לא?

לא כיף לשתות לבד...

אני לא מכיר בחורות מהציבור שלנו ששותות.

אז כנראה שזה מעיד על עוד דברים.

אני באופן אישי בקטע של ליקר שוקולד מדיי פעם ויין מתוק של קידוש,

אבל יש לי חברות שאוהבות גם דברים רציניים יותר.

מה המניעים? על מה זה מעיד? תלוי בת. תלוי מקרה.

פותח/ת השרשור התכוונ/ה רק למצב של שתיית משקאות חריפים מדיי פעם או ממש מצב של שכרות והתמכרות?

כי לדעתי יש הבדל עצום בין השניים..

לדעתי, צריך להגדיר "דברים בעייתיים" יותר..

ויין של קידוש, זה לא שייך לענין. גם לא "ליקר שוקולד" לפעמים..  סוג של ממתק.

לא רציתי לשפוט בקול אם זו "בעייתיות".

וגם לא לציין אם המעשה נתפס בעיניך או בעיניי רציני או סתמי.

כוונתי:

"דברים רציניים"=

אלכוהול משמעותי,

כמות נכבדת בתזמונים קרובים, 

דברים כחולים וירוקים בכוס (כאלה שמחלקים בבר של האולם בחתונות)

כלומר-הן ניגשות ל"תחום" במלוא הרצינות.

ואגב, כמובן הבנתי שלכך התכוונת - רק הבהרתי את דעתי על הנושא (ועל הטרימינולוגיה ראויה).

באמת

בחורה ואלכוהול בעיני שווה פריצות..

ויהיו גם הרבה פוסקים ובחורים שיסכימו איתי..

כל עוד לא מדובר מעבר לכוסית יין בארוחת שבת (קידוש וליקר ממש לא נחשבים)
אני חושבת שמי שניגשת לתחום בהבנה מלאה וממש נהנית משתיית החריפים-

יש בזה בעייתיות.

אם הייתי גבר רווק - הייתי פוסלת על זה.

הוא בעייתי בעיניי..

וחוצמיזה שכמו שיותר לגיטימי שבנים ילכו ללא חולצה-

כך גם הנושא הזה קשור לדיני צניעות.

כתבתי שגבר ששותה ביום יום (חוץ ממסגרת פורים וקצת חגים ושבתות) הוא בעייתי בעיניי.

זה אומר שלא מותר גם לבנים!

מעבר למקורות שאביא,

אני לא מסוגלת לסבול את השאלה
"אז לאישה אסור ולגבר מותר?

לגבר אסור ולאישה מותר??"

אני דוגלת באי-שוויון תפקידים לגבר ולאישה.

הם בעיני שווי ערך, אבל יש להם תפקידים שונים ומכך גם נובעים האיסורים וההיתרים השונים המתאימים לאישיותם.

אז תשאלו-

לגבר מותר ללכת בגופיה ולאישה אסור?

מאיפה נשמע כדבר הזה?

זו התורה, נעים מאוד!

האישה קיבלה סגוליות מסויימת מה' יתברך -

שיופיה בצניעותה ובמסתורין שלה.

היין ידוע כמחצין את הפנימיות וכמביא לקלות ראש.

אישה מתבלטת ומוחצנת = פריצות.

לכן אמרתי - מעבר לשתיה סמלית בשבת וחג

הדבר הזה מבחינתי מצביע על חוסר בצניעות. נקודה.

ויכולות לקום כל הבנות ששותות ולזעוק

שהן לבושות רחב עם צווארון גולף, שרוולים, וחצאית נושקת מרצפת -

ובכ"ז צניעות לא נמדדת רק בלבוש.
תעשו את החשבון הפרטי הזה עם עצמכן.

להלן מקורות, ישנם עוד פסוקים שלא הבאתי כי לא זכרתי איפה בדיוק לחפש, אבל בגדול - במשלי יש פסוקים מפורשים שמדברים על יין ופריצות.

וכמו שאמרתי - גם גבר שמרבה בשתיה נמצא בעיני בעייתי!

> משנה, סוטה א, ד:

היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים, ומאימין עליה כדרך שמאימין על עדי נפשות.
ואומרים לה, בתי הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה, הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים הרעים עושים.
עשי לשמו הגדול שנכתב בקדשה, שלא ימחה על המים.

> רש"י:

למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, שהוא מביא לידי ניאוף.

> בעל התורה תמימה (פרק ו, אות א):

יתבאר ע"פ מ"ש בסוטה ז' א' ולפנינו בהמשך הפרשה הקודמת, שהיו משתדלין לעורר את הסוטה שתודה כדי שלא יצטרך למחוק שם הקודש על המים, ולתכלית זה היו פותחין לה במאמרי זכות והיו אומרים לה "הרבה יין עושה", רוצה לומר, שאולי שתתה יין הרבה נכשלה, מפני שרבוי יין גורם לקלקול זנות, וכמ"ש (הושע ד'): "זנות ויין ותירוש יקח לב"... ומבואר בגמרא סוטה שם, שהיו במעמד אותו המוסר הרבה אנשים ונשים, וכשהיו שומעין דבר הקלקלה הבאה ע"י יין היו רבים נוזרים עצמן מן היין, וזהו ענין סמיכות הפרשיות.

> בראשית י"ט, לה-לו: (סיפור בנות לוט)

"ותשקן גם בלילה ההוא את אביהן יין.. ותהרן שתי בנות לוט מאביהן" (גילוי עריות)

> ישנו דיון בגמרא סביב חטא עץ הדעת (החטא הראשון!) ומהותו..

אילן שאכל ממנו אדם ראשון - רבי מאיר אומר : גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה (צרות) על האדם אלא יין, שנאמר "וישת מן היין וישכר" (על נוח)

> האברבנאל על דעת רבי מאיר:
אלא שהאמת הוא בזה מה שזכרתי שהיה העץ ההוא מעורר ומרבה בתאוות המשגל.

> מדרש ילקוט שמעוני:

כשאדם שותה כוס אחת הוא כרחלה ענו ושפל רוח

וכשהוא שותה ב כוסות מיד נעשה גיבור כארי ואומר מי כמוני

וכשהוא שותה ג או ד כוסות מיד הוא נעשה כחזיר המתלכלך כטיט ברפש

לסיכום ולמסקנה-

יין רצוי לשני המינים רק כאשר הוא במינון הנכון!

מעבר לכוס בזמנים הנכונים 

עצם ההבנה של בחורה בנושא מורה עליה שהיא למדה על זה בדרך קצת פחות תורנית.

ולאלה שמשתכרות בפורים ("רק בחברת נשים")- סלחו לי, ליבי עליכן!

מאיפה הבאת את השטות החילונית הזאת?

בכל האנושות.

(לזה התכוון שורש וגרביים)

כמה דברים:

א. אלירז הביאה מקורות בגנות השכרות, שלא מחלקים כלל בין גברים לנשים.

(ממילא ההערה לגבי מעמד האישה דאז, הגם שהיסטורית היא נכונה כנראה,

איננה רלוונטית למקורות האלה ממילא)

ב. כואב לראות שזקוקים למקורות כדי לדבר על גנות השיכרות.

שיכרות זה בעיקר עניין לקלקול במידות, יותר מאשר להגדרה הלכתית כלשהיא.

קיצור, לא נראה שיש נפק"מ לוויכוח ביניכם בלאו הכי.

הרעיון.

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין,והוא כהן לא-ל עליון.

(בראשית יד יח)

ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן, ולחם לבב אנוש יסעד.

(תהלים קד טו)

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד.

(משלי לא ד)

תני תנא קמיה דרבי יוחנן:

כל מיני משקין יפין לחלום חוץ מן היין,יש שותהו וטוב לו, ויש שותהו ורע לו,

יש שותהו וטוב לו, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש, ויש שותהו ורע לו, שנאמר:

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש.

אמר ליה רבי יוחנן לתנא, תני תלמיד חכם לעולם טוב לו, שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.

(ברכות נז א)

"חמרא וחיי לפום רבנן" - אין בו משום דרכי האמורי.

מעשה ברבי עקיבא שעשה משתה לבנו, ועל כל כוס וכוס שהביא, אמר:

חמרא וחיי לפום רבנן...ולפום תלמידיהון.

(שבת סז ב)

אמר רב יהודה אמר שמואל: שתה רביעית יין - אל יורה.

אמר רב נחמן: לא מעליא הא שמעתא, דהא אנא - כל כמה דלא שתינא

רביעתא דחמרא - לא צילא דעתאי.

(עירובין סד ב)

אמר רבי חנינא: כל המתפתה ביינו - יש בו מדעת קונו,

שנאמר: "וירח ה' את ריח הניחוח".

אמר רבי חייא: כל המתיישב ביינו - יש בו דעת ע' זקנים;

יין ניתן בע' אותיות, וסוד ניתן בע' אותיות, נכנס יין יצא סוד.

אמר רבי חנין: לא נברא יין - אלא לנחם אבלים, ולשלם שכר לרשעים, שנאמר תנו שכר לאובד וגו'.

אמר רבי חנין בר פפא:

כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים - אינו בכלל ברכה,

שנאמר ובירך את לחמך ואת מימיך, מה לחם שניקח בכסף מעשר,

אף מים שניקח בכסף מעשר, ומאי ניהו, יין...

אמר רבי אילעאי, בשלשה דברים אדם ניכר:

בכוסו ובכיסו ובכעסו.

(עירובין סה א) 

תנו רבנן, חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר ושמחת בחגך,

במה משמחם, ביין; רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם ביין...

ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש... (פסחים קט א)  

ואמר רבי ברכיה:

הרוצה לנסך יין על גבי המזבח - ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין.

(יומא עא א)

ולא כן אמר רבי יוחנן:

הכל הולך אחר הפתרון - חוץ מן היין:

יש מי ששותה אותו וטוב לו, ויש מי ששותה אותו ורע לו.

תלמיד חכם שותה - וטוב לו; עם הארץ שותה - ורע לו...

(בראשית רבה פט י)

על שתיית יין לנשים, הגמר מדברת

בפירוש על הכמות של יין שטובה לאשה וכמות שרעה. לא זוכר איפה.

שנים ניוול הוא, שלשה תובעת בפה...

אמר רבא לא שנו אלא שאין בעלה עמה, אבל בעלה עמה - לית לן בה...

(כתובות סה א)

בחורה ואלכוהול בעיני שווה פריצות - מה שנכון נכון.

למרות שצריכים לפעמים לבדוק לגבי מקרים ספציפים.

למשל יהודי יוצאי רוסיה בשבילם לקחת כוסית וודקה זה כמו לקחת כוס מים 

לא זוכר איפה, אבל אני כן זוכר שהוא מדבר בחיוב על 

כמות מסוימת של יין לאשה. 

מישהו זוכר? המקור מונה איך משפיעה כל כוס וכוס על האשה, בהתחלה ככה בהמשך...

אם לא מדובר בשכרות, אין עם זה בעיה. אפילו יתרון בעיניי, מראה על איזשהיא פתיחות 
שכל כך חסרה לפעמים.

לא נראה לי מתאים ולא ראוי.

כמובן שהכל תלוי במכלול הדברים אבל באופן עקרוני ודאי שיפריע.

אם זה איזשהו משו חד פעמי אז פסדר..(עדיין לא מתלהב)

שתיה חריפה- זה לא מושג חיובי במיוחד

וזה בוודאי משפיע נשמתית, ולא רק גופנית.

למה שמישהו לא יראה בכך עניין שצריך לבחון אותו?

שתייה חריפה פעם בכמה זמן יכולה, לעזור גופנית ונפשית. בחב"ד ישנו את המושג התוועדות שם נוהגים לפתוח קצת את הנפש עם שתייה חריפה. בכללי בנאדם מביא את עצמו למצב של שיכרון אז יש לי בעיה איתו, אבל לשתות קצת מדי פעם ובאירועים, בכמות שהשתייה לא משנה את מי שאתה אז לפי דעתי אין בעיה.

אבל ברגע שהשתייה היא לשם הוללות ובריחה מהמציאות, ובכללי לשם מושב ליצים אז יש לי בעיה עם זה.

לק"י

אם מישו מידי פעם (בשבת וכדו') שותה קצת יין/ בירה כי זה טעים לו- אז בסדר..

אבל מישו שלוקח בקבוק בירה ופשוט שותה ממנו להנאתו- זה כבר מתחיל להגעיל אותי.

וב"ה שתרבות השתיה אינה תופעה רווחת אצלינו במשפחה

לבוא ולהתחתן עם מישהי מתוך ההנחה שהיא תשנה את דרכיה לאור השפעתך.

אם משהו יעבוד, זה בעקבות גם עבודה רצינית יחד, וגם רצון של השני להשתנות.

אם יש התמכרות אז יש בעיה, חוץ מזה לפי דעתי אין לאנשים בעיה עם השתיה החריפה לכשעצמה (חוץ מההשתכרות) אלא מהסביבה והאווריה שהיא בדרך כלל יוצרת, או מופיעה בה. ואישה שנמצאת בסביבה כזאת יכולה להיות לא מתאימה לחלק מהאנשים, ולכן זה לא רק להפסיק לשתות אלא זה משהו עמוק יותר.

לא מתחתנים בשום פנים ואופן עם מישהו בהנחה שהוא ישתנה.

בשום תחום!

לק"י

ומה אם לא מצליחים?!

מלבד זאת, שתרבות של שתיה יוצרת אוירה מסויימת- שאני באופן אישי לא חושבת שזאת האווירה שהייתי רוצה לחיות בה, ולגדל בה ילדים.

ההבחנתם?!
מי ששותה מידי פעם בשביל הכיף ובצורה טובה, זה ממש לא אומר שהוא/היא מכורים !! לא חייבים להגיע למצב שלא שמים לה מה אומרים ומקיאים אח"כ את החיים והיא/הוא מבזה את עצמה/ו. יש פשוט להכנס לראש טוב פעם באנא עארף כמה זמן..
מי שישר קפץ להגיד "לא" זה לדעתי מבורות נטו.

גם אם זה רק מידי פעם זה עלול להרתיע לפחות חלק מהאנשים (לפחות ברמה של חשש)...

נ.ב

שלום לכולם!

כמה שנים לא הייתי פה...

התמכרות לא מתחילה בשלושה בקבוקים ליום!

התמכרות מתחילה מהצעד הראשון של "מדי פעם".

ולגבי השאלה:

נשים שותות - בדרך כלל זה לא האפיון היחיד שלהן.

היא בדרך כלל לא רגועה, עדינה, וכו' וכו' ורק מדי פעם שותה שתיה חריפה.

בד"כ זה מגיע בעיסקת חבילה עם עוד כמה מאפיינים אישיותיים ותרבותיים.

ועל כך צריך לתת את הדעת.

אני אישית לא מרבה לשתות, למעט חתונות ושבתות, וגם אז לא הרבה...

יש סקאלה, בקצה אחד יש כאלה שלא נוגעים גם במיץ ענבים, ובקצה השני- כאלה שדופקים ת'ראש 5 פעמים ביום ושותים וודקה מבקבוק.

יש המוווווווווווווווווווווווווווון באמצע.

יש כאלה שישבו על כוס בירה, ליומולדת וכאלה

יש כאלה שיקחו איזה קוקטייל בחתונה- כדי לרקוד יותר בהתלהבות

יש כאלה שסתם נהנים מאיזה כיסית קטנה פעם ב...

ואלכוהול לא ממכר כ"כ מהר. צריך הרבה השקעה כדי להתמכר באמת- לשתות כמויות כל יום.

לא רואה מה רע בלשתות פעם ב.. 

לא ברמה של להשתכר, אלא יותר להרגיש טוב.

הכל תלוי במינון ובסיבה ובתוצאה. (אם את יודעת שכוס בירה תגרום לך להתמסטל לגמרי- אז תתרחקי מזה.)

זה נטו עניין סובייקטיבי.

אישית אין לי בעיה עם מי שנהנית לשתות מדי פעם.

אבל אני בהחלט מבין את מי שכן לא יחבבו את זה...

(צריכים גם להכניס למשוואה את זה ששתיה נתפסת בתרבות האנושית כסממן גברי יחסית.

אפשר להבין את מי שמצפה מהמיועדת לבטא נשיות <אנדרסטייטמנט>

ממש כפי שאנו טיפה פחות בהלם לראות גבר צופה בדביקות במשחק יורוליג בחמישי בערב

מאשר אישה...)

אלכוהול זה לא חלק שהייתי רוצה לראות אצל אשתי. יותר מתאים לבנים, וגם שם זה די דוחה אותי.

זה דוחה אצל כולם!

ואם כבר מדברים על זה, אז למה, לדוגמא, סיגריות לבנים זה "נשמע יותר טוב" מאשר לבנות?

הבחורה ניגשת לבר בחתונה ושותה שמינית כוס של יין אדום היא לא בסדר, למרות שזה בכלל לא נחשב. יש בנים שלא נראה להם שבחורה שותה בירה שחורה, למרות שאין שם זכר לאלכוהול! מצד שני, יש בנים שדופקים בירות לבנות בכל מפגש חברי, ובעיני עצמם זה סביר.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.