אתם אומרים כל הזמן תהיי שמחה, לא רק אתם גם אני.
גם אני חושבת שעדיף לשמוח מלבכות, ברור..
אבל למה לי לעזאזל להיות שמחה שתראו מה המצב של המדינה.
ולא רק של המדינה, תראו בכללי..
תאונות, מלחמות, מחלות ועוד פווווול דברים.
אני אמורה לשמוח שמסביבה אנשים מתים, שהעולם שלנו מלא בזבל שמי לעזאזל יכול לתקן?!
ואל תגידו לי עכשיו שאני צריכה לשמוח במה שיש לי, ושאני צריכה להסתפק בזה .
אני יודעת שמה שיש פיתאום נעלם בדרך כלשהי, למשל אנשים שאתה אוהב פיתאום מתים, אתה מעריך ופיתאום מבין עד כמה חשובים הם היו לך.
אבל זה לא עוזר לי, אני ב"ה מעריכה. אולי לא מספיק, אולי לא הכי טוב בעולם, אבל אני מעריכה את זה שיש לי משפחה, חברים, בריאות וכ'ו וכ'ו..
וברור שאני שמחה שהם קיימים, ובלעדיהם לא הייתי חייה. הייתי בדיכאון.
הם אנשים מדהימים, נכון. אני יודעת!
אבל אל תגידו לי לשמוח על זה, בזמן שכל הזמן קורה משהו אחר.
מישו מת, והמדינה המטומטמת שלנו וכ'ו.!
למה לי להיות שמחה כל הזמן?
[ולא! אני לא בן אדם דיכאוני.]
יומדהים\לילה טוב..
