אז את צריכה לכוון עליו

אבל מומלץ לסלוח

מי שסולח לבריות, הקב"ה סולח לו (מצטער שאני לא זוכר את הציטוט המדוייק)

בעזהי"ת

אני אומרת במפורש בלילה,

'הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי או שחטא כנגדי וכו' וכו', למעט פלונית אלמונית שכרגע עדיין קשה לי לסלוח לה ואני מקווה שאני אצליח בהמשך.'

אני לא באמת יודעת אם מותר את זה, אבל אני אומרת "לכל יהודי שהכעיס והקניט.." "ולא יענש שום יהודי בסיבתי..."

אני גזענית

בס"ד
פעם משהיא אמרה לי שאם אתה לא סולח למשהוא אסור לך להגדי את זה(אבל תכלס עכשיו שאני חושבת על זה זה באמת לא כ"כ הגיוני..) צריך לברר...

ולכן כבר שנתיים וחצי אני לא אומרת את הקטע הזה!

כי מה יעזור לך שתכעסי? לא מביא כלום חוץ מצרות

ואני יודעת שזה ממש ממש ממש קשה-

אבל תסלחי כמו שאת רוצה שאחרים יסלחו לך.

(וחוצמזה, לפי הקבלה אדם שלא סלח/ לא נסלח ע"י אדם אחר,

חוזר בגלגול לעולם הזה כדי לתקן רק את זה... לא חבל? (: )

טוב מקווה שעזרתי- 3>

כי אני יכולה להגיד 100 פעמים שאני סולחת אבל זה לא ניראה לי מה שיגרום לי לסלוח...

ולכן אני מציעה לקחת ת'זמן ולחשוב על זה ברצינות

אני רוצה להיות כנה עם עצמי! ולכן אם אני אומרת- אני באמת באמת סולחת!!!

ואם אני לא סולחת אני לא אומרת!!!

אבל כמובן שהרבה יותר כיף ללכת לישון כשסולחים לכולם ויש בלב הרגשה טובה של סיפוק והחיים וורודים...

ולכן כדאי תמיד לחשוב- למה אני לא יכולה לסלוח?, מה מפריע לי לסלוח?

צריך לדעת תמיד שמה שמונע מאיתנו לסלוח זה אנחנו בעצמינו!!!

צריך לזכור תמיד שכל המציאות היא מאת ד' ית' ואין עוד מלבדו!!!

ולכן כל מה שקורה לי זה מאת ד'!!!

כל מה שאומרים לי ועושים לי! הכל הכל מאת ד'!

ואם זה מאת ד' זה ל ט ו ב ה!!!!!

כמה זה קשה לחשוב שזה שמשהו פגע בי זה לטובה!!!

אבל כשנוריד את האגו שלנו ונפנים שאנחנו לא מבינים את המציאות שיש בעולם ולא מבינים את מהלכיו של ד',

אז יהיה לנו יותר קל להאמין שבאמת הכל לטובה!!!

זה תהליך...!

תהליך ארוך מאוד... של עבודה על המידות!

אבל אם מתמידים לחשוב ככה בסוף מרגישים הקלה, שמחה ושחרור מהעול הזה ש-אני אחראי על המציאות אני מטפל במה שקורה לי ומבין הכל...!

זה ממש כיף להרפות ולהבין שאני לא אחראי!!!

ד' ית' הוא זה שאחראי ואני לא מבינה את המהלכים שלו ואני מאמינה שכל מה שד' עושה הכל לטובה!

מצטערת על החפירות...(וואו, יצא לי ממש ארוך) יישר כח למי שקרא עד לפה

מקווה שעזרתי...!

להית'

ממש חשוב לזכור שכל מי שפגע בנו הוא בסה"כ שליח של הקב"ה , וכל מה שקורה בעולם הזה הוא לטובה ..

כלומר- אם פגעו בך הייתה לזה סיבה, זה לא קרה סתם ..

וכשאת\ה מבינ\ה שבסה"כ מי שפגע בך הוא שליח של ה' ושיש לזה סיבה הרבה יותר קל לך לסלוח ..

ב"הצלחה

חוצמיזה שמה ששאלתי פה זה לא למה דכאי לסלוח / איך לסלוח וכו'.

זה למה בעצם אני אומרת את זה אם אני לא מרגישה ככה.

אם כל אחד היעה אומר / לא אומר מה שבאלו, איך התפילה שלנו היתה נראית?

-ו בעיניים ודילגתי לברכת "המעביר", מאז אני לא אומרת את זה- החלטתי שאני פשוט לא מסוגלת.

עכשיו כבר קשה לי לומר אותה, גם כשניסיתי לפני כמה שבועות, היא נתקעה לי בגרון.

קפידה עלולה להזיק מאוד מאוד מאוד לאנשים בחיים!!!

וכדי להמחיש לאן דברים יכולים להגיע:

משהי סיפרה לנו בכיתה (מורה) על משהי שלא היו לה ילדים מלא שנים, ואז היא הלכה לרב והוא אמר לה שתנסה להיזכר אם היא פגעה במישהו פעם כי יכול להיות שמישהו מקפיד עליה ובגלל זהה אין לה ילדים...

היא התחילה לחשוב על החיים שלה מאז שהיא הייתה קטנה, על כל האנשים שהיו בסביבתה, חברות מורות שכנים אחים משפחה מצוצמת ומורחבת.. וכו' ואזז היא נזכרה שהייתה להם מורהה באולפנה שכלהכיתה הפריעהה לה נוראא בשיעורים ושהיה לה נורא נורא קשה להעביר שיעור בכיתה שלהם  ושפעם היא פשוט לא הגיע יותר לאולפנה-כנראה פיטרו אותה... היא זכרה טוב מאוד שגם היא הייתה בין המפריעות... היא גם זכרה את השם של המורה, היא התקשרה אליה הסבירה לה מיהיא- שהיא הפריעה לה כשהיא היתה מורה... ובקשה שתסלח לה כי באמת היא סבלה מספיק... כשאותה אישה (מבוגרת) שהיתה המורה  שלה, שמעה את זה היא התחילה לבכות ולצעוק ולספר לה שביגלל מה שהם עשו לה בכיתה היא פוטרה שואני לא כ"כ זוכרת את הפרטים ... היא גם הגיעה מבית הרוס ובמאמצים גדולים היא למדה הוראה ובקושי רב היא הצליחה להתקבל לעבודה, ושבגלל שהיא פוטרה הם היו צריכים למכוא מלא דברים מהבית והם חיו תמיד  בעוני רב ואני לא זוכרת מה קרה לה בהמשך אבל המורה אמרה לה שהיא כל השנים האלו באמת מקפידה על בנות הכיתה הזאת...

אני לא זוכרת אם היא סלחה לה בסוף או לא ..

הסיפור הזה הוא מאוד קיצוני אבל מציאותי!!! הוא בא להמחיש לנו עד להיכן דברים מגיעים...!

לכן צריך וחייבים לסלוח שאף אחד 'לא יענש בסיבתי'... (=ביגללי)...!

לילה טוב לכולם!!!

וסלחה על ה-  אני מקווה לפחות שהם היו מעניינות

אם את לא רוצה לתבוע את מי שהכעיס אותך לדין (בדיני שמים) אני חושב שזה נקרא שסלחת, גם אם יש לך רגשות שליליים כלפיו.

ואם את כן רוצה לתבוע אותו, אז כמדומני שלא ראוי לשקר ולומר דבר לא נכון, ומה שכן ראוי זה לשבת קצת ולחשוב על העניין עד שתתישב דעתך ותוכלי לסלוח.

עד כאן ענ"ד.

היה לי מאוד קשה לשמוע את זה שאת חושבת שלכל אחד יש אחד שהוא שומר אליו טינה.

צריך למחול ולסלוח בלב שלם לכולם!!!!!!!!!!!

וגם אם קשה אז תתגברי ותירמסי את היצר הרע (זה מגיעה רק מגאווה), ותגידי את החלק הזה של קריאת שמע אפילו ביותר כוונה.

סור ללכת לישון כשכועסים על מישהוא 

וסליחה אם אני מגזימה אבל יש אנשים שלא קמים בבוקר ואז אנחנו מצטערים שלא ביקשנו סליחה...

הצלחה

שה' יעזור לך ולכולנו לסלוח בלב שלם.

בס"ד

אני אבא ל – 10 ילדים ש – 9 מתוכם מחרימים אותי ולא מדברים איתי כבר למעלה מחצי שנה , אפילו לא אמרו לי שנה טובה וגמר חתימה טובה, והכול בגלל סכסוך על כסף עם אמא שלהם , למען השקיפות כבר היו 2 דיונים ברבנות ובס"ד הכול לטובתי עד עכשיו , אז גם לי יש כל לילה את השאלה הזאת איך אפשר לסלוח לילדים שככה מתנהגים .

ותשובה היא שמי שמאד קשה לו -

יאמר "הריני רוצה למחול.."

שנזכה!

וע"י אהבת חינם  נזכה לגאולה שלמה בקרוב! אמן!!

שקל לסלוח כי קל לדון לכף זכות והפיעה לא היתה קשה ולא במזיד כי האיש הי טרוד, עייף עסוק במשהו שהטרידו וכו'..

לא תמיד אפשר ו או צריך לסלוח כדאי שנפסיק עם הסטריליות לפגיעות גופניות אסור לסלוח

!!!גם לא לפגיעות נפשיות לסוגיהן

הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו טא. "

כל עוד יש אפשרות- כדאי לדבר עם האדם ולומר לו "נפגעתי כש.."(עדיף מאשר :"פגעת בי..", כד ישיקבל)

יתכן שהוא ישיב שהוא מצטער ולא התכוון ,וכך יהיה לנו קל וזה יויעל לנו גם נפשית ורגית .לא נסתובב עם "מטען "בלב. אך נכו ןשאי אפשר לדבר עם לכ אחד. עם אלו שכן

סייעתא דשמייא!

*כתוב בלשון נקבה אך מיועד לשני המגדרים...

בסוף היום עבודה על המידות וקצת ענווה.

גם לי היה קשה עם זה כמה לילות- אז ישבתי וחשבתי על המעשה, ולמה כדאי לי לסלוח...

זה שיא הקשה, אבל זה כזה יישור קו. סגרתי את היום בטוב.

אם את עוצרת לפנני שאת אומרת את זה וחושבת "הי, אני לא מוחלת לה"- סגרת את היום ברע.

אני לא יודעת על איזה מעשים מדובר, אבל במוקדם או במאוחר בכל מקרה תסלחי, לא?

אז שיהיה במוקדם...

בעיקרון נראה לי שהעניין של האמירה הזו הוא שאם ח"ו האדם לא יקום בבוקר, לפחות הוא לא עולה לשמים לעורר דינים על אחרים. לא מסתדר לי לכתוב את כל המחשבות שהיו לי בנושא בתחילת השנה, מקווה שזה מספק...

בס"ד

כל עם ישראל הוא נשמה אחת בגופים מחולקים.

יש את הרמה של התודעה שלנו, שזה חלק מסויים בנפש,

ויש חלקים גבוהים יותר, ועמוקים יותר,

שאנו לא מודעים אליהם.

בעומק הפנימי את אוהבת כל יהודי, ובאמת סולחת.

כשאת אומרת את זה, זה מגלה את המקום הפנימי הזה בנפש,

בו סלחת מההעלם, אל המודעות.

הפגיעה, והכעס הם שטחיים באופן יחסי לקשר העמוק בי נשמות עם ישראל.

הפגיעה היא באגו. הקשר הוא בנשמה.

אמנם את האגו אנו חווים אותם הרבה יותר חזק ועוצמתי, אבל כי זה נמצא בחלקים הכי גלויים שלנו.

התפילה הזאת מחברת אותנו למקום הסולח.

וזאת הכוונה שאיתה אני ממליצה לומר את התפילה הזאת, במקרים כאלו.

אמנם מרגישה שלא סלחתי, אבל מאמינה שיש בי את המקום הסולח, ומתפללת שזה יתבטא גם במציאות הרגשית שלי.

בהצלחה רבה.

שלום אורה,

לפני כמה חודשים אני שאלתי את אותה שאלה וקיבלתי תשובה שהלכה בערך כך:

בחלק הראשון של ק"ש שעל המיטה אנו אומרים "ריבונו של עולם הרני מוחל וסולח....וכו'" כלומר בחלק זה אנו מודיעים שמחלנו וסלחנו לכל יהודי ויהודי שפגע בנו בכל צורה שלא תהיה לאורך היום ומוכנים לפתוח מחר דף חדש.

ובחלק השני ("יהיה רצון מלפניך השם אלוהינו...וכו'") אנו מבקשים מהקב"ה שמה שחטאנו לפניו ימחוק ברחמיו הרבים.

כלומר יש פה ביטוי לעיקרון ההדדיות, יהודי המעוניין במחילתו של הקב"ה ידע קודם כל למחול לאחיו, משל נאה דורש נאה מקיים.

עיקרון זה חוזר בהרבה מקומות, למשל, בתפילת ערבית.

לפני שאנו אומרים שמע ישראל...ואהבת את השם אלוהיך ,קודם כל אנו מזכירים לעצמנו "אהבת עולם אהבתנו....ברוך אתה השם אוהב את עמו ישראל"

שוב פעם יש פה הדדיות, אבל הפוך, לפני שהקב"ה מצווה אותנו ב"ואהבת את השם אלוהיך" הוא מצהיר על אהבתו אותנו ללא כל סייג.

מקום נוסף הוא למשל המזוזה, מנהג בעולם שעבדיו של מלך שומרים עליו, בישראל הפוך, המלך שומר על עבדיו(עיקר המסר בסיפור על אונקולוס בתלמוד) וכן אותו דבר נדרש ממפקד בצה"ל, בטח את מכירה את הסיסמה "אחרי", וזו בדיוק הנקודה.

מפקד בצה"ל הולך ראשון וחייליו אחריו, ולא אחרון מאחורי חייליו (כמו כל שאר צבאות העולם כולל ארה"ב דרך אגב)

שוב פעם יש פה הדדיות מה שאנו מבקשים מהקב"ה(שומר דלתות ישראל) אנו מבצעים בעצמנו בצבא.

ולמה דווקא בצבא? כי דלת זו המחסום בין תוך הבית לחוץ(רשות הכלל) אותו דבר הצבא הוא המחסום בין תוך המדינה לחוץ

כלומר הצבא הוא מעין דלת לאומית של המדינה כולה. וכשם שבמזוזה נכתב שומר דלתות ישראל כך גם מפקד בצהל מתפקד כשומר הדלת של ישראל.

יהי רצון מלפניו שכשם שאנו יודעים למחול ולסלוח לעצמנו נדע גם למחול וסלוח לאחינו.

מקווה שתשובתי עזרה, נדב

שחטאנו לו וזו כפיות טוב לבוראנו שנתן לנו הכל. זה רעיון ידוע גם בקשר ליוכ"פ במיוחד..אך עלינו לזכור אותו. יש הדדיות" אם אפשר להתבטא כך. ז עוזר במשהו

ואומר "הנני רוצה לסלוח לכל אחד מבני ישראל" ולא הנני סולח, שהרי בתוך תוכנו כולנו רוצים לסלוח.

חשבתי פעמיים לפני שכתבתי אותה...

כמובן, כל מקרה לגופו... יש מקומות\פעמים שאולי באמת לא צריך לסלוח... לפי מה שאת מתארת...!

ושוב-סליחה מכל הלב!!!

ותשאירי מקום לחשבונות שמים.

מי אמר לך שכשאת מוחלת החטא נמחק?

לא חושבת שצריך להשאיר רגשות שלילים בלב, זה יכול לעשות רק רע, בעיקר לך.

כשאפשר.

מה שכן, הורדתי מהנוסח את 'בין בגלגול זה בין בגלגול אחר' (זה מופיע בחלק מהסידורים).

שאלתי על זה את בעלי, והוא אמר לי שהוא לא מבין בגלגולים.

לא הגיוני לי לסלוח בלי שאני יודעת על מה, כאילו בשם מישהו אחר. ואני באמת לא מבינה בזה ולא מתעסקת עם זה, אז איך אני יכולה לומר שאני סולחת על דבר שאני לא מבינה בו בכלל?

וגם ככה זה לא מופיע בכל הנוסחים, אז את זה היה לי הכי פשוט להוריד.

לגבי לסלוח בכלל. מבחינתי זו קביעת מטרה. אני משתדלת לסלוח ואומרת בהתאם להרגשה שלי באותו היום.

אולי זה לא אידאלי, אבל לשקר אין לי כוונה.

מה שכן, כשחושבים על זה, לפני יום כיפור גם כן יש את החלק של הסליחה. ושם דווקא יותר הצלחתי לשחרר ולסלוח. לומר לה' שאני סולחת לכולם, ושיעשה בבקשה שגם הם יסלחו לי וכו'.

אז אם שם סלחתי, למה עכשיו קשה לי לומר שאני סולחת לכולם? (ויש לי אדם מסויים בראש)

נראה שיש לי על מה לעבוד פה.

תודה שהעלית את זה.
 

(הגעתי לדיון מדף הבית, סליחה על ההתפרצות לפורום, אם זה נחשב לכזאת.)

צריך גם ללכת לבן אדם ולבקש ישירות ממנו-סליחה!!!...

(נ"ב: למה את לא יכולה לסלוח על מה שאת לא יודעת? המה אכפת לך לסלוח?! העיקר שלא תהייה קפידא על שום בן אדם ושאף אחד לא יענש בסיבתך... [בגללך])

ממישהו. פגיעה שההשלכות שלה נמשכו יותר משנה, ואולי אפילו עד היום, כמה שנים טובות אחר כך.

אני מודה שבמשך כל הזמן הזה לא אמרתי "הריני מוחלת". לא הייתי מסוגלת לשקר, אפילו שכך מה שכתבו כאן נכון ואמיתי ויפה. אני הרגשתי שלומר "הריני מוחלת" זה לשקר ביני ובין עצמי.

וגם לא שאלתי אף אחד...

אחרי תהליך ארוך שעברתי מול עצמי, מול ה' ובסוף מול האדם הזה, הרגשתי שאני יכולה לסלוח, ברמה מסוימת של סליחה. אז גם הבנתי שסליחה זה לא דבר פשוט. בכלל לא. יש הבדל עצום בין לומר "סלחתי" לבין להרגיש את זה ולהתנקות מהמקום הלא-טוב בנפש שהפגיעה גרמה לו.

אני אישית עדיין לא נקייה לגמרי מהמקום הזה, למרות שבאמת עברו המון מים בירקון שלי מאז...

אז אני שולחת את הבנתי אליך, וגם מעודדת אותך להיות באמת, פנימה והחוצה.

והלוואי שה' יתן לך כוח ומסוגלות לסלוח באמת

אבל רגע לפני יום כיפור, פתאום עלו לי בראש כל מיני אנשים שאולי הייתי צריכה לדבר איתם קודם, אבל זה כבר היה מאוחר מדי...

ולמה קשה לי לסלוח על מה שאני לא יודעת?

דברים שנוגעים אלי, כיום, יותר פשוט לי.

בנוגע לגלגולים, הדבר הראשון שעלה לי בראש זה השואה, אולי הייתי שם בגלגול, ועל דברים שקרו שם אני לא יכולה לסלוח.

לא מבינה בזה, לא רוצה להכנס לזה, ולא חושבת שאני יכולה להגיד בפשטות 'הריני מוחל וסולח' על דברים שאני לא יודעת מה הם. אז לגלגולים אני לא נכנסת. בהגדרה.

פורשת לישון, והפעם אשתדל לומר את הנוסח בכוונה. בזכות הדיון הזה.
 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....