שכחתי תפלאפון במונית,
בערך שעתיים לא עשיתי עם זה כלום חוץ מלהרגיש נורא עם עצמי ולהיזכר כמה שיחות חשובות ודחופות אני צריכה לעשות ע כ ש י ו ואין לי את המספרים שלהם.
חוזרת הביתה, מחפשת בכל האינטרנט מידע על הנהג, מנסה לאתר אותו דרך קבלה עלובה. ותודה לכל מי שעזר לי!!
בסוף מתקשרת שוב לפלאפון, סתם בשביל לגלות אם הוא תפוס או משהו...
הנהג עונה לי!!!!! לא האמנתי!!
מדווח לי איפה הוא נמצא, אני נוסעת לעיר הזו, והוא בא (!!) אלי להביא לי את זה!!!!
פשוט התרגשתי, ועוד הוא לא היה מוכן לקחת ממני כסף!!
וברכתי אותו בפרנסה טובה בריווח בזכות המצווה הענקית שלו.
וכמה מסקנות:
1. הפלאפון שלי הוא בן אל מוות אמיתי. בחיים לא ימות. תמיד כשהוא נאבד אחרי כמה שעות של עוגמ"נ הוא נמצא.
2. עבר יחסית הרבה זמן מהפעם האחרונה שהוא אבד, מה שאומר שהשתפרתי בשמירה על חפצים 
3. רק כשמשהו חסר, אתה מבין כמה אתה כמעט לא יכול בלעדיו, או- הטוב ניכר בעדרו.
4. לעשות גיבויי ד ח ו ף לכל האנשי קשר שלי.
6. לפעמים כזה דבר קטן, מהוה, ישן ולא פונקציונלי כמעט יכול להיות שווה ערך למשהו ענק. כן, הסמסונג הכשר שלי שעבר ארבע מיתות בית דין ואולי אפילו יותר, כמו תמיד, ממשיך לשרת אותי נאמנה.
7.והחשובה מכולן- יש אנשים מדהימים בעולם!!!!!!!!!!