|מצטער..|

בס"ד

קודם כל - הבסיס זה כוח רצון גדול.
ההמשך - הרבה עבודה סיזיפית, השקעת כוח, משברים, עליות, ירידות.
הסוף - ניצחון גדול וגאווה עצמית[במידה הנכונה!].
הסיום - סיפוק.

יש כלמיני שיטות עבודה:

-מעקב יומי על דברים טובים שעשית
-רשימת תכונות טובות
-עבודה על כל מידה ומידה לפי המסל"ש/אורחות צדיקים וכד'

מניחה שיש עוד דברים שלא עלו לי כרגע...

אשמח מאוד מאוד לעזור באישי!

מצחיק שלדבר כ"כ שברירי קוראים 'בטחון עצמי'.

איזה בטחון יש בזה ביכלל ?!?!

לדעתי צריך לנסות להפסיק עם הפרפקציונזם.

לראות במה הייתי טובה עכשיו, לא עד כמה הייתי יכולה להיות טובה יותר.

עד כמה זה אפשרי, אני לא יכולה לחתום לך..

הלוואי ותצלחי

ואני באישי.

קודם כל את מעריכה את עצמך יותר מכולם{כן,כן,את מעריכה את עצמך}עצם העניין
שאת חושבת איך לשפר את הדרך חיים שלך זה כבר חצי מהדרך!!!
ועכשיו קצת על הערכה עצמית:
כולנו כאלו...אנשים שמנסים להיות חברמנים,להיות האלו שבסביבה...מלכת הכיתה...וכו..(הבנתם אותי)!
כי אנחנו כאלו שרוצים להיות "אני" להרגיש בגובה,אבל לפעמים זה לא יוצא~! למה??
כי יש מעליי יותר טובים...והם אלו שמפילים אותי(יותר נכון המחשבה ש-"אני" צריך להיות יותר מהם, מפילה אותי).
אם לא נסתכל על הקטע של ה"אני" יותר מכולם אז נגיע למצב שאפילו שאני הולך ברחוב ואומר למישהו שלום והוא מחזיר לי תודה ומעריף עליי מחמאות, אני אקח את זה בצורה ממש טובה וכייפית(שרק אני אחשוב שה"אני" פה לא קיים).
איך מוחקים את ה"אני" ומתדבקים ב-ה'?
ע"י תפילה,ע"י התבודדות(שיחה כנה בני לבין הקב"ה),תהילים,מוסר(מסילת ישרים וכו..),כל זה מוחק את ה"אני" שלי ומעלה בשכלי שרק הקב"ה עושה לי את כל הדברים האלו...ולא אני!
בתקווה שלא חפרתי!!! תהיו שלום!!! יש ה' בעולם!!!  

של המעלות הטובות שיש לך באוביקטיביות,

וכל יום לפני השינה תקראי אותה כמה פעמים,

בסוף מתישהו זה יהיה חייב להכנס לך לשכל..

בהצלחה!!!

לפני השינה לקרוא את מעלותיי....

(זו אחלה עצה, ואני חושבת שהיא נכונה...)

אבל,

אינני מסוגלת לחשוב על הרעיון של עשיית רשימה כזו בכלל...

קל וחומר לקרוא רשימה כזו באופן יומיומי...

גאוותני מדי,

לא כן?

(הדבר היחידי שהצלחתי לעבוד עליו עד כה, זה לאחר שהחמיאו לי במשהו שאני אוהבת לעשות...

אז, במקום להניף בידי לאות ביטול שזה שום דבר,

לומר תודה,

והאמינו לי,

זה לא היה, ועדיין לא קל בכלל.......)

תודה לכולם על העצות...(והשיתוף בבעיה..)

האדם צריך לדעת להכיר את עצמו. נגיד שיש אדם שלמד הרבה ובעצם הוא יכול להיות גדול הדור, אבל הוא לא מעז להגיד לעצמו שהוא יודע ללמוד היטב ושהוא בקי בתורה. אנשים באים לשאול אותו שאלות בהלכה והוא לא מוכן לענות להם; לא כי הוא לא יודע, כי הוא לא מאמין שהוא מספיק גדול בתורה כדי לפסוק. הוא יכול לכתוב ספרים שלמים, להעביר שיעורים - אבל הוא לא מסוגל, כי מי הוא בכלל שיעביר את הידע שלו בתורה? הרי זו גאווה להודות שהוא יודע תורה. זו גאווה לכתוב ספר. אז כמובן שלא.

צריך להבין יותר את מושג הגאווה.

אני חושב שגם אדם עניו מבין את מקומו ויכולותיו, וממילא גם את היתרונות שלו.

אז מה ההבדל?

ההבדל הוא בגישה.

גאוותן יגש למעלותיו בתור דברים ברורים מאליהם שבגללן מגיע לו. כיוון שהוא עצמו מיוחד וכו', כמובן שמגיע לו עוד ועוד. לעומתו אדם עניו מבין שכל העולם כולו הוא לצורך הקב"ה, לצורך קיום התורה. לצורך דברים גדולים ממנו. ולכן, גם היתרונות והמתנות שניתנו לו, הן לא עבורו. הן בשביל שישתמש בהן לאחרים. שישפיע טוב בעולם.

יש הרבה מה להאריך, אולי אמשיך כשיהיה לי יותר זמן...

ב"הצלחה

תודה רבה על ההסבר....

אני מבינה שזה לא נובע מגאווה אבל קשה לי ליישם את זה...

אשמח לטיפים כיצד ליישם את זה בפועל...(אם אפשר..)

תודה!

הוא מדבר על זה ממש. מומלץ.

אכן כמו שאמרו לפני, זה הרבה עבודה עצמית,

ובאופן מעשי, כדאי לך לעשות מחברת 'עין טובה' וכל יום לכתוב חמישה דברים טובים על עצמך.

גם דברים שנראים שטותיים ולא חשובים, פשוט למצוא בעצמך את הנקודות הטובות,

וכשאדם מוצא בעצמו נקודה טובה, היא הולכת וגדלה.

ולא לוותר!! כל יום חמישה דברים! ובסופשבוע לקרוא את הכל. איזה נחת זה.

ועוד משו שמחזק אותי בעיתות ירידה בביטחון, ובעצם גם כל בקר מחדש-

"ברוך אתה.. שעשני כרצונו" איזה מהמם זה לחשוב שאת מה שאת עם כל התכונות שלך, הפנימיות והחיצוניות, כי ככה ה' רצה!!

אותי זה מגביה.

מקווה שיעזור..

ואם את רוצה באישי, מוזמנת

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות