כמה סיבות

 3 סעיפים מפורשים בשו"ע

1. שד"י יכתב כנגד והיה ויראה לבחוץ רק ככה יראה לבחוץ אם יכתב כנגד והיה (משא"כ בשיטה השלישית של הרמ' המקובלת כיום שרק אם יכתב כנגד הרווח כרמ"א והרמבם יראה לבחוץ)

2. שמע יהיה כנגד הפתח והדרך היחידה שוהיה יהיה כנגד והיה וגם השדי וגם השמע כנגד הפתח באופן בקביל רק ככה

3. רווח ג פעמים אשר עם המרווחים רק ככה משא"כ בשיטה המקובלת שהרווח לפני והיה שבקושי יש 9 יודים

וזה דיעבד! כך כותב הרב מועלם בחלק א

וזה פרשה סתומה של שיטה ב של הרמ' והשו"ע פסק את הרמבם ואין הבדל בשיטות (מלבד שיטה א שלכו"ע סתומה כאשר ב הפרשיות באותה שיטה כבספר תורה שזה א"א לעשות במזוזה כי יש קבלת סופרים איזה מילה להתחיל כל שורה)

הלכך מסקנא דדינא מהא נחתינן ולהכא סלקינן ככה הכי טוב לכתוב מזוזה לפי דעת השו"ע שכתב בב"י סי' רע"ה שכך נהגו וכן כתב המחזור ויטרי ועוד

                                                   כל זה מהשיעור של הרב יוסף כהן שליטא

ולא אני כותב רגיל אך מי שבקש ממני את זה אני עושה כך עשיתי איזה 5 כאלו אך חבר שלי שאני מגיה לו את המזוזות כותב רק ככה תלמיד של הרב יעקב כחלון

שהב"י שהביא את הזוהר בענין שצריך לכתוב את הוהיה כנגד השדי כותב שיראה לבחוץ וכן המחזור ויטרי מפורש וכן שיטה מקובצת למנחות קיבלתי תשובה של הרב כחלון על זה לא מזמן אני יעלה אותה

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.