20120717222319.jpg

20120717222717.jpg

אני מעלה אחרי ששאלתי חכם כמובן

אם הסופר התחיל לכתוב וי"ו הלמ"ד, מראשה, והיינו משמאל לימין, ומשם המשיך להוריד הירך - הרי"ז בסדר גמור, אע"פ שנכנס לחל הכ"ך, ואי"צ לכסות, כיון שתחילת הראש מוכיח שאינו ה"א.

הרי דווקא במצב כזה היה רגע שזה היה ה"א.

בבקשה תסביר לי למרות שאני עדיין אפוף מהחזרה לשיגרה

בראשון בכלל לא נכנס ובשני נכנס מעט ואין עם זה שום בעיה זה לא נרקאה ה' נכון שבאות ה אם היה רגל מעט בפנים והרוב בחוץ כשר דיכעבד אך כאן אין בעיה וששאלתי את הרב מועלם למה הוא ענה לי כיוון שאנו מחפשים להכשיר ולא לפסולשמות ד' וזה.. לכך לעניות דעתי לית דין צריך בשש

אבל יש עוד כמה פוסקים שאני מכיר ששינוי לרגע - פוסל לגמרי.

לי הק' נראה יותר סברתם, וכן פוסק הרב שטרן, הרב גרוס.

אם רוצים ספרדי דווקא גם הרב אשר חנניה.

אני אישית לא מסוגל לפסול שום דבר נגד דעתו של הרב מועלם, או שולח למגיה מטעמו או אומר שיש על מי לסמוך.

כמובן הלכה ברורה ומבוססת על עמודים איתנים אצלו וחשוב ללמוד את דעתו גם למי שלא פוסק כמותו.

שבאות אחת פסול לרגע אחד כמו ו שמעבה אותה יעבה אותה מלמטה שאם יעבה אותה מלמעלה תהיה ז לרגע אחד וכן תגים בנ' יתייג מימין לשמאל שלא יהיה לרגע אחד ל' וכן על זו הדרל

אך בשתי אותיות בהתחלה אסר אח"כ חזר בו מכיוון שהרב מזוז חזר בו והוא כפוף אליו כך הוא אמר לי ועוד הוסיף כיוון שעל 2 אותיות מצאנו ראיות משא"כ באות אחת

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.