"סדנא דארעא חד הוא" - אם זכרוני אינו מטעני הכוונה שכל ה"יבשה" בכדור הארץ זה דבר אחד. 

המשמעות היא שאפשר להחזיק בשדה אחת ולקנות שדה אחרת בקצה השני של העולם..

אל יתהלל חוגר כמפתח:

להציג את הבעיה: לספר שפגשת פעם אדם שהיה בטוח שהוא הולך לנצח בתחרות איקס, אך לבסוף הוא לא ניצח.

כששמעת על כך חשבת על פסוק זה שבעצם זה עניינו - לא לשמוח כאילו הדבר כבר מונח בכיס. (אולי אפשר להביא את ההקשר של פסוק זה במלכים.)

לכתוב את הייתרונות של הבטחון הזה ואת החסרונות.

אולי גם להביע עמדה (אלא אם זה בניגוד לכללי הכתיבה שניתנו לך.)

רצונו של האדם כבודו:

אפשר להתחיל עם 'מקרה' שבו לא כבדו את רצונך והרגשת שלא מכבדים אותך. להסביר מדוע חשוב לכבד את רצון האדם, כיצד מרגיש אדם שלא מכבדים את רצונו וכו'.

האם יש לך מגבלה לסוג הטקסט? לדוגמה: לכתוב את זה 'יבש'? או שאתה יכול לכתוב את זה כמי שמציג טענה/קורא לשינוי וכו'?

בהצלחה!

(ואם לא יהיו תקלות - מוזמן גם באישי.)

זה נחשב?

אחרי שסיימתי?

בס"ד ובהשתדלותי

"ההכרח הוא אם ההמצאה" - שללא ההכרח בעצם אין לנו מוטיבציה להתפתח. שיש נטייה אנושית לנוח על זרי הדפנה, ואם פתאום בא צורך אז הוא עוזר להזיז את העניינים. אתה יכול לחפש דוגמאות (יש לי כרגע רעיונות לשינויים שקרו בגלל צורך, ולאו דווקא המצאה ספציפית.....)

עפ"י המילון העברי המרכזי "סדנא דארעא חד הוא" = "סדן הארץ אחד הוא: 1. גוף הקרקע אחד הוא בכל המקומות, האדמה כולה גוש אחד היא. 2. [בהשאלה] מנהגי בני האדם דומים הם בכל מקום

(ואני נזכרת שנפגשתי במה שכתבת במספר 2.)

בס"ד ובהשתדלותי

חוץ מזה, אני לא יכולה להגיד הרבה.....

סורי על הבורות... תנ"ך הוא החלק החלש למדי שלי...

 "העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך"

ללא רשות במפורש בכתב!

(זה ינפח לך את המאמר )

"רצונו של האדם – כבודו"

(1)מכל הדרכים להשפיל אדם – אין משפיל יותר מאי ההתחשבות ברצונו וכיבוד החלטותיו.

(2)האדם כיצור בעל בחירה, בעל תבונה, מרגיש כי כפייה או התערבות בהחלטותיו מהווה השפלה גדולה במיוחד עבורו. משום שמטבעו ישנה לו האפשרות להחליט ולבחור בטוב ובמתאים לו. הוא רואה את הזכות הזאת כיסודית ועיקרית במיוחד, ואת ההתערבות והחדירה אל השטח הזה כחדירה בוטה אל פרטיותו.

­

(3)"העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ החיים והמוות ראה נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים ל)*

אלוהים לא כופה את רצונו על האדם. הוא נותן לו את היכולת להחליט ולבחור בעצמו בדרך הנראית בעיניו. אלוהים מכיר את הטוב ואת הרע, יודע מהי הבחירה הנכונה ועד כמה הרת אסון האחרת, ואכן מזהיר: "ובחרת בחיים", אך זכות הבחירה נשמרת. אתה בעצמך תחליט אם לבחור בטוב הזה או לפנות לדרכים אחרות.

(4)זוהי זכות יסודית כל כך. שהוענקה לאדם ע"י האלוהים בעצמו, שאלוהים הקפיד לשמור עליה והדגיש אותה, זכות שהיא בעצם ייחודו ומהותו של האדם. (ייחודו ביחס לשאר המינים החיים)

(5)אין כבוד גדול יותר שאפשר לכבד בו אדם מאשר כיבוד מוחלט של רצונותיו ובחירותיו. אלוהים בעצמו מכבד את האדם בבחירתו. והאדם - כל שכן שנדרש לזה. (יש יוצאים מן הכלל, ובכלל... יש הרבה מה להאריך בנושא.)

*נפשי תערוג. פורום צמ"ע. שם שם.

<ר>

זה מספיק כדי להחזיר את המורה בתשובה או שזה יהיה בכל זאת תהליך הדרגתי של כמה קטעים כאלה?

אל תשכחי את המקורות החב"דיים שלי...

וא הולך לקבל מסה של עשרים קטעים שמן הסתם רובם יהיו תורניים במידת מה...

מה הסיכוי שהוא יישאר חילוני?

יודע מה זה לקרוא עשרים קטנים חופרים כאלו??

"זה מה שעושים בגיהנום.... קוראים קטעים חופרים כאלה..."

תיכף ומייד הוא משאיר הכל מאחוריו והופך לאברך כולל.

תכף ומיד הוא מפסיק להאמין בגיהנום והופך לכויפר ממש

מה תאמר על זה???

חושב שבזה סיכמת את הדיון??

חוצנף.. הצעירים של היום...

ואגב חיבורים.

אני מניחה ששמעת כבר את המיתוס על התלמיד שהיה צריך לכתוב חיבור בנושא : "מהו אומץ"

נכון?

תלמיד אחד התבקש לכתוב חיבור  בבגרות בנושא מהו אומץ.

אז הוא לקח דף.

רשם בגדול:

זה אומץ

והגיש

השמועה חלוקה בדעת האם הוא נכשל או קיבל 100 בבגרות הזאת

לילה טווב!!

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!