ראיתי את זה איפשהו.... החלטתי שיהיה זה יפה להביא את זה לכאן...
אז..
לא לברוח מהצרות והייסורים..
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו"....(ל"ז, א')
על הפסוק "וישב יעקב..מגורי אביו"..אומר בעל הטורים:
"משל לאחד שראה כת של כלבים שרצו לנושכו. וישב ביניהם."
כך ישב יעקב אבינו בין עשיו ואלופיו.
אמר ה"אמרי אמת" מגור זצ"ל שאפשר לקחת מכאן יסוד גדול לכל החיים.
יש ומתרגשות על האדם צרות וייסורים,הוא מנסה לברוח מהם ולהחמק בעת ההיא ממילוי חובותיו להקב"ה.
הנהגה זו אינה דומה לדרכו של יעקב אבינו שלא ברח מהצרות שפקדו אותו.
וכך רואים דם אצל ייוסף, שגם כשהיה בבית האסורים האיר פנים לכל אחד.
וזו הראיה הנכונה,שאפילו בגיא צלמוות אליו הושלך, לא שכח את אלוקיו.
בשעות הקשות ביותר השתדל לחיות את חייו ואת סדר יומו הרוחני ללא שינוי..
ובאמת, כל גדולי הדורות בעמ"י התנהגו בצורה דומה..
בבחינת:"אם רוח המושל יעלה עליך-מקומך אל תנח"...(קהלת)
דהיינו, שגם בתקופה של צרות וייסורים, מצווה על האדם שלא להניח את מקומו ודרגתו בעבודת ה'.
אלא עליו להמשיך את סדריו והנהגותיו כבתחילה, עד יעבור זעם.
וזהו המשל של בעל הטורים. אם נקלע האדם לכת של כלבים הרודפת אחריו ומנסה לנושכו,
והוא ינסה לברוח ולנוס על נפשו, הרי שהכלבים ירדפו אחריו וינשכוהו.
הפתרון הטוב ביותר הוא לעשות כפי שעשה יעקב:"וישב",
לשבת בתוך ים הצרות ולדעת להסתדר שם גם בתוך הייסורים..