בפרשה (וישב) מסופר על מכירת יוסף. על אותה שיירה שרוכשת את יוסף מידי אחיו, אומר רש"י שבדר"כ היא הייתה נושאת דברים מצחינים, כגון זפת ועטרן, אולם כאן, כדי שאותו צדיק לא יריח ריח רע - אותה שיירה סחבה "נכאת, צרי ולוט" - דברים בעלי ריח טוב.
נשאלת השאלה: מן הסתם אותה שיירה יצאה הרבה לפני שהאחים חשבו למכור את יוסף, וממילא היא לא יצאה עם ריחות טובים דווקא בשביל יוסף.
ר' יעקב גלינסקי עונה תשובה יפה: ד' הוא מעל הזמן. ככזה הוא לא מתחשב בשאלות של זמן, וממילא הוא יכול לסדר את הדברים עוד לפני שהם קורים.
לפעמים אנחנו חושבים שד' מוגבל לזמן, כפי שאנחנו מוגבלים אליו, אולם זו טעות.
"כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו".
שב"ש! 
הד"ת לע"נ סעדיה בן רומיה הכ"מ.
