אני פשוט לא יכולה להפסיק לחשוב עליך!!
וכל פעם שאני נזכרת במילים שאמרת אני מתחילה לחייך.. ושוב מרגישה מאושרת..
אבל אסור לי, אסור לי לאהוב אותך!!
ואולי זה מה שגורם לי רק לאהוב אותך יותר..
אוווף. אני רק משקרת לעצמי כל הזמן, כשאני מנסה להפסיק לחשוב עליך ולאהוב אותך.
אתה האביר שלי, האביר על הסוס הלבן..
ואני כ"כ רוצה לעלות על הסוס ולדהור ביחד איתך!!
אבל.. זה מסוכן, כי אני יכולה ליפול מהסוס.. ואז זה יכאב נורא נורא..
אווף. ה'! תעזור לי..!!
בס"ד
אבל מילה, אם אפשר.
אני מאמינה שאת עוד לא הגעת לגיל 14, או לפחות שאת משהו בסגנון הזה- ולכן אני כותבת את הדברים בהנחה הזאת 
בחיים, יקרו לנו מצבים שהרגש והשכל בעלי דעות שונות- כולנו מרגישים את ההרגשה הזאת.
פה אנחנו מדברים על דבר ספציפי- אני אוהבת מישהו- זה הרגש- אבל אני יודעת שזה לא יהיה נכון לעכשיו- וזה השכל.
אני יודעת כמה מבוגרים מדברים, וש"חבר בגיל ההתבגרות זה לא טוב" "זה ייפגע בך" וכ"ו, אבל בנינו, מי שם על זה? מי מקשיב לאבאמא?! בדרך כלל, כמעט ואף אחד.
מצד אחד, זה עצוב, מצד שני- אם ילד לא יקבל מכה כשהוא נופל מהספה- איך הוא יילמד?!
אז לא- אני לא אומרת לך "לכי תהי חברה שלו"- כי זה בדיוק מה שאני לא אומרת לך לעשות
אל תהי חברה שלו. זה לא טוב לאף אחד. זה לא מועיל לאף אחד. זה מוביל רק לכאבי לב. לזוגות שנפרדים. לעצב, לכעס ולשנאה.
אבל מה שאני כן אומרת לך לעשות- זה לנסות לחבר בין הרגש ולבין השכל- כי רק ככה יהיה לך יותר קל להציב לעצמך גבולות.
א'-למה את אוהבת אותו? ראית בחור חתיך מדליק מהסניף- ונדלקת עליו?
ב'-את באמת אוהבת אותו? או שאולי רק נדמה לך שאת אוהבת אותו, אולי את לא מספיק מכירה אותו.
ג'-למה באמת אסור חבר בגיל הזה? למה זה לא טוב?
ד'-למה אני צריכה חבר עכשיו?
אני יכולה לתת לך רשימה שלמה של משימות ולשלוח אותך לעשות אותן, אבל אני לא עושה את זה, אני רוצה שתשבי עם עצמך ותבחני את ה4 שאלות האלה שכן נתנתי לך- ורק אחרי שתהי מספיק כנה ואמתית עם עצמך- ותעני על השאלות האלה, תברירי באמת למה אסור וכ"ו- תוכלי לחבר בין הרגש והשכל- ולהתאפק- עוד כמה שנים, כי האביר על הסוס הלבן יבוא- הוא רק מחכה לזמן המתאים, והוא לא עכשיו
ב"הצלחה ענקית!!!!
כשמחכים באמת לאביר על הסוס,
הוא זוהר יותר......
....
רק סתם שתדעי אני עוד מעט אהיה בת חמש עשרה..
ונתי.. דיברנו על זה 
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
