בשבוע שעבר הגיעה מועצת יש"ע להסכמה על פינוי המאחז מיגרון בתמורה להקמת מאחז אחר. לא אף זו, אלא שניסו להציג זאת כהישג. כבוגרי ההתנתקות וההתרפסות של מועצת יש"ע במכלול הדברים, אנו רואים זאת כבכיה לדורות. הרי לכולם ברור שמטרת פינוי מיגרון היא חלק מתוכנית כוללת לגרש את כולם, בחסות האיחוד האירופי ו'שלום עכשיו' שמגישה את הבג"צים. במקום להלחם ולהראות להם שלא יקום ולא יהיה, וכי השיטה הנלוזה הזאת לא תעבוד – מנסים להגיע עימם לפשרות.
כך הצליחו ראשי יש"ע לגרש את תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, בשיטת 'באהבה ננצח' ובחיבוקים. כעת שיטת התרפסות זו מגיעה למיגרון ומחר לגוש עציון ושאר ההתנחלויות. כל ויתור כזה מחליש את המאבק וגורם לניצחון של האויב.
לא לחינם מרבית המתיישבים רואים כיום במועצת יש"ע גוף שאחראי לגירוש ומסכן את ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון. בהתנתקות היינו תמימים כאשר הובילו אותנו בכחש ובסיבובי גדרות בכפר מימון. נקווה שהפעם נתפכח.
שאלי שרופה באש
המקרה המחריד בו נשרפו ארבעה שפרי תורה בבית מדרשו של גאב"ד בני ברק הגרמי"ל לנדא שליט"א, גרם לזעזוע עמוק, כאשר גוילין עולים באש במרכזה של עיר התורה והחסידות, בבית מדרשו המרכזי של גאב"ד בני ברק, בעיצומו של יום. ראינו את גדולי הרבנים מגיעים להספיד ולזעוק על אודות שריפת התורה הקדושה. אין מילים לתאר את גודל הזעזוע.
תאריך השריפה וההלוויה שלאחר מכן, הזכיר לי אירוע מצמרר לא פחות שארע בדיוק לפני שלש שנים. רבים מהרבנים שהגיעו לבכות בהלוויית ספרי התורה בבני ברק, לא ביכו לפני שלש שנים שעה שבתי כנסת בגוש קטיף עלו באש, וספרי קודש התגלגלו כדומן על פני האדמה. אז הם נאלמו דום. לא אף זו, אלא שחלק מנציגיהם אפשרו את הגירוש המחריד תמורת 290 מיליון שקלים בוועדת הכספים.
האירוע המזעזע של שריפת התורה ארע ביום בו ציינו רבבות בית ישראל את יום הגירוש השלישי, ושני מאורעות אלו נקשרו היטב זה בזה. באותם ימים, אותם רבנים לא רק שלא מיחו מחאה גדולה ונמרצת, אלא אפילו מודעות על עצרת תפילה בכותל המערבי לא הסכימו לפרסם. כאשר אלפי משפחות נרדפו על נפשם ופרנסתם נגזלה מהם לעין כל – הם לא יצאו מגדרם. שתיקתם של הרבנים באותם ימים רועמת עד עצם היום הזה.
עדיין זכורה היטב זעקתו של כ"ק האדמו"ר מטאלנא שליט"א בבית הכנסת הגדול בבני ברק, סמוך למקום בו נשרפו ספרי התורה – "וכי בגלל שאין 'קאצקע שטיבל' בגוש קטיף מותר לנו לשתוק נוכח מה שעומד להתחולל שם?" הזעקה נותרה ללא מענה.
עם ישראל מבקש תשובות ברורות לשתיקה הרועמת והמזעזעת שהתרחשה לפני שלש שנים. אפילו מודעה של חברי מועצת גדולי התורה שמתנגדים לגירוש ומבקשים להרעיש שמים וארץ, ביטאון 'המודיע' סירב לפרסם.
הדברים חייבים להיאמר ולהביע זעקה שיוצאת מהלב, ובעז"ה גם תחדור אל הלב, בתקווה שלהבא לכל הפחות יפיקו לקחים ולא יתנו לפשע כזה להתחולל שוב.
דמים בדמים נגעו
למה המודיע שתק באותם ימים? למה נציגי הציבור החרדי נתנו ידם לפשע? הסיבה נעוצה ב-290 מליון ₪ שקיבלו אז עבור הישיבות. דמים בדמים נגעו.
"ולטוענים שכבר אבוד, ואי-אפשר כעת לעשות מאומה מאחר שכבר סוכם, יש לענות: היות ורואים שהערבים ביטלו כבר כמה-וכמה סיכומים שנחתמו ב"קעמפ-דייוויד" - ממילא ישנה הזדמנות לטעון שהסכם זה היה "מקח טעות".
"אמנם יגדפו זה את זה בחריפות, אך יהיה זה לא יותר מאשר באופן דיפלומטי, וזה לא יזיק לאף אחד, מכיון שברור שיהיה "ושכבתם ואין מחריד", "וחרב לא תעבור בארצכם" ואפילו "חרב של שלום" - חרב ה'או"ם'.
"יתירה מזו: אפילו את השטחים שכבר החזירו - עדיין ניתן להחזירם לרשותינו - מכיון שהם ביטלו את ההסכמים שעשו. ובדוגמת ענין התשובה שאפשר לתקן גם את העבר.
"לאחר-מכן התווסף הענין שמקבלים שוחד - כסף עבור הישיבות. אי-אפשר לבנות חינוך לתורה וליראת שמים מכספים המוכתמים בדם יהודי!
"ולא רק שישיבות אסור לבנות עם כספים כאלו ואף אין לחנך תלמידים ליראת-שמים בכספים אלו, אלא יותר מזה: הגמרא אומרת שאפילו "בית הכסא" אסור לבנות מכספים שכאלה! ויהי רצון שתלמידי הישיבות יינצלו מאלה שרוצים 'להלעיט' אותם מכסף כזה! (ש"פ דברים תשל"ט)
מרגל שהוא גם שגריר
אין זה סוד שהרבי מלך המשיח היה יחיד מבין כל גדולי ישראל שעמד וזעק על הסכנות שהסכמי קעמפ דוייד יביאו לעם ישראל, והדברים נשמעו אז תמוהים, בלשון המעטה, כאשר התקשורת והציבור ראו בבואו של סאדאת לחתום הסכם שלום כפעמי משיח ממש.
כל בר דעת, שאינו עיוור, רואה מי צדק ומי הם אלו שהלכו כסומים באפילה. בחג הפורים תש"מ הרבי זעק ששגרירות מצריים תהיה גם מקום שמשם ירגלו נגד ישראל אך ישראל תהיה מנועה מלהגיב, שכן השגרירות תהיה חסינה דיפלומטית.
בשבוע שעבר נפלה 'פצצה' בשמיה הדיפלומטיים של ישראל. שגריר מצרים בישראל לשעבר, מוחמד בסיוני, השגריר שהיה נחשב לידיד גדול לישראל ורקם קשרים אישיים עם כל צמרת הממשל הישראלי, כמו גם עם הצמרת הביטחונית, הכלכלית והדתית, הודה שהגיע לישראל בתור איש מודיעין. המצרים ניסו להכחיש לאחר מכן את דבריו, אבל דבריו נאמרו בצורה ברורה. וישראל הדיפלומטית נבוכה.
מדהים לקרוא את שיחתו של הרבי שנאמרה בעיצומם של ההסכמים, פורים תש"מ:
"ולמרות זאת חוגגים ושמחים באמרם שלעולם לא היה מצב כה טוב עד שאפילו ישנה שגרירות מצרית בארץ ישראל. בכלל, מתעלמים שזה פתח פתוח למרגלים היכולים להימצא בבנין השגרירות ובבנין הסמוך, מכיוון שכל מי שיגיע לבנין הזה יצטרכו לנהוג בו בכבוד ובדרכי נועם ושלום.
"אין צורך לשער מהם התוצאות מכך - כל מי שרק רוצה יכול לדעת מה קורה בשגרירות ארצות-הברית בירושלים העתיקה בנוגע לבטחון ארץ הקודש, ומטעמים מובנים לא דשים בזה בעיתונות (ותבוא עליהם ברכה, שלא מפיצים מיד בעיתונים עניינים בלתי-רצויים), אך אנשי הבטחון יודעים מה קורה שם.
"אך מה שרוצים כעת לפתוח שגרירות שאסור להתקרב לשם ולעשות ביקורת - (אכן אין ברירה, אך) צריכים לדעת שזה דבר ומקור להביא עניינים של "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו" מאותו בנין, היו-לא-תהיה! ולא נמצא אחד ויחיד שיזכיר אודות זה, ואף לא עושים שום פעולה שתמנע את זה!
כך הצליחו ראשי יש"ע לגרש את תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, בשיטת 'באהבה ננצח' ובחיבוקים. כעת שיטת התרפסות זו מגיעה למיגרון ומחר לגוש עציון ושאר ההתנחלויות. כל ויתור כזה מחליש את המאבק וגורם לניצחון של האויב.
לא לחינם מרבית המתיישבים רואים כיום במועצת יש"ע גוף שאחראי לגירוש ומסכן את ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון. בהתנתקות היינו תמימים כאשר הובילו אותנו בכחש ובסיבובי גדרות בכפר מימון. נקווה שהפעם נתפכח.
שאלי שרופה באש
המקרה המחריד בו נשרפו ארבעה שפרי תורה בבית מדרשו של גאב"ד בני ברק הגרמי"ל לנדא שליט"א, גרם לזעזוע עמוק, כאשר גוילין עולים באש במרכזה של עיר התורה והחסידות, בבית מדרשו המרכזי של גאב"ד בני ברק, בעיצומו של יום. ראינו את גדולי הרבנים מגיעים להספיד ולזעוק על אודות שריפת התורה הקדושה. אין מילים לתאר את גודל הזעזוע.
תאריך השריפה וההלוויה שלאחר מכן, הזכיר לי אירוע מצמרר לא פחות שארע בדיוק לפני שלש שנים. רבים מהרבנים שהגיעו לבכות בהלוויית ספרי התורה בבני ברק, לא ביכו לפני שלש שנים שעה שבתי כנסת בגוש קטיף עלו באש, וספרי קודש התגלגלו כדומן על פני האדמה. אז הם נאלמו דום. לא אף זו, אלא שחלק מנציגיהם אפשרו את הגירוש המחריד תמורת 290 מיליון שקלים בוועדת הכספים.
האירוע המזעזע של שריפת התורה ארע ביום בו ציינו רבבות בית ישראל את יום הגירוש השלישי, ושני מאורעות אלו נקשרו היטב זה בזה. באותם ימים, אותם רבנים לא רק שלא מיחו מחאה גדולה ונמרצת, אלא אפילו מודעות על עצרת תפילה בכותל המערבי לא הסכימו לפרסם. כאשר אלפי משפחות נרדפו על נפשם ופרנסתם נגזלה מהם לעין כל – הם לא יצאו מגדרם. שתיקתם של הרבנים באותם ימים רועמת עד עצם היום הזה.
עדיין זכורה היטב זעקתו של כ"ק האדמו"ר מטאלנא שליט"א בבית הכנסת הגדול בבני ברק, סמוך למקום בו נשרפו ספרי התורה – "וכי בגלל שאין 'קאצקע שטיבל' בגוש קטיף מותר לנו לשתוק נוכח מה שעומד להתחולל שם?" הזעקה נותרה ללא מענה.
עם ישראל מבקש תשובות ברורות לשתיקה הרועמת והמזעזעת שהתרחשה לפני שלש שנים. אפילו מודעה של חברי מועצת גדולי התורה שמתנגדים לגירוש ומבקשים להרעיש שמים וארץ, ביטאון 'המודיע' סירב לפרסם.
הדברים חייבים להיאמר ולהביע זעקה שיוצאת מהלב, ובעז"ה גם תחדור אל הלב, בתקווה שלהבא לכל הפחות יפיקו לקחים ולא יתנו לפשע כזה להתחולל שוב.
דמים בדמים נגעו
למה המודיע שתק באותם ימים? למה נציגי הציבור החרדי נתנו ידם לפשע? הסיבה נעוצה ב-290 מליון ₪ שקיבלו אז עבור הישיבות. דמים בדמים נגעו.
"ולטוענים שכבר אבוד, ואי-אפשר כעת לעשות מאומה מאחר שכבר סוכם, יש לענות: היות ורואים שהערבים ביטלו כבר כמה-וכמה סיכומים שנחתמו ב"קעמפ-דייוויד" - ממילא ישנה הזדמנות לטעון שהסכם זה היה "מקח טעות".
"אמנם יגדפו זה את זה בחריפות, אך יהיה זה לא יותר מאשר באופן דיפלומטי, וזה לא יזיק לאף אחד, מכיון שברור שיהיה "ושכבתם ואין מחריד", "וחרב לא תעבור בארצכם" ואפילו "חרב של שלום" - חרב ה'או"ם'.
"יתירה מזו: אפילו את השטחים שכבר החזירו - עדיין ניתן להחזירם לרשותינו - מכיון שהם ביטלו את ההסכמים שעשו. ובדוגמת ענין התשובה שאפשר לתקן גם את העבר.
"לאחר-מכן התווסף הענין שמקבלים שוחד - כסף עבור הישיבות. אי-אפשר לבנות חינוך לתורה וליראת שמים מכספים המוכתמים בדם יהודי!
"ולא רק שישיבות אסור לבנות עם כספים כאלו ואף אין לחנך תלמידים ליראת-שמים בכספים אלו, אלא יותר מזה: הגמרא אומרת שאפילו "בית הכסא" אסור לבנות מכספים שכאלה! ויהי רצון שתלמידי הישיבות יינצלו מאלה שרוצים 'להלעיט' אותם מכסף כזה! (ש"פ דברים תשל"ט)
מרגל שהוא גם שגריר
אין זה סוד שהרבי מלך המשיח היה יחיד מבין כל גדולי ישראל שעמד וזעק על הסכנות שהסכמי קעמפ דוייד יביאו לעם ישראל, והדברים נשמעו אז תמוהים, בלשון המעטה, כאשר התקשורת והציבור ראו בבואו של סאדאת לחתום הסכם שלום כפעמי משיח ממש.
כל בר דעת, שאינו עיוור, רואה מי צדק ומי הם אלו שהלכו כסומים באפילה. בחג הפורים תש"מ הרבי זעק ששגרירות מצריים תהיה גם מקום שמשם ירגלו נגד ישראל אך ישראל תהיה מנועה מלהגיב, שכן השגרירות תהיה חסינה דיפלומטית.
בשבוע שעבר נפלה 'פצצה' בשמיה הדיפלומטיים של ישראל. שגריר מצרים בישראל לשעבר, מוחמד בסיוני, השגריר שהיה נחשב לידיד גדול לישראל ורקם קשרים אישיים עם כל צמרת הממשל הישראלי, כמו גם עם הצמרת הביטחונית, הכלכלית והדתית, הודה שהגיע לישראל בתור איש מודיעין. המצרים ניסו להכחיש לאחר מכן את דבריו, אבל דבריו נאמרו בצורה ברורה. וישראל הדיפלומטית נבוכה.
מדהים לקרוא את שיחתו של הרבי שנאמרה בעיצומם של ההסכמים, פורים תש"מ:
"ולמרות זאת חוגגים ושמחים באמרם שלעולם לא היה מצב כה טוב עד שאפילו ישנה שגרירות מצרית בארץ ישראל. בכלל, מתעלמים שזה פתח פתוח למרגלים היכולים להימצא בבנין השגרירות ובבנין הסמוך, מכיוון שכל מי שיגיע לבנין הזה יצטרכו לנהוג בו בכבוד ובדרכי נועם ושלום.
"אין צורך לשער מהם התוצאות מכך - כל מי שרק רוצה יכול לדעת מה קורה בשגרירות ארצות-הברית בירושלים העתיקה בנוגע לבטחון ארץ הקודש, ומטעמים מובנים לא דשים בזה בעיתונות (ותבוא עליהם ברכה, שלא מפיצים מיד בעיתונים עניינים בלתי-רצויים), אך אנשי הבטחון יודעים מה קורה שם.
"אך מה שרוצים כעת לפתוח שגרירות שאסור להתקרב לשם ולעשות ביקורת - (אכן אין ברירה, אך) צריכים לדעת שזה דבר ומקור להביא עניינים של "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו" מאותו בנין, היו-לא-תהיה! ולא נמצא אחד ויחיד שיזכיר אודות זה, ואף לא עושים שום פעולה שתמנע את זה!
