נלכות יון נכחדה מזמן ב"ה.

הלהעביר מחוקי רצונך..זו אולי תרבות המערב...החילון..הכפירה..והתרבות הקלוקלת.

תוכל לפרט? יש עניין שזה יעלה לנו למודעות כי נראה לי שכול דרך החיים שלנו היום משובשת בגלל זה.

אפרט בלנ"ד בהמשך

זה חלק מהתרבות שלנו:ספורט,קניות...וכו' וכו'...

יש מלא דברים שנמצאים אצלנו שבאו מ"יוון" וכולנו עושים אותם בלי לשים לב!!!

פלאפון, בגדים, אופנה.... נראלי כל ההתנהגות שלנו זה המערב..

ספורט? אם זה "נפש בריאה בגוף בריא"- אני לא חושבת שזה בעיה..

טוב נו, יש את המרטון וכל זה, זה כן תרבות המערב.. נכון...

אלא אם כן..עושים את זה העיקר..להסתובב ולהסתובב בקניונים..בשביל הבילוי..אז זו תרבות המערב.ספורט-ג"כ.לרדוף אחר כדור התהילה והפרסום.אלא אם כן זה בשביל הבריאות או במינון נכון ובלי להמכר לכדורעגל.

בגדים-צריך בגדים נקיים וממוצעים.לא הכי יקרים ולא סמרטוטים.מותר לקנות סוג טוב..אבל...לא לרדוף אחר מותגים כי זה מראה איפה העיקר.פלאפון-תלוי למה? בעיקרון מותר.

וכן בכל הדברים שבאו מהמערב..תוכו אכל וקליפתו זרק.וגם תוכו לדעת שזה לא העיקר אלא אמצעי.

(רק בשביל לעצבן את "בחרוצ'יק")

פעם רב מזרוחניק רצה להעלות את המרוקאים לארץ..החרדים ועוד מתנגדים אמרו איך אתה רוצה והם יתקלקלו שם הם מקפידים במצוות ופה יחלנו אותם..הוא הלך לרב אחד גדול..ואמר לא לא לדאוג וציטט לו את הילקוט שמעוני שאומר הקב"ה הלוואי יהיו בניי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה.

עכשיו חידה-מיהו אותו רב שהראה לו את הילקוט שמעוני?

אם כבר בדיחותא אז עד הסוף...

שאדם לא חופשי לעשות את מה שהוא רוצה באמת לעשות, וחושב שנכון לעשות, אלא מכור למשהו ששולט בו, שלא מאפשר לו להיות הוא עצמו.

וזה לא משנה למה הוא מכור, לכל דבר.
זה כובל אותו, זה מונע ממנו להיות אמיתי עם עצמו, משוחרר לעשות את מה שהוא מאמין בו.

וגם כל תרבות המערב, ברור שזה יוון.
שאנחנו הולכים אחרי מה שכולם הולכים, שאנחנו לא שמים לב לבדוק את הדרך שלנו, כל האופנה, פלאפונים. כל החנויות שיש עליהם כיתובים באנגלית, הלו?!? זה ארץ ישראל!! ואנחנו עמישראל שמדבר עברית! ו אז למה אנחנו הולכים אחרי עמים אחרים? תרבויות אחרות?!

למה אנחנו לא מסוגלים להיות עצמנו?!?

 

בס"ד

 זה תאוות העולם,אבל יודעים מה??לא רק,ברגע שאדם לא חופשי לעבוד את ד' בטהרה וקדושה, ויש מניעים ה"כולאים" אותו זה גם מין מלכות יוון שכזאת-אני מדברת גם על גורמים דתיים,יש אנשים שמחמירים מידי ומוציאים את כל היופי והטהרה שבעבודת ד'..לדעתי!!

ומצד שני-יש גם את תאוות העולם,ולזה כבר כולנו מודעים.. המשכיחה ממנו לפעמים את התורה ומעבירה  מחוקי רצונו אך גם ישנם גורמים דתיים  להשכחתי התורה לפעמים,עובדה שיש חוזרים בשאלה מחרדיות

למה התכוונת בקשר לאנשים שמוציאים את היופי שבעבודת ה'.

תודה רבה!

"מצוות אנשים מלומדה"

וצריך להלחם בזה, כי ה' רוצה את הלב שבמעשים ולא פעולות טכניות...

בימינו מותר להגיד להתפלל ולברך בפרסיה וגם להדליק חנוכיות בפומבי, אבל אנחנו, או לפחות אני, לא מקימים את זה כמו שצריך לקיים...

זה משו שהדור שלנו לפי ראייתי צריך להתחזק בו...

"כוחי ועוצם ידי"

*זה החומר.. 

כשאני ממש עסוקה לפעמים אני שוכחת לחשוב ממי הכל בא. מי נותן הכל מאיפה הכח..

וכמובן מה שאמרו האחרים- החיצוניות, המסכים, תרבות מערבית וכ'.

אשריך עובד ה בשמחה!!

שד' ישכפל אותך!

דרך האמצע.-חוץ מן הגאווה והכעס שצריך להיות קיצוני ולא להשתמש בהם.

גם גאווה רק במובן החיובי זה טוב...

לדוג' גאוות יחידה מה שחסר לנו המווון בתור עם....

גם גאווה רק במובן החיובי זה טוב...

לדוג' גאוות יחידה מה שחסר לנו המווון בתור עם....

א. למיטב ידיעתי זה נאמר בהקשר למידות , מה שמכונה: "חובות הלבבות" אצל רבינו בחי ("חובות הלבבות" זה קשור למידות ולאמונה ו"חובות האיברים" זה המצוות המעשיות-כמו לולב, נטילת ידיים,קידוש וכו' .) ולא בקשר למצוות המעשיות.("חובות האיברים").

ב.ברור שזה מדובר כשכל אחת מהמידות הקיצוניות היא רעה (הרב שלי המחיש לנו את זה פעם: פזרנות-מידה רעה ומהצד השני גם קמצנות-מידה רעה, נדיבות היא דרך האמצע והיא המידה הטובה). כאשר מדובר על מידה שהיא לגמרי רעה ברור שאסור לנהוג בה וכשמדובר על מידה שיש לגמרי טובה ברור שצריך לנהוג בה!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....