נלכות יון נכחדה מזמן ב"ה.

הלהעביר מחוקי רצונך..זו אולי תרבות המערב...החילון..הכפירה..והתרבות הקלוקלת.

תוכל לפרט? יש עניין שזה יעלה לנו למודעות כי נראה לי שכול דרך החיים שלנו היום משובשת בגלל זה.

אפרט בלנ"ד בהמשך

זה חלק מהתרבות שלנו:ספורט,קניות...וכו' וכו'...

יש מלא דברים שנמצאים אצלנו שבאו מ"יוון" וכולנו עושים אותם בלי לשים לב!!!

פלאפון, בגדים, אופנה.... נראלי כל ההתנהגות שלנו זה המערב..

ספורט? אם זה "נפש בריאה בגוף בריא"- אני לא חושבת שזה בעיה..

טוב נו, יש את המרטון וכל זה, זה כן תרבות המערב.. נכון...

אלא אם כן..עושים את זה העיקר..להסתובב ולהסתובב בקניונים..בשביל הבילוי..אז זו תרבות המערב.ספורט-ג"כ.לרדוף אחר כדור התהילה והפרסום.אלא אם כן זה בשביל הבריאות או במינון נכון ובלי להמכר לכדורעגל.

בגדים-צריך בגדים נקיים וממוצעים.לא הכי יקרים ולא סמרטוטים.מותר לקנות סוג טוב..אבל...לא לרדוף אחר מותגים כי זה מראה איפה העיקר.פלאפון-תלוי למה? בעיקרון מותר.

וכן בכל הדברים שבאו מהמערב..תוכו אכל וקליפתו זרק.וגם תוכו לדעת שזה לא העיקר אלא אמצעי.

(רק בשביל לעצבן את "בחרוצ'יק")

פעם רב מזרוחניק רצה להעלות את המרוקאים לארץ..החרדים ועוד מתנגדים אמרו איך אתה רוצה והם יתקלקלו שם הם מקפידים במצוות ופה יחלנו אותם..הוא הלך לרב אחד גדול..ואמר לא לא לדאוג וציטט לו את הילקוט שמעוני שאומר הקב"ה הלוואי יהיו בניי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה.

עכשיו חידה-מיהו אותו רב שהראה לו את הילקוט שמעוני?

אם כבר בדיחותא אז עד הסוף...

שאדם לא חופשי לעשות את מה שהוא רוצה באמת לעשות, וחושב שנכון לעשות, אלא מכור למשהו ששולט בו, שלא מאפשר לו להיות הוא עצמו.

וזה לא משנה למה הוא מכור, לכל דבר.
זה כובל אותו, זה מונע ממנו להיות אמיתי עם עצמו, משוחרר לעשות את מה שהוא מאמין בו.

וגם כל תרבות המערב, ברור שזה יוון.
שאנחנו הולכים אחרי מה שכולם הולכים, שאנחנו לא שמים לב לבדוק את הדרך שלנו, כל האופנה, פלאפונים. כל החנויות שיש עליהם כיתובים באנגלית, הלו?!? זה ארץ ישראל!! ואנחנו עמישראל שמדבר עברית! ו אז למה אנחנו הולכים אחרי עמים אחרים? תרבויות אחרות?!

למה אנחנו לא מסוגלים להיות עצמנו?!?

 

בס"ד

 זה תאוות העולם,אבל יודעים מה??לא רק,ברגע שאדם לא חופשי לעבוד את ד' בטהרה וקדושה, ויש מניעים ה"כולאים" אותו זה גם מין מלכות יוון שכזאת-אני מדברת גם על גורמים דתיים,יש אנשים שמחמירים מידי ומוציאים את כל היופי והטהרה שבעבודת ד'..לדעתי!!

ומצד שני-יש גם את תאוות העולם,ולזה כבר כולנו מודעים.. המשכיחה ממנו לפעמים את התורה ומעבירה  מחוקי רצונו אך גם ישנם גורמים דתיים  להשכחתי התורה לפעמים,עובדה שיש חוזרים בשאלה מחרדיות

למה התכוונת בקשר לאנשים שמוציאים את היופי שבעבודת ה'.

תודה רבה!

"מצוות אנשים מלומדה"

וצריך להלחם בזה, כי ה' רוצה את הלב שבמעשים ולא פעולות טכניות...

בימינו מותר להגיד להתפלל ולברך בפרסיה וגם להדליק חנוכיות בפומבי, אבל אנחנו, או לפחות אני, לא מקימים את זה כמו שצריך לקיים...

זה משו שהדור שלנו לפי ראייתי צריך להתחזק בו...

"כוחי ועוצם ידי"

*זה החומר.. 

כשאני ממש עסוקה לפעמים אני שוכחת לחשוב ממי הכל בא. מי נותן הכל מאיפה הכח..

וכמובן מה שאמרו האחרים- החיצוניות, המסכים, תרבות מערבית וכ'.

אשריך עובד ה בשמחה!!

שד' ישכפל אותך!

דרך האמצע.-חוץ מן הגאווה והכעס שצריך להיות קיצוני ולא להשתמש בהם.

גם גאווה רק במובן החיובי זה טוב...

לדוג' גאוות יחידה מה שחסר לנו המווון בתור עם....

גם גאווה רק במובן החיובי זה טוב...

לדוג' גאוות יחידה מה שחסר לנו המווון בתור עם....

א. למיטב ידיעתי זה נאמר בהקשר למידות , מה שמכונה: "חובות הלבבות" אצל רבינו בחי ("חובות הלבבות" זה קשור למידות ולאמונה ו"חובות האיברים" זה המצוות המעשיות-כמו לולב, נטילת ידיים,קידוש וכו' .) ולא בקשר למצוות המעשיות.("חובות האיברים").

ב.ברור שזה מדובר כשכל אחת מהמידות הקיצוניות היא רעה (הרב שלי המחיש לנו את זה פעם: פזרנות-מידה רעה ומהצד השני גם קמצנות-מידה רעה, נדיבות היא דרך האמצע והיא המידה הטובה). כאשר מדובר על מידה שהיא לגמרי רעה ברור שאסור לנהוג בה וכשמדובר על מידה שיש לגמרי טובה ברור שצריך לנהוג בה!

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.