מאריק- כתב אשכנזי חמוד ביותר, לא יודע מה השאלהאות והדר
אות נראה לי שהשאלה על ה-ש׳ של המילה שש..אילן ח.
פעם העלתי את זה - קצת יותר ארוכותאות והדר
מעניין על מה סמכו מ״מ שלי כשר שלך פסולאריק אלחרר
למה פסול? הש נהגו בכך בדורות הקודמיםאמיר הסופר
מסכים עם אמיראילן ח.
יש גבול כמה אורך אני ראיתי כאלה אף פעם לאאריק אלחרר
אני ישאל את הרב לי נראה בסדראמיר הסופר
יש עליה צורת ש' אחרי הכל...אבל תינוק מכיר כזו ש'?הר-רי
בס"ת הייתי מוחק "שני ושש",כותב מחדש ומאריך בתולעתהר-רי
הררי היקר... על בכגון זה נאמר ״לא תיגע בו יד״...אילן ח.
כלומר?הר-רי
כמו שאמרתי ולא הסכמתי עם הפוסלים והנהאמיר הסופר
כלומר שזה כשר ולא צריך לתקן...אילן ח.
תשובתו של הרב גרוסאות והדר
לתמונה שהעלתי בהמשך השירשור, כך היתה:
לאמיר הרב נזהר לקח את אחד הקצרותאריק אלחרר
ועוד תשאל מי שיעשה היום כך מה הדין שמהעלון משמע שכשר
וכן אם אתה זוכר את הגימל שהרב פסל מספר ישן גם נהגו כך ראיתי בהרבה סת
וכן תשאל לגבי יודי האלף שהקלו בהם בדורות קודמים בפרט אצל התמנים
הראתי לרב את התמונות הגדולות והכשיראמיר הסופר
אות ..חזק.. יישר כחאילן ח.אחרונה
שאלה על ספר שערי הלכההכותב
לא מכיר פרשנות כזאתעזריאל ברגר
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
בפורום אחר השיבוני כךהכותב
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
לא פספסתאות והדראחרונה
קשה לענות בלי לראותאות והדראחרונה
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
הידורים והמלצות בתפילין פצפונותהמצפה לישועה
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
פספסתי את הודעה הזאתאות והדר
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
יישר כחהמצפה לישועה
כנס לאתר של מכון בית אלמחיר תפיליןאחרונה
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
מצטרף לבקשה, גם באיזור המרכז👆מתנות באדם
אין כלום ?מתנות באדם
יש כמה מלמדים בבני ברקאות והדראחרונה
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.



