בסיעתא דשמייא!
מכירים את זה שכלום לא הולך?
הכל נראה רע, וכל דבר שאתם מנסים לעשות - נהרס.
ומילא זה היה רק יום-יומיים, אבל לא, זה נמשך ונמשך, ויכול אפילו להיות חודשיים.
בואנ'ה, מה עושים במצב כזה?!
הכל נראה רע, וכל דבר שאתם מנסים לעשות - נהרס.
ומילא זה היה רק יום-יומיים, אבל לא, זה נמשך ונמשך, ויכול אפילו להיות חודשיים.
בואנ'ה, מה עושים במצב כזה?!
--
בואו נחזור שנייה לסיפור של יוסף הצדיק, בהמשך למה שדיברנו עליו שבוע שעבר -
חשבתם פעם איזה סיפור חיים קשה יש ליוסף?
קודם כל - אחים שלו, האנשים שאמורים להיות הכי קרובים אליו, שאמורים לתמוך בו כשקשה - שונאים אותו.
ומילא אם זה היה כמו היום, שאחים שלנו מציקים לנו בזה שהם לוקחים לנו ת'מחשב, או נכנסים לחדר שלנו בלי רשות - אבל אצל יוסף זה לא ככה, אחים שלו רוצים להרוג אותו, ובסוף מוותרים לו, ומוכרים אותו לעבד במצרים. תחשבו מזה - יוסף כולה בן 17, לא ממש רחוק מהגיל שלנו, וכבר צריך להתמודד עם כאלה נסיונות גדולים..
ובמצרים, כשיוסף הוא עבד בבית של פוטיפר - אשתו של הבוס שלו מנסה לגרום לו להיות איתה, וממש בקלות הוא יכול לחטוא, ואף אחד לא ידע - אבל לא. יוסף שלנו לא מוותר לעצמו, עושה את המעשה הנכון - ולא חוטא.
ואז>> בגלל שיוסף לא חטא, אשת פוטיפר ממציאה עליו שקרים - ומשליכים אותו לכלא המצרי.
כאילו, בואנ'ה, אם זה הייתי אני - הייתי שיא המתלוננת.
אחרי שעמדתי בנסיון - לא רק שה' לא מצ'פר אותי או משהו, הוא אפילו מכניס אותי למצב יותר 'נאחס' ממה שהיה קודם!
בואו נחזור שנייה לסיפור של יוסף הצדיק, בהמשך למה שדיברנו עליו שבוע שעבר -
חשבתם פעם איזה סיפור חיים קשה יש ליוסף?
קודם כל - אחים שלו, האנשים שאמורים להיות הכי קרובים אליו, שאמורים לתמוך בו כשקשה - שונאים אותו.
ומילא אם זה היה כמו היום, שאחים שלנו מציקים לנו בזה שהם לוקחים לנו ת'מחשב, או נכנסים לחדר שלנו בלי רשות - אבל אצל יוסף זה לא ככה, אחים שלו רוצים להרוג אותו, ובסוף מוותרים לו, ומוכרים אותו לעבד במצרים. תחשבו מזה - יוסף כולה בן 17, לא ממש רחוק מהגיל שלנו, וכבר צריך להתמודד עם כאלה נסיונות גדולים..
ובמצרים, כשיוסף הוא עבד בבית של פוטיפר - אשתו של הבוס שלו מנסה לגרום לו להיות איתה, וממש בקלות הוא יכול לחטוא, ואף אחד לא ידע - אבל לא. יוסף שלנו לא מוותר לעצמו, עושה את המעשה הנכון - ולא חוטא.
ואז>> בגלל שיוסף לא חטא, אשת פוטיפר ממציאה עליו שקרים - ומשליכים אותו לכלא המצרי.
כאילו, בואנ'ה, אם זה הייתי אני - הייתי שיא המתלוננת.
אחרי שעמדתי בנסיון - לא רק שה' לא מצ'פר אותי או משהו, הוא אפילו מכניס אותי למצב יותר 'נאחס' ממה שהיה קודם!
אבל יוסף הצדיק שלנו לא מתלונן, הוא סומך על ה' גם בכלא, ומתמודד עם המצב.
ואחרי 12 שנים, פתאום קוראים ליוסף לפתור את החלום של פרעה, וכל המצב שלו משתנה לגמרי.
תחשבו - איך יוסף הרגיש יום לפני שקראו לו לפרעה?
הוא היה בכלא, במצב הכי גרוע בעולם, והרגיש ממש תקוע - שומדבר לא התקדם עם המצב שלו.
אבל ברגע אחד קטן - הכל השתנה.
לפי המדרש: "ויהי מקץ שנתיים ימים" = קץ שם לחושך.
אבאל'ה שבשמים בבת-אחת בפסיק את הסבל של יוסף, ואת המצב שבו הוא היה - הפסיק את החושך שלו.
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מפה?
קודם כל >>
שגם כשאנחנו מרגישים בשיא החושך, שהכל גרוע - צריך לדעת שאת הכל אבאל'ה שבשמים מכוון, ועושה את הכל בצורה הכי טובה שאפשר.
כמו אצל יוסף - שהוא לא היה יכול לעלות פתאום למלוכה של מצרים אם הוא לא היה נכנס לכלא, כי רק ככה הוא היה יכול לפתור את החלומות של פרעה -
ככה גם אצלנו. כל מה שקורה לנו קורה בגלל שזה המצב הכי טוב לנו כרגע, גם אם אנחנו לא יכולים לראות את זה.
ודבר שני >>
גם כשאנחנו מרגישים, כמו בדוגמא למעלה, ששומדבר לא הולך - הכל תקוע, יכול לעזור לנו לזכור שברגע אחד - הכל יכול להשתנות.
גם המצב הכי גרוע בעולם - נפתר ברגע אחד קטן.
כמו אצל יוסף, שבהתחלה הוא היה במצב הכי 'נאחס' ותקוע בעולם - אבל ברגע אחד הוא עלה למצב הכי גבוה -
ככה גם בחיים שלנו.
ברגע אחד קטן - הכל יכול להיות טוב יותר, אם רק נאמין, ולא נשקע בדיכי.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י, וחנוכה שמח!
